עבור ישראלים רבים, שמצאו את עצמם מתעניינים במערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות ארצות הברית יותר מבכל מערכת בחירות אחרת בהיסטוריה האמריקנית, מצויה הזדמנות נדירה בימים אלה שלאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות והתחלת בניית השלטון שלו. ההזדמנות היא ללמוד את מבנה הרשות המבצעת בארה"ב, התפקידים החשובים המרכיבים את הבית הלבן, הרכבו ותפקידו של הקבינט האמריקני והסדר הארגוני של כל סוכנויות השלטון.
מי יודע? אולי לראשונה אי פעם יידעו ישראלים להתחיל לדקלם את שמותיהם של מזכירי המחלקות בארה"ב (באמת, תנסו מישהו חוץ מג'ון קרי...) ולהבין מיהו ראש הסגל של הבית הלבן ומיהו הדובר הרשמי. עבור רבים, אחרי ש"בית הקלפים" רק גירתה במעט את חוש ההתעניינות, עשוי השלטון של דונלד ג' טראמפ להיות כל כך מרתק עד כדי מעקב נרחב יותר מתמיד אחר ההתרחשויות שילוו את הממשל האמריקני על כל חֲלָקָיו ומחלקותיו.
נתחיל:
בתמונה: מבנה הקונגרס (בימין), מבנה בית המשפט העליון (במרכז) ומבנה הבית הלבן (בשמאל) 
זה ה"ממשלה" של ארצות הברית. בגוף הזה מכהנים האנשים שמנהלים את הממשל האמריקני.
15 משרדים שונים מרכיבים את הקבינט של ארצות הברית (הם נקראים "מחלקות", U.S. Department), ולפי החשיבות שלהם הם מנויים להלן: מחלקת המדינה שמתפקדת כמשרד החוץ האמריקני, מחלקת האוצר האחראית על הכלכלה, מחלקת ההגנה שמנהלת את הכוחות המזויינים, מחלקת התובע הכללי שעומדת בראשותה של מערכת המשפט, מחלקת הפנים, מחלקת החקלאות, מחלקת המסחר, מחלקת העבודה, מחלקת הבריאות, מחלקת השיכון, מחלקת התחבורה, מחלקת האנרגיה, מחלקת החינוך, המחלקה לחיילים משוחררים והמחלקה להגנת המולדת.
בראשות כל אחד מהמשרדים הללו עומד שר, "מזכיר" בלשון האמריקנית (Secretary), שאמור לנהל את ענייני המחלקה השוטפים. תחת כל אחד מהשרים הללו נמצאים המשרדים הפנימיים של המחלקה וכל המטות והמדורים המיוחדים לה. זרוע ביצועית חזקה מאוד נמצאת בכל מחלקה בדמות של עשרות ומאות "סוכנויות" (Agencies) שפועלות באופן יותר עצמאי בתוככי המחלקות. ה-FBI, למשל, שהיא הבולשת שמטפלת בנושאים פליליים במישור הפדרלי בארה"ב (מעל למשטרה המקומית שעוסקת באכיפת החוק המקומי), היא בסך הכל סוכנות אחת מיני רבות הפועלת במחלקת התובע הכללי. ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי, היא ארגון ביון מודיעיני הפועל לצד סוכנויות רבות אחרות תחת מחלקת ההגנה. ה-CIA, מנגד, סוכנות הביון המרכזית, היא סוכנות עצמאית שלא כפופה לאף אחת מהמחלקות. גם כאלה יש.
את מזכירי המחלקות הללו רשאי הנשיא המכהן למנות בהסכמתם ובאישורם של חברי הבית העליון בקונגרס האמריקני, הסנאט. הסנטורים נדרשים לאשר את המינויים של הנשיא ברוב קולות ולעתים אף ברוב מיוחס מול מיעוט בולט המשתמש באמצעי "פיליבסטר" כדי למנוע את ההצבעה. הסנאט, ככלל, נדרש לאשר כל מינוי של נושאי משרה פדרליים - מזכירי מחלקות, שופטים, שגרירים וראשי סוכנויות. על אף התלות הזו ברשות המחוקקת, רוב מזכירי המחלקות בארצות הברית אינם מגיעים בהכרח מן הפוליטיקה וחלק ניכר מהם הם אנשי מקצוע שמרכיבים יחד ממשלה מקצועית.
