Recents in Beach

"האופציה הגרעינית" של הסנאט האמריקני עשויה לצאת לדרך

לא. אין זה קשור לאיראן, אין זה קשור לישראל ואין זה קשור בכלל לנשק גרעיני.

"האופציה הגרעינית" זהו הכינוי הדרמטי למהלך דרמטי לא פחות, ובעיקר חסר תקדים בארה"ב, שעשוי לשנות את סדרי העבודה בסנאט האמריקני, להשפיע על תפקודו, אולי לשנות את מהותו, ואף לפגוע במפלגת האופוזיציה הראשית היושבת בו.

או במילים אחרות, בזמן שבמדינת ישראל מתקוטטות מפלגות הקואליציה ומפלגות האופוזיציה בנושאים חשובים כמו "חיזוק המשילות" ו"הכרעת הרוב", דן הסנאט האמריקני באותן השאלות ממש, ללא הבדל, כשכל צד מנסה למשוך את החוק והכללים לכיוונו.



הרקע הוא כזה: נשיא ארה"ב מחויב על פי החוקה האמריקנית ל"עצתו והסכמתו" של הסנאט בבואו למנות נושאי משרה פדרליים - מזכירי ממשלה, שופטים, ראשי סוכנויות, שגרירים ועוד. זהו למעשה בלם קלאסי שנועד לאזן את כוחה של הרשות המבצעת מול הרשות המחוקקת, באמצעות הענקת הסמכות לסנטורים לחקור את נושאי המשרה הממונים, לבצע להם שימוע, לבדוק את כשירותם ורק אז לאשר את מינויים או לדחותם.

אלא שבמהלך המאה ה-19 גילו כמה חברי סנאט שהם אינם חייבים להגיע כלל לידי הכרעה. אם הם בעמדת מיעוט, הם יכולים פשוט לדחות את שעת ההצבעה עד אין קץ במסגרת נאומים בלי סוף ושאר פעולות, במה שזכה לכינוי "פיליבסטר", שיבוש של המילה הצרפתית flibustier - "שודד ים", ובכך לעכב את ההכרעה. מי יודע, אולי אף לבטל את ההחלטה כליל.

עם גילוי הטריק, גברה התופעה, ורק לאחר עשרות שנים וריבוי המקרים (בעיקר בתחומי חקיקה), החליט הסנאט להתקין כלל שיאפשר להפסיק את נאומי הפיליבסטר באמצעות רוב של 60 סנטורים. בכך היה ברור שרק מפלגת אופוזיציה משמעותית, בעלת תמיכה של למעלה מ-40 סנטורים, תוכל לעכב את החקיקה. בכך גם הוכרח, בלי משים, לחייב את הסנאט לפנות אל דרך האמצע והפשרה בין שתי המפלגות הגדולות.



לרגע היה נדמה שהשימוש בטריק יפחת, אך לא כך קרה. הטריק קיבל כעת לגיטימציה והמצב החל להחמיר.

בשנת 2005, הגיע המצב לכדי פיצוץ של ממש. הסנטורים הדמוקרטים, שהיו אז המיעוט בבית, יצאו למלחמת חורמה במאמץ לבלום את השופטים שהציע הנשיא ג'ורג' בוש למנות לבית המשפט העליון ולבתי המשפט הפדרליים תחת הנימוק שהם קיצוניים מדי. הרפובליקנים, להם לא היה רוב של 60 כדי לחסום את הפיליבסטר, זעמו עד מאוד ואיימו שאם המצב לא ייפסק, הם יובילו לשינוי התקנון בצורה כזו שתגביל את האפשרות לבצע פיליבסטרים. כתגובה, הדמוקרטים איימו להשבית את הבית. רק חבירה של 14 סנטורים מתונים משתי המפלגות מנעה התפתחות דרמטית מעין זו.

רגע, רגע, רגע: אם לרפובליקנים לא היה רוב לביטול הפיליבסטר, כיצד הם איימו לשנות את תקנון הסנאט, תיקון הדורש רוב של 67? זוהי, אם כן, "האופציה הגרעינית" - חוות דעת משפטית הקובעת שבמקרים מסוימים ניתן 'לעקוף את הכללים' ולהביא לשינויים תקנוניים, אולי אף משמעותיים ביותר, באמצעות רוב פשוט של 51 ולא של 67. חוות דעת מעין זו כתב ריצ'רד ניקסון, ביושבו על כס סגן נשיא ארה"ב ונשיא הסנאט.

