Recents in Beach

המספרים והנתונים של ליל בחירות 2016 בארה"ב



הנשיאות


בשורה התחתונה, זה היה מירוץ צמוד. צמוד הרבה יותר מכפי שחזו הסקרים או מכפי שכל מי שחושב שהוא מבין פוליטיקה חזה בכניסה אל ליל הבחירות - אחד הצמודים שהיו בארה"ב מאז שנת 2000, ומעולם. עדות לכך היא פער האלקטורים, מניין הקולות הכללי, הפערים הנמוכים במדינות המתנדנדות והזמן הרב שנדרש כדי להכריז על מנצח.

המנצח המוחלט בבחירות לנשיאות, דונלד טראמפ, זכה לפי כל ההערכות ב-306 אלקטורים על גבי המפה היחידה שקובעת בארצות הברית מי יהיה הנשיא הבא לעומת מה שמסתמן כ-232 אלקטורים ליריבתו הילרי קלינטון. הניצחון, כידוע, מגיע למי שחוצה את רף 270 האלקטורים. הפער ביניהם צפוי לעמוד עתה על 74 אלקטורים במה שיהפוך את מערכת הבחירות הזו לצמודה ביותר מאז שנת 2004. במניין הקולות הארצי מובילה קלינטון בשברירי האחוז לאחר ספירה כמעט מוחלטת של כל הקולות במישור הלאומי, 47.7% לה ו-47.5% לו, ובשל כך עשויה מערכת הבחירות הזו להיות הראשונה מאז שנת 2000 והחמישית אי פעם שבה המנצח במפת האלקטורים לא יזכה ברוב קולותיו של העם.

הניצחון של טראמפ על גבי מפת האלקטורים הגיע בלא צל של ספק מ-3 מדינות מפתח שבאו עמוק מתוך מה שכונה עד כה "החומה הכחולה" של קלינטון - מדינות ויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. אותן מדינות מערב תיכון, באזור שהיה אמור להיות לכתחילה הבסיס לכל ניצחון של טראמפ, סללו לו את הנתיב הבטוח אל הבית הלבן, ואלמלא השלושה הללו הוא בפירוש לא היה נבחר הלילה להיות נשיא ארצות הברית. עובדה זו מעצימה באופן דרמטי את הפער במדינות הללו: פער של 1.0% לטובתו של טראמפ על פני קלינטון בויסקונסין, פער של 0.3% במישיגן, ו-1.2% בפנסילבניה.

כלומר, הקרב היה אכן קרב צמוד.



עם זאת, אין הרבה צדק במבט מדוקדק על המדינות הללו, בהסתכלות על הפער הנמוך במדינות המתנדנות, ובהתבוננות משתאה על מניין הקולות הארצי. בראש ובראשונה משום ש-3 המדינות המדוברות (ויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה) כלל לא היו אמורות להיות מדינות מתנדנדות. פער נמוך? לפחות הוא ניצח בהן! ואת זה הוא עשה אחרי שכל יריביו מבית ומחוץ גיחכו עליו בזמן שהוא טען שהוא הולך לנצח בהן. שנית, טראמפ גם ניצח בפלורידה בניגוד לסקרים, הוא ניצח בצפון קרוליינה בניגוד לתחזיות, הוא זכה באוהיו בפער גדול מכל שנחזה לו, הוא הפציץ באיווה במידה שעלתה על משאלי דעת הקהל, הוא שמר על תחרותיות מפתיעה בוירג'יניה, זכה לניצחון מוחץ ביוטה והגיע לא רחוק בקולורדו ובנבדה. שלישית, מניין הקולות הארצי הורע נגד טראמפ בשל המועמדים השלישיים שרשמו השנה הישגים היסטוריים משל עצמם. כך שככלות הכל המבט על המירוץ הצמוד, הפערים הקטנים והמניין הכולל אינם עושים צדק עם הסיפור המרכזי של הלילה.

בכל זאת אפשר לומר בפה מלא שההערכה לאורך כל מערכת הבחירות כי דרכו של טראמפ אל הנשיאות תהיה קשה הייתה מוצדקת. הנה, גם לאחר ההישג המדהים והבלתי צפוי בלילה החולף שהתנהל בצורה המושלמת ביותר שאפשר להעלות על הדעת במגבלות המציאות הריאלית, הוא עדיין הפסיד במניין הקולות הארצי ועמד במרחק עשרות אלפי קולות במדינות המתנדנדות מבושת פנים. גם מול ההצלחה הכבירה של טראמפ לא ניתן לערער על נרטיב המירוץ הצמוד, וחשוב שלא ליפול למחשבה שהלילה היה ניצחון מוחץ. הלילה היה מוחץ רק במידת ההפתעה, אך לא בנתוני השטח.