מעבר למזכירי המחלקות מכהנים בקבינט עוד מספר נושאי משרה "ברמת קבינט" (Cabinet-level). בין האישים הללו נמצא סגן הנשיא המכהן שעומד בראש משרד משלו, ראשי משרדים פנימיים הפועלים בתוך משרדו האישי של הנשיא בבית הלבן, ראשי מועצות ייעוץ במשרדו של הנשיא, חלק מראשי הסוכנויות העצמאיות שלא כפופות לאף מחלקה וגורמים נוספים רלוונטיים כמו השגרירות לאו"ם או ראש הצבא. הגורמים הללו משתנים מעת לעת ובין פגישה לפגישה.
היות ובראש הרשות המבצעת בארה"ב עומד הנשיא לבדו, הקבינט תמיד נמצא תחתיו וכפוף לו ולהוראותיו גם אם הוא מנהל דה-פקטו את כל חלקי השלטון. בדרך כלל הנשיא נועץ עם חברי הקבינט, בין אם לחוד ובין אם בהרכב מלא לפגישה רשמית, אך הוא זה שלבסוף מחליט ומכריע, ולהחלטותיו נתונים הכל. בכך שונה הקבינט האמריקני באופן מובהק מממשלות במדינות פרלמנטריות שבהן ההכרעה ברשות המבצעת מתנהלת על פי רוב קולות השרים (כולל קולו של ראש הממשלה ששווה לכל קול של כל שר אחר). עם זאת, לקבינט בכל זאת יש תפקיד ביצועי אחד חשוב שהקנתה לו החוקה נגד הנשיא - היכולת להכריז על נבצרותו. אם הנשיא חולק על ההחלטה הזו, ההכרעה עוברת לקונגרס.
בתמונה: חדר הקבינט בבית הלבן, הנשיא אובמה וחלק מיועציו הבכירים 
הבית הלבן כולו הוא למעשה משרד אחד "ברמת קבינט" שבראשו עומד הנשיא המכהן. שמו של המשרד הוא "המשרד הביצועי" (Executive Office) ובתוכו פועלים משרדים פנימיים רבים כולל "משרד הבית הלבן" (White House Office) המכיל את כל עובדי הבית הלבן ושבראשו עומד ראש הסגל של הבית הלבן. ראש הסגל מנהל בפועל גם את "המשרד הביצועי" כולו ומשמש יד ימינו הבכיר ביותר של הנשיא, ועל כן דמותו רבת עצמה בשלטון האמריקני.
ככל מחלקה אחרת בממשל האמריקני גם המשרד הביצועי של הנשיא מורכב מסוכנויות שונות שכפופות ישירות לנשיא. אך בניגוד לרבות מהמחלקות המשרד הזה מורכב גם ממשרדים פנימיים נוספים וכן ממועצות ייעוץ. תפקידם של המשרדים הפנימיים הוא בעיקר לפקח ולנהל בעוד תפקידי המועצות, כמו המועצה לביטחון לאומי או מועצת היועצים הכלכליים, הם ביצוע עבודת מטה לאיסוף מידע וגיבושו טרם הצגתו לנשיא או לקבינט בבואם לקבל החלטה.
היות ורוב התפקידים של אנשי סגל הבית הלבן הם תפקידי אמון, הם אינם זקוקים לאישורו של הסנאט. ראש הסגל של הבית הלבן נבחר ישירות על ידי הנשיא וכך גם כל שדרת הסגנים שלו. גם היועצים האישיים לנשיא ממונים על ידו ללא צורך באישור גורמים נוספים וכך גם רבים מהעובדים הזוטרים בבית הלבן. עם זאת, חלק מראשי המשרדים הפנימיים נדרשים בכל זאת לאישור הסנאט - בייחוד המשרדים הפנימיים שמתפקדים בעצמם כמשרדים "ברמת קבינט".
דמות נוספת וחשובה בתוככי הבית הלבן היא "מזכיר העיתונות" (Press Secretary) שמתפקד כדובר הרשמי של הבית הלבן ולמעשה גם כדובר של המשרד הביצועי כולו ושל הנשיא. הדובר מקיים תדרוכים יום-יומיים לכלי התקשורת ב"חדר התדריכים" (Briefing Room) והוא זה שאחראי על כל הקשר שבין הבית הלבן לכלי התקשורת. בניגוד מסוים למקובל בישראל, בארה"ב כל פעילות הנשיא מתועדת על ידי צוות עיתונאים שנעים עם הנשיא לכל מקום שהוא זז. משרת הנשיאות, כמובן, אינה משרה אישית אלא ציבורית - וככזו לציבור זכות לדעת בכל רגע נתון מה קורה.
