Recents in Beach

המספרים והנתונים שמאחורי מירוץ ההשתלטות על הקונגרס



כאשר רמת הביטחון של חברי המפלגה הדמוקרטית באשר לסיכוייהם לנצח את מערכת הבחירות לנשיאות נמצאת בשמיים, לפתע השתלטות על שני בתי הקונגרס והשלמת מהפך מלא לא נראית להם כל כך קשה להשגה. בימים האחרונים הם החלו להגדיל את המשאבים המוקצים למאבק על הקונגרס, לא רק על הסנאט שבו אלא גם על בית הנבחרים, ולראשונה הם התחילו לטעון בקול רם כי חלום ההשתלטות על הרשות המחוקקת נמצא בהישג יד.

נצטרך להביט בנתונים ובמספרים כדי לראות מהו המצב הקיים ומהם הסיכויים למהפך.

הקרב על הסנאט:


הסנאט, על קצה המזלג, הוא הבית העליון בקונגרס האמריקני. הוא מורכב מ-100 נציגים המייצגים בזוגות את כל 50 המדינות שבאמריקה. כל סנטור מכהן למשך 6 שנים ומדי שנתיים עומדים רק שליש מחברי הסנאט לבחירה. לסנאט תפקידי חקיקה רגילים אך גם סמכות בלעדית לאשר נושאי משרה פדרליים כמו שופטים, שרי קבינט, שגרירים ועוד. נשיא בלא שליטה בסנאט אינו יכול לקדם את מינוייו הפוליטיים בלא שיתוף פעולה עם המפלגה היריבה. אבל בסנאט אפילו אין צורך ברוב כדי לתקוע דברים, גם מיעוט קטן יכול באמצעות שיטת הפיליבסטר לתקוע יוזמות חקיקה או אישור מינויים אם הוא מגיע לרף של לפחות 40 חברים. במקרה של תיקו, 50-50, סגן הנשיא הוא זה ששובר את השיוויון.

מבחינה היסטורית, למשך שנים רבות במחצית השנייה של המאה הקודמת שלטה המפלגה הדמוקרטית בסנאט ללא עוררין (במקביל לשליטה חזקה בבית הנבחרים), והיא המשיכה כך עד לבחירות 1980 שבהן זכה בנשיאות רונלד רייגן הרפובליקני ומפלגתו השתלטה על הסנאט לראשונה זה שלושה עשורים. עם זאת, כבר בבחירות אמצע הקדנציה השנייה של רייגן בשנת 1986 הסתיימה שליטת מפלגתו בסנאט והשלטון שב לדמוקרטים שהמשיכו לאחוז בו עד למהפך המפורסם של 1994. במהפך ההיסטורי ההוא הצליחו הרפובליקנים להשתלט בפעם הראשונה מזה קרוב ליובל על הסנאט ועל בית הנבחרים יחדיו בתחילת כהונתו של הנשיא ביל קלינטון. השלטון הרפובליקני בשני הבתים נשמר מאז לזמן ממושך עד לשנת 2006, אמצע הקדנציה השנייה של הנשיא ג'ורג' בוש, שבה הדמוקרטים השתלטו מחדש על שני הבתים במה שניבא גם את תוצאות הבחירות לנשיאות שנתיים לאחר מכן. אמנם באמצע הקדנציה הראשונה של הנשיא ברק אובמה בשנת 2010 מפלגתו הפסידה את בית הנבחרים, אך היא המשיכה לשלוט בסנאט עד למהפך הרפובליקני ההיסטורי השני בשנת 2014 שבו המפלגה השלימה השתלטות על שני הבתים שבקונגרס עם הרוב הגדול ביותר שהיא הצליחה להשיג מאז מלחמת העולם הראשונה. כעת המהפך ההוא מאיים להתפוגג בחסות מערכת הבחירות הנוכחית.