מה שגורם לנו לתהות: מה קרה פה בדיוק? האם תם מדע הסקרים? האם מדע המדינה מת? אלה שאלות טובות שעליהן, במותם של כל אחד מהמדעים האלה, לא יוותר לנו מישהו שיוכל לענות. מה שכן נוכל לומר זה שטראמפ כנראה הצליח להוציא הרבה מאוד רפובליקנים להצביע עבורו ולהטות עצמאיים רבים ומבוישים לטובתו באופן שהביא לו את הניצחון בזמן שדמוקרטים רבים פשוט נשארו בבית. אין רבים שיחלקו על כך שבעניין הפעוט הזה טמונה ההיסטוריה הגדולה.

(אגב, את אחד הסיכומים הטובים ביותר לליל הבחירות מצאתי בכתבה של ציון נאנוס בערוץ 2)



הסנאט


לילה מוצלח לרפובליקנים בבחירות לנשיאות הוביל באופן טבעי ללילה מוצלח עבורם גם בקרב על הסנאט.

המפלגה הרפובליקנית התחילה את המירוץ לסנאט בשנה הזו עם תחושה כבדה של הפסד בטוח עקב החשד שהם לא יוכלו לשמור על הרוב הבטוח שלהם בבית הזה, 54 להם מול 46 ליריביהם, במערכת בחירות לנשיאות שנראתה עבורם מאוד קשה ומול סקרים ומגמות שהתנהלו לרעתם. מעל לכך הם הגיעו אל ליל הבחירות כאשר לא פחות מ-24 מהסנטורים שלהם הועמדו לבחירה מול 10 בלבד שעמדו בסכנת משפט הבוחרים בצד הדמוקרטי. הרבה יותר מושבים תחרותיים הגיעו מהצד שלהם ובאופן כללי תמונת המצב נראתה עבורם בעייתית עד לרגע האחרון.

הלילה, עם זאת, הצליח הגל הרפובליקני לשמור על שליטתה של המפלגה בקרב על הסנאט. בכל מדינות המפתח, למעט שתיים, הם ניצחו, ובחישוב הכולל הם צפויים להחזיק בתחילת הקונגרס הבא בינואר הקרוב ב-52 מושבים לעומת 48 למפלגה הדמוקרטית. זהו לא רוב גדול במיוחד ולבטח לא רוב מיוחס (60), אך זהו רוב מוחלט ובעל מנדט.

כפי שאתם יכולים לשער, גם כאן לא חזו הסקרים של ערב הבחירות את התוצאות של ליל הבחירות. באריזונה הצליח הסנטור ג'ון מקיין לגבור על יריבתו בכ-12% פער, בפלורידה הצליח הסנטור מרקו רוביו לנצח את יריבו בפער של כ-8%, באוהיו הצליח רוב פורטמן לנצח בכ-21%, באינדיאנה ניצח טום יאנג בכ-10%, בצפון קרוליינה הצליח הסנטור ריצ'רד בר שכולם חזו לו הפסד לנצח בכ-6% ובויסקונסין הצליח רון ג'ונסון שספג מתחזיות דומות לנצח בכ-3% וכך גם עשה רוי בלאנט ממיזורי. מן הצד השני הצליחו הדמוקרטים לשמור על המושב התחרותי שלהם בנבדה.

היכן הרפובליקנים הפסידו שני מושבים? בניו המפשייר כנראה הודחה הסנטורית המכהנת קלי איוט על ידי המועמדת הדמוקרטית הנבחרת שהיא מושלת המדינה מגי האסאן וכן באילינוי הודח הסנטור המכהן מארק קירק למועמדת הדמוקרטית הנבחרת תמי דקוורת'. בלואיזיאנה, שבה נערכות הבחירות בשיטת הג'ונגל, ללא פריימריז, יוכרע המירוץ לסנאט בסיבוב שני שייערך בשבועות הקרובים כאשר הצפי הוא שהרפובליקנים ישמרו על מקומם שם.

בחישוב הכללי, כאמור, יחזיקו הרפובליקנים ב-52 מושבים לעומת 48 לדמוקרטים.

בית הנבחרים


כמו בסנאט, גם כאן אמנם קטן ההישג של הרפובליקנים מבחירות האמצע של 2014 אך הם עדיין נותרו מפלגת הרוב.

לפי הצפי הנוכחי תחזיק המפלגה הרפובליקנית ב-240 מושבים לפחות בבית הנבחרים לעומת 194 מושבים למפלגה הדמוקרטית. מושב אחד מלואיזיאנה (שכאמור, פועלת ללא פריימריז) יגיע להכרעה בסיבוב נוסף בין שני המועמדים שהגיעו למקומות הראשונים, כאשר הצפי הוא לניצחון של המפלגה הרפובליקנית בתחרות.

בשורה התחתונה יאבדו הרפובליקנים רק 6 מושבים שיעברו לצד הדמוקרטי בתום מערכת הבחירות הזו. עדיין מדובר ברוב מאסיבי שיאפשר למפלגה, יחד עם השליטה בסנאט ובבית הלבן, לקדם את רעיונותיה בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה

0 תגובות