כל הפעילות של הנשיא מתבצעת בעיקר בתוככי "הבית הלבן" (White House) ובמיוחד בחדר הסגלגל שבו (Oval Office) שנקרא כך בשל צורתו ולא בשל צבעו. החדר ממוקם באגף המערבי של הבית הלבן ובקומה הראשונה שלו. חדרים נוספים וחשובים בבניין הם "החדר המזרחי" (East Room) שבשל גודלו משמש לעתים כמקום לקיום מסיבות עיתונאים או נשפים רשמיים וכן "חדר המצב" (Situation Room) שאליו מתכנסים ראשי השלטון לניהול מצבי חירום. בקומה הרביעית בבניין מתגוררת בדרך כלל משפחת הנשיא והגברת הראשונה. לסגן הנשיא ולרעייתו בניין אחר.
הבית הלבן והקבינט, כמובן, אינם מתפקדים בנפרד. שניהם ביחד מהווים את הזרוע הביצועית של השלטון האמריקני לצד הרשות המחוקקת שפועלת בגבעת הקפיטול על שני בתיה (בית הנבחרים והסנאט) ולצד הרשות השופטת. לנשיא צוות שלם של יועצים שכל תפקידם הוא עבודה מול הרשות המחוקקת ומעת לעת מקיים הנשיא בעצמו פגישות עם הנהגת הקונגרס שכוללת את יו"ר בית הנבחרים, מנהיגי הרוב והמיעוט בבית הנבחרים ומנהיגי הרוב והמיעוט בסנאט. כאשר מפלגתו של הנשיא המכהן שולטת בקונגרס גם המצליפים הסיעתיים בכל בית של הקונגרס משתתפים בפגישות.
בתמונה: המבט משולחנו של נשיא ארה"ב בחדר הסגלגל שבבית הלבן 
בימים האחרונים עלו לכותרות די הרבה שמות של מועמדים אפשריים לתפקידי מפתח בממשלו החדש של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. מועמדים למשרת קבינט, מועמדים לסגל הבית הלבן ולסוכנויות שונות של השלטון האמריקני.
מזכיר המדינה - השם הבולט שעלה בימים האחרונים הוא שמו של יו"ר בית הנבחרים לשעבר ניוט גינגריץ', שהיה אחד מתומכיו הבכירים של טראמפ מתחילת הדרך ושנחשב ניצי למדי, וכן שמו של הסנטור בוב קורקר שמכהן כיו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט ומתוקף כך מחזיק בניסיון בתחום. שמות נוספים הם השגריר לשעבר באו"ם ג'ון בולטון שידוע כאיש ניצי, הגנרל סטנלי מק'קריסטל והשגריר לשעבר לאפגניסטן זלמאי ח'לילזאד לפי רשימה של עיתון ה"ניו יורק טיימס".
מזכיר האוצר - סטיבן מנוחין עלה כאחד השמות הבולטים לתפקיד שר האוצר האמריקני, יחד עם שמותיהם של המיליארדר ומשקיע הנדל"ן תומאס בראק שהיה חבר בצוות הכלכלי של טראמפ, המושל לשעבר של מינסוטה טים פולנטי וחבר הקונגרס ג'ב הנסרלינג שמכהן כיו"ר ועדת השירותים הפיננסיים בבית הנבחרים.
מזכיר ההגנה - לאורך זמן רב נחשב הגנרל מייקל פלין כאחד המועמדים הבכירים לתפקיד בשל תמיכתו בטראמפ לאורך הדרך, אך באחרונה עלו שמותיהם של הסנטור ג'ף סשנס ואפילו של הסנטורית המודחת קלי איוט. מעבר להם הוזכרו שמותיהם של סטיבן הדלי ששימש כיועץ לביטחון לאומי עבור ג'ורג' וו. בוש והסנטור לשעבר ג'ון קיל.
התובע הכללי - היות וזו משרה הדורשת היכרות עם מערכת המשפט וניסיון בעריכת דין, המובילים לתפקיד הם בעיקר ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני שגם מחזיק בתדמית של מי שטיפל בפשיעה הרבה בעיר וכן מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי שלו תדמית זהה במדינתו. מעבר להם הוזכר שמו של הסנטור מאלבמה ג'ף סשנס.
