לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב נקדיש להלן שני פוסטים שיעזרו לכם לנווט את דרככם בליל הבחירות המסעיר, הדרמטי וההיסטורי שצפוי לנו בלילה שבין שלישי לרביעי. את הפוסט שלהלן נקדיש להתנהלות ליל הבחירות עצמו ואת הפוסט הבא שיפורסם מחר באותה השעה נקדיש למעקב אחר שעות סגירת הקלפיות בכל המדינות.
שאלות או בקשות יתקבלו בברכה במרכז התגובות שלמטה.
הדרמה האמיתית בליל הבחירות מתחוללת ברשתות הטלוויזיה, שהן אלה שמבשרות לאומה על התוצאות.
מיד לאחר שכל מדינה סוגרת את הקלפיות שלה בשעה היעודה לה, מפרסמות רשתות הטלוויזיה את ההערכה שלהן לגבי המנצח באותה המדינה - האם לדעתם המדינה תיפול לידי המועמד הרפובליקני, האם היא תהיה דווקא דמוקרטית, או האם עדיין מוקדם מדי להכריז בהיעדר נתונים (כלומר: "too early to call") או שהקרב שם מסתמן כצמוד מדי על מנת להכריז ("too close to call"). הרשתות מבצעות את ההכרזה הזו שלהן (את ה-"projection") לכל אחת ואחת מהמדינות בהתבסס על נתוני המדגם הטלוויזיוני ובשילוב תוצאות האמת הרשמיות שזורמות לאורך ליל הבחירות.
כאשר המדגם חוזה יתרון למועמד מסוים והיתרון מתאמת גם בנתוני תוצאות האמת, יוצאות רשתות הטלוויזיה בהכרזה על זהות המנצח באותה המדינה ובאופן הזה הן מקצות לטובתו את האלקטורים שלה עד שנבנית אט אט מפת האלקטורים. רוב המדינות אמנם לא זוכות לקבל הכרזה שכזו על זהות המנצח בהן ממש עם סגירת הקלפיות, וחלר ניכר מהן מקבלות את התוצאות רק בהמשך הלילה, אך בכל זאת קיימות רשתות טלוויזיה (במיוחד CNN) שדואגות לפרסם לציבור את נתוני המדגם הכללי לאותה המדינה עם סגירת הקלפיות כדי לספק לצופים הבנה להיכן נוטה הרוח. במדינות שבהן המדגם חוזה יתרון עצום לאחד המועמדים, במיוחד במדינות שבהן ההיסטוריה של המדינה נוטה לטובת מפלגתו של אותו המועמד, לא ממתינות הרשתות לתוצאות האמת ומכריזות כבר עם סגירת הקלפיות על המנצח בהן.
המדגם המדובר נערך בשותפות מלאה של כל כלי התקשורת האמריקנים והוא דוגם קרוב ל-100 אלף איש ונחשב בעל אמינות גבוהה. לבד משנת 2000, לא היו מקרים בולטים אחרים שהמדגם טעה - ואכן מאותה השנה החלו כלי התקשורת לנהוג בזהירות ובשמרנות קיצונית סביב ההכרזות שלהם. כך קרה שמדגם שהראה יתרון של 5% למועמד מסוים במדינה מסוימת הניא את רשתות הטלוויזיה מלהכריז על מנצח עד לספירה של לפחות 50% מתוצאות האמת. במדינות מסוימות בהן המדגם היה צמוד יותר, המתינו הרשתות לספירה של כ-100% כדי להכריז בבטחה על המנצח.
עד לסוף ליל הבחירות נצבעת מפת האלקטורים במלואה בצבעים אדומים וכחולים, וכלי התקשורת מכריזים מדינה אחר מדינה לטובת כל אחד משני המועמדים עד שמישהו מגיע לרף האלקטורים הדרוש לניצחון - 270. כאשר זה קורה יכולות רשתות הטלוויזיה לבצע כבר את ההכרזה הסופית שלהן לגבי השאלה מי יהיה נשיא ארצות הברית הבא.
מיד לאחר ההכרזה על זהות הנשיא הבא, נוהג בדרך כלל המועמד המפסיד לצאת ראשון אל קהל תומכיו ולשאת את נאום ההפסד ("concession speech") כאשר רק לאחריו יוצא המנצח כדי לשאת את נאום הניצחון ("victory speech").
אין שעה קבועה שבה אפשר להכריז על זהות המנצח בבחירות לנשיאות - היא נקבעת בהתאם להתנהלות ליל הבחירות.