46 (כיום: 54)המצב בסנאט(כיום: 46) 47
30124738342
לא מועמדים לבחירהבטוחיםנוטיםמתנדנדיםנוטיםבטוחיםלא מועמדים לבחירה

המספרים מאוד נוחים לדמוקרטים והם נדרשים להפוך רק 4 מושבים לטובתם בהשוואה למצב הקיים. הרפובליקנים מובילים עליהם 54-46 בחלוקת המושבים הנוכחית, אך שיטת הבחירות המדורגת יצרה מערכת בחירות שבה רוב המועמדים לבחירה השנה הם דווקא רפובליקנים. לא פחות מ-24 רפובליקנים יעמדו לבחירה השנה למול רק 10 דמוקרטים - במה שיביא את שתי המפלגות לפתוח את מערכת הבחירות בצורה מאוזנת יותר עם 30 מושבים לא תחרותיים לרפובליקנים ו-36 מושבים כאלה לדמוקרטים (שניים מהם עצמאיים שחברים בסיעה הדמוקרטית).

רק ביתר המושבים תיערך התמודדות שתקבע מי יגיע לרוב מוחלט מהמושבים. לכאן נכנסים הסקרים, שקובעים לפי שעה כי לרפובליקנים קיימת הצלחה בשמירה על רוב המושבים שלהם. 12 מהם מוגדרים כבטוחים עבורם ועוד 4 אחרים מוגדרים כנוטים לעברם. תוצאות אלה מעלות את המפלגה הרפובליקנית לכדי 46 מושבים שבהם היא תחזיק בסבירות גבוהה בפתח הקונגרס הבא. גם לדמוקרטים קיימת הצלחה רבה בשימור המושבים שלהם ומובטחים להם 8 מושבים יחד עם עוד 3 שנוטים לעברם. נתונים אלה מביאים אותם לכדי 47 מושבים שיהיו שלהם בסבירות גבוהה ומכאן מתחילה מערכת הבחירות. כבר עכשיו הדמוקרטים מצליחים "להעביר צד" לפחות מושב אחד מהרפובליקנים בממוצעי הסקרים (האמת היא שהם מעבירים שניים, מאילינוי ומויסקונסין, אך הם גם מאבדים מושב אחד מנבדה שהוא כרגע מתנדנד) ואם הם יעשו כך לעוד 3 מושבים רפובליקנים (או לעוד 2 אם הם ישמרו על המושב שלהם בנבדה) - מובטחת להם השליטה בסנאט בהנחה שהדמוקרטים ינצחו גם בבחירות לבית הלבן וסגן הנשיא הדמוקרטי יוכל לשבור את התיקו.

לא חסרים לדמוקרטים מושבים פוטנציאליים מבין 7 המתנדנדים הנותרים - בניו המפשייר מתמודדת הסנטורית הרפובליקנית המכהנת קלי איוט מול תחרות קשה מאוד מצד המועמדת הדמוקרטית מגי האסאן במירוץ שהושפע ישירות מן הבחירות לנשיאות; בוירג'יניה מתמודד הסנטור הרפובליקני המכהן ריצ'ארד בר מול יריבה דמוקרטית קשה במדינה שנוטה בבחירות הכלליות באופן מובהק לדמוקרטים; גם בפנסילבניה מתמודד הסנטור הרפובליקני המכהן פאט טומי בתחרות עיקשת מול המועמדת הדמוקרטית שמולו במדינה כחולה; באינדיאנה מתקיימת מערכת בחירות פתוחה לאחר פרישתו של הסנטור הרפובליקני הקודם ולפי שעה הדמוקרטים מובילים שם בסקרים; במיזורי מתמודד הסנטור הרפובליקני רוי בלונט במירוץ צמוד; ובפלורידה מתמודד הסנטור מרקו רוביו על חייו הפוליטיים המחודשים בקרב מול פוליטיקאי דמוקרטי מקומי שמאיים לסלק אותו מן התפקיד. מן הצד השני גם לדמוקרטים יש מושב אחד שלהם שעלול לחמוק להם מהיד, המושב של מנהיג הדמוקרטים בסנאט הארי ריד שהודיע על פרישה. אמנם נבחרה לו מחליפה בנבדה, שגם מובילה בסקרים, אך היא מתמודדת מול תחרות קשה שללא ספק עשויה להיות מושפעת מן המירוץ לנשיאות.