מזכירים נוספים - שמותיהן של הפוליטיקאיות הצבעוניות ג'ן ברואר מאריזונה או שרה פיילין מאלסקה עלו כאפשרות לכהונה בתפקיד מזכירות הפנים בשל ניסיונן כמושלות; בן קרסון או מייק האקבי הוזכרו כמתמודדים על תפקיד מזכירי הבריאות; כריס כריסטי הועלה כאפשרות למזכיר המסחר; ובן קרסון הוזכר גם כמי שעשוי לפקד על מחלקת החינוך.
ראש הסגל של הבית הלבן - לתפקיד העצמתי הזה יכולים להתמנות יו"ר המפלגה הרפובליקנית ריינס פריבוס, שהיה אחד מתומכיו הבולטים של טראמפ במנגנון המפלגתי בייחוד למול עמידתו מהצד של יו"ר בית הנבחרים פול ראיין, וכן יו"ר הקמפיין של טראמפ סטיב באנון, שהצליח להביא אותו עד הלום במערכת הבחירות האחרונה.
דובר הבית הלבן - כאן עוד קיימת עמימות רבה. שמותיהם של ג'ייסון מילר ושון ספייסר הוזכרו כדמויות אפשריות, אך ייתכן גם שהדוברת הנוכחית של טראמפ, הופ היקס, תיכנס לתפקיד. אולי איך שהוא תמונה אפילו קליאן קונווי.
משפחת טראמפ - לכך צריך להקדיש פסקה מיוחדת. אמנם החוק אוסר על טראמפ למנות קרובי משפחה לתפקידים בבית הלבן, אך לרבים ברור שילדיו - ובמיוחד איוונקה טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור - ייהנו מהשפעה חריגה שאמריקה לא ראתה זמן רב מקרב בני משפחה שלא נושאים בתפקיד רשמי (כמו "הגברת הראשונה"). ככלות הכל, טראמפ יהיה הנשיא המבוגר ביותר בתולדות ארה"ב ולילדיו הבוגרים תהיה כנראה השפעה כיועצים לא רשמיים.
תפקידים נוספים יאויישו בהמשך הדרך. יש לזכור שכל השמות הללו הועלו כאפשרויות בכלי התקשורת, חלק ממקורות מהימנים יותר וחלק ממקורות מהימנים פחות, ולכן לא תהיה לנו יכולת לדעת האם אכן כך יעוצב הקבינט. עם זאת, טראמפ בעבר אכן מינה את מייק פנס להיות סגנו בדיוק כפי שצפו כל אמצעי התקשורת.
הרכבו המלא של הקבינט ייחשף אט אט ככל שיגיע מועד ההשבעה של טראמפ לנשיאות.
בתמונה: דמויותיהם של (מימין לשמאל) רודי ג'וליאני, ריינס פריבוס וניוט גינגריץ' 
מי יודע? אולי לראשונה אי פעם יידעו ישראלים להתחיל לדקלם את שמותיהם של מזכירי המחלקות בארה"ב (באמת, תנסו מישהו חוץ מג'ון קרי...) ולהבין מיהו ראש הסגל של הבית הלבן ומיהו הדובר הרשמי. עבור רבים, אחרי ש"בית הקלפים" רק גירתה במעט את חוש ההתעניינות, עשוי השלטון של דונלד ג' טראמפ להיות כל כך מרתק עד כדי מעקב נרחב יותר מתמיד אחר ההתרחשויות שילוו את הממשל האמריקני על כל חֲלָקָיו ומחלקותיו.
נתחיל:
מה זה הקבינט?
זה ה"ממשלה" של ארצות הברית. בגוף הזה מכהנים האנשים שמנהלים את הממשל האמריקני.
15 משרדים שונים מרכיבים את הקבינט של ארצות הברית (הם נקראים "מחלקות", U.S. Department), ולפי החשיבות שלהם הם מנויים להלן: מחלקת המדינה שמתפקדת כמשרד החוץ האמריקני, מחלקת האוצר האחראית על הכלכלה, מחלקת ההגנה שמנהלת את הכוחות המזויינים, מחלקת התובע הכללי שעומדת בראשותה של מערכת המשפט, מחלקת הפנים, מחלקת החקלאות, מחלקת המסחר, מחלקת העבודה, מחלקת הבריאות, מחלקת השיכון, מחלקת התחבורה, מחלקת האנרגיה, מחלקת החינוך, המחלקה לחיילים משוחררים והמחלקה להגנת המולדת.