האופציה הזו, כמובן, מפחידה עד מאוד, שכן היא למעשה יכולה להביא לביטול המיעוט, פשוטו כמשמעו. בבית בו למפלגת המיעוט אין שום אחיזה פרלמנטרית מלבד נאומי הפיליבסטר (בסנאט, כל הועדות נשלטות על ידי הרוב), משמעות ביטול הטריק היא סתימת פיותיהם של חברי מפלגת המיעוט ועריצות שלטונית. רעיונות "אמצע הדרך" ו"הפשרה" שהתפתחו בשנים הקודמות, היו עשויים להיות מובלים לקבורה.



שם, ב-2005, הדברים נמנעו. אך לבינתיים המצב התהפך והדמוקרטים החלו לשלוט בבית הלבן ובסנאט וכעת הם אלה שנאלצים להתמודד עם הפיליבסטר הרפובליקני האינסופי על המינויים של הנשיא אובמה. כך למשל נמנע מראש מינוייה של סוזן רייס לתפקיד מזכירת המדינה עקב חלקה בפרשת בנגאזי וכך למשל נפתח פיליבסטר על מינויו של מזכיר ההגנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה.

מעשים אלה, יחד עם הרצון הכללי להביא לרפורמה, מובילים זה מספר חודשים את מנהיג הרוב בסנאט, הארי ריד (לעיל), לגבש מתווה במסגרתו ייאסר לבצע פיליבסטרים על מינויים של הנשיא, שכן חוסר הכרעה אינה בגדר "עצה והסכמה" שהסנאט מחויב לה כלפי הנשיא בנושאים הללו.

אם הרפובליקנים לא יסכימו איתו על המתווה המשותף, והם לא, הוא עשוי להשתמש באותה "אופציה גרעינית" ולהביא לשינוי התקנון גם ללא שיתוף הפעולה עימם ובמסגרת רוב פשוט, תחת חוות הדעת המשפטית המתירה זאת. מעשה שכזה, חסר תקדים בתולדות הסנאט, עשוי להביא פתח לשימושים נוספים בתבנית הזאת ולערער את יציבותו של הבית.

הרפובליקנים, שכעת הם בצד המיעוט, חשים שמעשה שכזה ייבטל עוד ועוד מסמכויותיהם ומכוחם. תחילה ייאסר ביצוע פיליבסטר על מינויים, אך עד מהרה יכול וייאסר הפיליבסטר כליל. לדמוקרטים הם אומרים בקול ברור: בבחירות הבאות (בשנה הבאה) ייתכן שאנחנו נשיג רוב ונוכל להשתמש באופציה הזו לטובתנו, אחרי שכבר נפרצה הגדר. היו זהירים.



אך לבינתיים נראה להאמין שהתוכנית עשויה לצאת לדרך. מחר (יום ה'), יתכנסו חברי סיעת המפלגה הדמוקרטית בסנאט כדי לשמוע פרטים על המתווה מפי ראש הסיעה הארי ריד, ומשם ייתכן שהמתווה יתקדם הלאה, לכדי מעשה. בשבוע הבא יתבקש הסנאט לאשר מספר מינויים של הנשיא אובמה ואם הרפובליקנים ינסו למנוע אותם, ייתכן שהדבר יהווה העילה לביצוע המהלך והוצאתו אל הפועל.

ובתוך כל הסיפור הזה, קצת מצחיק לראות, כתמיד, כיצד אין שיטת משטר מושלמת. לכל אחת הבעיות שלה ולכל אחת היתרונות שלה.
זהו חומר למחשבה עבור כל אלה הקוראים בקול גדול לשינוי דרמטי בשיטת המשטר הישראלית. כאילו אז ייעלמו כל הצרות והבעיות.

האשכול המקורי ברוטר - rotter.net/forum/scoops1/34703.shtml

תגובות לכתבה

0 תגובות