מה שחשוב לדעת זה שהקלפיות הראשונות נסגרות בעיקר החל מהשעה 02:00 לפי שעון ישראל, אלה המדינות שבחוף המזרחי, והקלפיות האחרונות נסגרות בעיקר בשעה 06:00 לפי שעוננו, המדינות שבחוף המערבי. זהו שיא ה"אקשן", ובדרך כלל ההכרזה על המנצח בבחירות מתבצעת בין השעות הללו. ככל שהמירוץ יותר צמוד ההכרזה נדחית יותר ויותר גם לאחר השעה 6, וככל שהמירוץ יותר מוחץ לטובת מישהו ההכרזה יכולה להגיע גם בשעה מוקדמת כמו 3.
בשנת 2012, למשל, הכריזו רשתות הטלוויזיה על ברק אובמה כמנצח בשעה 06:15 לפי שעון ישראל, לאחר סגירת הקלפיות בחוף המערבי ובתום ספירת תוצאות האמת מאוהיו ומאיווה שסגרו את קלפיותיהן כמה שעות קודם לכן. בשנת 2008, מנגד, בוצעה ההכרזה הרשמית לטובתו של אובמה בדיוק עם סגירת הקלפיות בחוף המערבי בשעה 06:00, אך באופן לא רשמי היה אפשר לחזות בוודאות את העובדה הזו עוד מהשעה 04:30. בשנים 2004 ו-2000, עקב המירוץ הצמוד, קמה אמריקה ליום חדש בלי תוצאות שהגיעו רק בשעות הצהריים. בשנים 1996 ו-1992 הוכרז ביל קלינטון כמנצח לקראת 05:00 ובשנות השמונים בוצעה ההכרזה לטובת רונלד רייגן בשעה הכי מוקדמת - כבר בשעה 03:00.
ההערכה היא שמערכת הבחירות הנוכחית תהיה דומה לזו של 2012 וההכרזה הסופית תגיע כנראה בשעה 06:00 או מעט לאחריה. מצד שני, אם יהיה הקרב צמוד מאוד עשויה אמריקה להיגרר גם לימים של חוסר בהירות.
בפוסט הבא, מחר באותה השעה, נעסוק בשעות סגירת הקלפיות ברחבי אמריקה ובמדינות החשובות שיהיה מומלץ לעקוב אחריהן כדי להבין להיכן נושבת הרוח עוד לפני ההכרזה הרשמית על זהות הנשיא הבא של ארצות הברית.
שאלות או בקשות יתקבלו בברכה במרכז התגובות שלמטה.
איך ליל הבחירות מתנהל?
הדרמה האמיתית בליל הבחירות מתחוללת ברשתות הטלוויזיה, שהן אלה שמבשרות לאומה על התוצאות.
מיד לאחר שכל מדינה סוגרת את הקלפיות שלה בשעה היעודה לה, מפרסמות רשתות הטלוויזיה את ההערכה שלהן לגבי המנצח באותה המדינה - האם לדעתם המדינה תיפול לידי המועמד הרפובליקני, האם היא תהיה דווקא דמוקרטית, או האם עדיין מוקדם מדי להכריז בהיעדר נתונים (כלומר: "too early to call") או שהקרב שם מסתמן כצמוד מדי על מנת להכריז ("too close to call"). הרשתות מבצעות את ההכרזה הזו שלהן (את ה-"projection") לכל אחת ואחת מהמדינות בהתבסס על נתוני המדגם הטלוויזיוני ובשילוב תוצאות האמת הרשמיות שזורמות לאורך ליל הבחירות.
כאשר המדגם חוזה יתרון למועמד מסוים והיתרון מתאמת גם בנתוני תוצאות האמת, יוצאות רשתות הטלוויזיה בהכרזה על זהות המנצח באותה המדינה ובאופן הזה הן מקצות לטובתו את האלקטורים שלה עד שנבנית אט אט מפת האלקטורים. רוב המדינות אמנם לא זוכות לקבל הכרזה שכזו על זהות המנצח בהן ממש עם סגירת הקלפיות, וחלר ניכר מהן מקבלות את התוצאות רק בהמשך הלילה, אך בכל זאת קיימות רשתות טלוויזיה (במיוחד CNN) שדואגות לפרסם לציבור את נתוני המדגם הכללי לאותה המדינה עם סגירת הקלפיות כדי לספק לצופים הבנה להיכן נוטה הרוח. במדינות שבהן המדגם חוזה יתרון עצום לאחד המועמדים, במיוחד במדינות שבהן ההיסטוריה של המדינה נוטה לטובת מפלגתו של אותו המועמד, לא ממתינות הרשתות לתוצאות האמת ומכריזות כבר עם סגירת הקלפיות על המנצח בהן.