בראשות כל אחד מהמשרדים הללו עומד שר, "מזכיר" בלשון האמריקנית (Secretary), שאמור לנהל את ענייני המחלקה השוטפים. תחת כל אחד מהשרים הללו נמצאים המשרדים הפנימיים של המחלקה וכל המטות והמדורים המיוחדים לה. זרוע ביצועית חזקה מאוד נמצאת בכל מחלקה בדמות של עשרות ומאות "סוכנויות" (Agencies) שפועלות באופן יותר עצמאי בתוככי המחלקות. ה-FBI, למשל, שהיא הבולשת שמטפלת בנושאים פליליים במישור הפדרלי בארה"ב (מעל למשטרה המקומית שעוסקת באכיפת החוק המקומי), היא בסך הכל סוכנות אחת מיני רבות הפועלת במחלקת התובע הכללי. ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי, היא ארגון ביון מודיעיני הפועל לצד סוכנויות רבות אחרות תחת מחלקת ההגנה. ה-CIA, מנגד, סוכנות הביון המרכזית, היא סוכנות עצמאית שלא כפופה לאף אחת מהמחלקות. גם כאלה יש.
את מזכירי המחלקות הללו רשאי הנשיא המכהן למנות בהסכמתם ובאישורם של חברי הבית העליון בקונגרס האמריקני, הסנאט. הסנטורים נדרשים לאשר את המינויים של הנשיא ברוב קולות ולעתים אף ברוב מיוחס מול מיעוט בולט המשתמש באמצעי "פיליבסטר" כדי למנוע את ההצבעה. הסנאט, ככלל, נדרש לאשר כל מינוי של נושאי משרה פדרליים - מזכירי מחלקות, שופטים, שגרירים וראשי סוכנויות. על אף התלות הזו ברשות המחוקקת, רוב מזכירי המחלקות בארצות הברית אינם מגיעים בהכרח מן הפוליטיקה וחלק ניכר מהם הם אנשי מקצוע שמרכיבים יחד ממשלה מקצועית.
מעבר למזכירי המחלקות מכהנים בקבינט עוד מספר נושאי משרה "ברמת קבינט" (Cabinet-level). בין האישים הללו נמצא סגן הנשיא המכהן שעומד בראש משרד משלו, ראשי משרדים פנימיים הפועלים בתוך משרדו האישי של הנשיא בבית הלבן, ראשי מועצות ייעוץ במשרדו של הנשיא, חלק מראשי הסוכנויות העצמאיות שלא כפופות לאף מחלקה וגורמים נוספים רלוונטיים כמו השגרירות לאו"ם או ראש הצבא. הגורמים הללו משתנים מעת לעת ובין פגישה לפגישה.
היות ובראש הרשות המבצעת בארה"ב עומד הנשיא לבדו, הקבינט תמיד נמצא תחתיו וכפוף לו ולהוראותיו גם אם הוא מנהל דה-פקטו את כל חלקי השלטון. בדרך כלל הנשיא נועץ עם חברי הקבינט, בין אם לחוד ובין אם בהרכב מלא לפגישה רשמית, אך הוא זה שלבסוף מחליט ומכריע, ולהחלטותיו נתונים הכל. בכך שונה הקבינט האמריקני באופן מובהק מממשלות במדינות פרלמנטריות שבהן ההכרעה ברשות המבצעת מתנהלת על פי רוב קולות השרים (כולל קולו של ראש הממשלה ששווה לכל קול של כל שר אחר). עם זאת, לקבינט בכל זאת יש תפקיד ביצועי אחד חשוב שהקנתה לו החוקה נגד הנשיא - היכולת להכריז על נבצרותו. אם הנשיא חולק על ההחלטה הזו, ההכרעה עוברת לקונגרס.
איך פועל הבית הלבן?
הבית הלבן כולו הוא למעשה משרד אחד "ברמת קבינט" שבראשו עומד הנשיא המכהן. שמו של המשרד הוא "המשרד הביצועי" (Executive Office) ובתוכו פועלים משרדים פנימיים רבים כולל "משרד הבית הלבן" (White House Office) המכיל את כל עובדי הבית הלבן ושבראשו עומד ראש הסגל של הבית הלבן. ראש הסגל מנהל בפועל גם את "המשרד הביצועי" כולו ומשמש יד ימינו הבכיר ביותר של הנשיא, ועל כן דמותו רבת עצמה בשלטון האמריקני.