אחרי כל המספרים והנתונים, בממוצעי הסקרים של אתר RealClearPolitics הרפובליקנים מצליחים לשמור על הסנאט בידיהם - וזה כך לתקופה ארוכה. במקומות אחרים הנתונים שונים, אך אנו נלך עם המפה העדכנית שלהם:



הקרב על בית הנבחרים:


הסיפור בבית הנבחרים הוא אחר לגמרי מהקרב הצמוד שבסנאט, ועל פי כל ההערכות הפוליטיות גדולים סיכוייהם של הרפובליקנים להמשיך להחזיק בבית הזה גם במקרה של הפסד בבחירות לנשיאות שהיא לרוב המניע של המצביעים לקונגרס אל הקלפיות. גם הדמוקרטים נזהרים מלומר בקול רם שבכוונתם לנסות ולהשתלט על בית הנבחרים.

בית הנבחרים הוא הבית התחתון של הקונגרס, מכהנים בו 435 חברים שמייצגים מחוזות שונים לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית בכל אחת מ-50 מדינותיה. כל חבר מכהן שנתיים בלבד ובכל מערכת בחירות מועמדים כולם לבחירה בבת אחת. את צורת המחוזות קובעים מושלי המדינות והדבר נתון להשפעות פוליטיות בלתי נפסקות. חברי בית הנבחרים מחזיקים בעיקר בתפקידי חקיקה אך גם בסמכויות הדחה, העלאת מסים, הכרזת מלחמה ועוד. ההיסטוריה הפוליטית של בית הנבחרים לא שונה מזו של הסנאט ובעשורים האחרונים השליטה בשני הבתים כמעט מתואמת.

224 (כיום: 246)בית הנבחרים(כיום: 186) 190
191332118172
בטוחיםנוטיםמתנדנדיםנוטיםבטוחים

המספרים: המפלגה הרפובליקנית מחזיקה כיום ב-246 מושבים מול 186 מושבים למפלגה הדמוקרטית, במה שמציב עבור שני הצדדים את הרף למהפך: כ-30 מושבים. זהו מספר שנשמע נמוך על הנייר, אך הוא קשה מאוד להשגה במחוזות שהם במקרים רבים מכורים מראש. הדמוקרטים יכולים להתנחם בעובדה שלפי שעה ישנם 72 מושבים שלא עד כדי כך בטוחים לאחד משני הצדדים - 33 נוטים לרפובליקנים ועוד 18 נוטים לדמוקרטים כשבתווך 21 מושבים מתנדנדים. תיאורטית, זה הופך את חלום ההשתלטות של הדמוקרטים על בית הנבחרים לישים או לכל הפחות לנגיש.

הדרך היחידה שבה המפלגה הדמוקרטית תצליח להשתלט על בית הנבחרים, לפי שיטת ראשיה, היא רק במקרה של מפלה ענקית למפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות. רק מציאות שבה רפובליקנים רבים שאינם אוהבים את דונלד טראמפ פשוט לא יצאו להצביע או שמצביעים עצמאיים רבים ינטשו את נציגי המפלגה שלו יביא לדמוקרטים איזה שהוא סיכוי לזכות במספיק מושבים כדי לחולל מהפך. היות וקשה מאוד לסקור ולסקר את מערכות הבחירות הפנימיות הללו, שנערכות הרחק מעין התקשורת, אין לנו אפשרות לדעתם האם יש היתכנות למציאות כזו ונאלץ להמתין עד יום הבחירות.

דבר אחד אפשר להעריך כבר עתה. אם הרפובליקנים יפסידו את שני בתי הקונגרס זו תהיה מפלה בשיעור היסטורי.

תגובות לכתבה

0 תגובות