המדגם המדובר נערך בשותפות מלאה של כל כלי התקשורת האמריקנים והוא דוגם קרוב ל-100 אלף איש ונחשב בעל אמינות גבוהה. לבד משנת 2000, לא היו מקרים בולטים אחרים שהמדגם טעה - ואכן מאותה השנה החלו כלי התקשורת לנהוג בזהירות ובשמרנות קיצונית סביב ההכרזות שלהם. כך קרה שמדגם שהראה יתרון של 5% למועמד מסוים במדינה מסוימת הניא את רשתות הטלוויזיה מלהכריז על מנצח עד לספירה של לפחות 50% מתוצאות האמת. במדינות מסוימות בהן המדגם היה צמוד יותר, המתינו הרשתות לספירה של כ-100% כדי להכריז בבטחה על המנצח.
עד לסוף ליל הבחירות נצבעת מפת האלקטורים במלואה בצבעים אדומים וכחולים, וכלי התקשורת מכריזים מדינה אחר מדינה לטובת כל אחד משני המועמדים עד שמישהו מגיע לרף האלקטורים הדרוש לניצחון - 270. כאשר זה קורה יכולות רשתות הטלוויזיה לבצע כבר את ההכרזה הסופית שלהן לגבי השאלה מי יהיה נשיא ארצות הברית הבא.
מיד לאחר ההכרזה על זהות הנשיא הבא, נוהג בדרך כלל המועמד המפסיד לצאת ראשון אל קהל תומכיו ולשאת את נאום ההפסד ("concession speech") כאשר רק לאחריו יוצא המנצח כדי לשאת את נאום הניצחון ("victory speech").
משדר הבחירות של ערוץ 2 (ו-CNN) מיום הבחירות 2012 בשעה 04:00
משדר הבחירות של ערוץ 10 מיום הבחירות 2008 בשעה 06:00
באיזו שעה ההכרזה על המנצח?
אין שעה קבועה שבה אפשר להכריז על זהות המנצח בבחירות לנשיאות - היא נקבעת בהתאם להתנהלות ליל הבחירות.
מה שחשוב לדעת זה שהקלפיות הראשונות נסגרות בעיקר החל מהשעה 02:00 לפי שעון ישראל, אלה המדינות שבחוף המזרחי, והקלפיות האחרונות נסגרות בעיקר בשעה 06:00 לפי שעוננו, המדינות שבחוף המערבי. זהו שיא ה"אקשן", ובדרך כלל ההכרזה על המנצח בבחירות מתבצעת בין השעות הללו. ככל שהמירוץ יותר צמוד ההכרזה נדחית יותר ויותר גם לאחר השעה 6, וככל שהמירוץ יותר מוחץ לטובת מישהו ההכרזה יכולה להגיע גם בשעה מוקדמת כמו 3.
בשנת 2012, למשל, הכריזו רשתות הטלוויזיה על ברק אובמה כמנצח בשעה 06:15 לפי שעון ישראל, לאחר סגירת הקלפיות בחוף המערבי ובתום ספירת תוצאות האמת מאוהיו ומאיווה שסגרו את קלפיותיהן כמה שעות קודם לכן. בשנת 2008, מנגד, בוצעה ההכרזה הרשמית לטובתו של אובמה בדיוק עם סגירת הקלפיות בחוף המערבי בשעה 06:00, אך באופן לא רשמי היה אפשר לחזות בוודאות את העובדה הזו עוד מהשעה 04:30. בשנים 2004 ו-2000, עקב המירוץ הצמוד, קמה אמריקה ליום חדש בלי תוצאות שהגיעו רק בשעות הצהריים. בשנים 1996 ו-1992 הוכרז ביל קלינטון כמנצח לקראת 05:00 ובשנות השמונים בוצעה ההכרזה לטובת רונלד רייגן בשעה הכי מוקדמת - כבר בשעה 03:00.
ההערכה היא שמערכת הבחירות הנוכחית תהיה דומה לזו של 2012 וההכרזה הסופית תגיע כנראה בשעה 06:00 או מעט לאחריה. מצד שני, אם יהיה הקרב צמוד מאוד עשויה אמריקה להיגרר גם לימים של חוסר בהירות.
בפוסט הבא, מחר באותה השעה, נעסוק בשעות סגירת הקלפיות ברחבי אמריקה ובמדינות החשובות שיהיה מומלץ לעקוב אחריהן כדי להבין להיכן נושבת הרוח עוד לפני ההכרזה הרשמית על זהות הנשיא הבא של ארצות הברית.