ככל מחלקה אחרת בממשל האמריקני גם המשרד הביצועי של הנשיא מורכב מסוכנויות שונות שכפופות ישירות לנשיא. אך בניגוד לרבות מהמחלקות המשרד הזה מורכב גם ממשרדים פנימיים נוספים וכן ממועצות ייעוץ. תפקידם של המשרדים הפנימיים הוא בעיקר לפקח ולנהל בעוד תפקידי המועצות, כמו המועצה לביטחון לאומי או מועצת היועצים הכלכליים, הם ביצוע עבודת מטה לאיסוף מידע וגיבושו טרם הצגתו לנשיא או לקבינט בבואם לקבל החלטה.
היות ורוב התפקידים של אנשי סגל הבית הלבן הם תפקידי אמון, הם אינם זקוקים לאישורו של הסנאט. ראש הסגל של הבית הלבן נבחר ישירות על ידי הנשיא וכך גם כל שדרת הסגנים שלו. גם היועצים האישיים לנשיא ממונים על ידו ללא צורך באישור גורמים נוספים וכך גם רבים מהעובדים הזוטרים בבית הלבן. עם זאת, חלק מראשי המשרדים הפנימיים נדרשים בכל זאת לאישור הסנאט - בייחוד המשרדים הפנימיים שמתפקדים בעצמם כמשרדים "ברמת קבינט".
דמות נוספת וחשובה בתוככי הבית הלבן היא "מזכיר העיתונות" (Press Secretary) שמתפקד כדובר הרשמי של הבית הלבן ולמעשה גם כדובר של המשרד הביצועי כולו ושל הנשיא. הדובר מקיים תדרוכים יום-יומיים לכלי התקשורת ב"חדר התדריכים" (Briefing Room) והוא זה שאחראי על כל הקשר שבין הבית הלבן לכלי התקשורת. בניגוד מסוים למקובל בישראל, בארה"ב כל פעילות הנשיא מתועדת על ידי צוות עיתונאים שנעים עם הנשיא לכל מקום שהוא זז. משרת הנשיאות, כמובן, אינה משרה אישית אלא ציבורית - וככזו לציבור זכות לדעת בכל רגע נתון מה קורה.
כל הפעילות של הנשיא מתבצעת בעיקר בתוככי "הבית הלבן" (White House) ובמיוחד בחדר הסגלגל שבו (Oval Office) שנקרא כך בשל צורתו ולא בשל צבעו. החדר ממוקם באגף המערבי של הבית הלבן ובקומה הראשונה שלו. חדרים נוספים וחשובים בבניין הם "החדר המזרחי" (East Room) שבשל גודלו משמש לעתים כמקום לקיום מסיבות עיתונאים או נשפים רשמיים וכן "חדר המצב" (Situation Room) שאליו מתכנסים ראשי השלטון לניהול מצבי חירום. בקומה הרביעית בבניין מתגוררת בדרך כלל משפחת הנשיא והגברת הראשונה. לסגן הנשיא ולרעייתו בניין אחר.
הבית הלבן והקבינט, כמובן, אינם מתפקדים בנפרד. שניהם ביחד מהווים את הזרוע הביצועית של השלטון האמריקני לצד הרשות המחוקקת שפועלת בגבעת הקפיטול על שני בתיה (בית הנבחרים והסנאט) ולצד הרשות השופטת. לנשיא צוות שלם של יועצים שכל תפקידם הוא עבודה מול הרשות המחוקקת ומעת לעת מקיים הנשיא בעצמו פגישות עם הנהגת הקונגרס שכוללת את יו"ר בית הנבחרים, מנהיגי הרוב והמיעוט בבית הנבחרים ומנהיגי הרוב והמיעוט בסנאט. כאשר מפלגתו של הנשיא המכהן שולטת בקונגרס גם המצליפים הסיעתיים בכל בית של הקונגרס משתתפים בפגישות.
ולבסוף: איך עשוי להיראות הקבינט והבית הלבן של דונלד טראמפ?
בימים האחרונים עלו לכותרות די הרבה שמות של מועמדים אפשריים לתפקידי מפתח בממשלו החדש של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. מועמדים למשרת קבינט, מועמדים לסגל הבית הלבן ולסוכנויות שונות של השלטון האמריקני.
מזכיר המדינה - השם הבולט שעלה בימים האחרונים הוא שמו של יו"ר בית הנבחרים לשעבר ניוט גינגריץ', שהיה אחד מתומכיו הבכירים של טראמפ מתחילת הדרך ושנחשב ניצי למדי, וכן שמו של הסנטור בוב קורקר שמכהן כיו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט ומתוקף כך מחזיק בניסיון בתחום. שמות נוספים הם השגריר לשעבר באו"ם ג'ון בולטון שידוע כאיש ניצי, הגנרל סטנלי מק'קריסטל והשגריר לשעבר לאפגניסטן זלמאי ח'לילזאד לפי רשימה של עיתון ה"ניו יורק טיימס".
מזכיר האוצר - סטיבן מנוחין עלה כאחד השמות הבולטים לתפקיד שר האוצר האמריקני, יחד עם שמותיהם של המיליארדר ומשקיע הנדל"ן תומאס בראק שהיה חבר בצוות הכלכלי של טראמפ, המושל לשעבר של מינסוטה טים פולנטי וחבר הקונגרס ג'ב הנסרלינג שמכהן כיו"ר ועדת השירותים הפיננסיים בבית הנבחרים.
מזכיר ההגנה - לאורך זמן רב נחשב הגנרל מייקל פלין כאחד המועמדים הבכירים לתפקיד בשל תמיכתו בטראמפ לאורך הדרך, אך באחרונה עלו שמותיהם של הסנטור ג'ף סשנס ואפילו של הסנטורית המודחת קלי איוט. מעבר להם הוזכרו שמותיהם של סטיבן הדלי ששימש כיועץ לביטחון לאומי עבור ג'ורג' וו. בוש והסנטור לשעבר ג'ון קיל.
התובע הכללי - היות וזו משרה הדורשת היכרות עם מערכת המשפט וניסיון בעריכת דין, המובילים לתפקיד הם בעיקר ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני שגם מחזיק בתדמית של מי שטיפל בפשיעה הרבה בעיר וכן מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי שלו תדמית זהה במדינתו. מעבר להם הוזכר שמו של הסנטור מאלבמה ג'ף סשנס.
מזכירים נוספים - שמותיהן של הפוליטיקאיות הצבעוניות ג'ן ברואר מאריזונה או שרה פיילין מאלסקה עלו כאפשרות לכהונה בתפקיד מזכירות הפנים בשל ניסיונן כמושלות; בן קרסון או מייק האקבי הוזכרו כמתמודדים על תפקיד מזכירי הבריאות; כריס כריסטי הועלה כאפשרות למזכיר המסחר; ובן קרסון הוזכר גם כמי שעשוי לפקד על מחלקת החינוך.
ראש הסגל של הבית הלבן - לתפקיד העצמתי הזה יכולים להתמנות יו"ר המפלגה הרפובליקנית ריינס פריבוס, שהיה אחד מתומכיו הבולטים של טראמפ במנגנון המפלגתי בייחוד למול עמידתו מהצד של יו"ר בית הנבחרים פול ראיין, וכן יו"ר הקמפיין של טראמפ סטיב באנון, שהצליח להביא אותו עד הלום במערכת הבחירות האחרונה.
דובר הבית הלבן - כאן עוד קיימת עמימות רבה. שמותיהם של ג'ייסון מילר ושון ספייסר הוזכרו כדמויות אפשריות, אך ייתכן גם שהדוברת הנוכחית של טראמפ, הופ היקס, תיכנס לתפקיד. אולי איך שהוא תמונה אפילו קליאן קונווי.
משפחת טראמפ - לכך צריך להקדיש פסקה מיוחדת. אמנם החוק אוסר על טראמפ למנות קרובי משפחה לתפקידים בבית הלבן, אך לרבים ברור שילדיו - ובמיוחד איוונקה טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור - ייהנו מהשפעה חריגה שאמריקה לא ראתה זמן רב מקרב בני משפחה שלא נושאים בתפקיד רשמי (כמו "הגברת הראשונה"). ככלות הכל, טראמפ יהיה הנשיא המבוגר ביותר בתולדות ארה"ב ולילדיו הבוגרים תהיה כנראה השפעה כיועצים לא רשמיים.
תפקידים נוספים יאויישו בהמשך הדרך. יש לזכור שכל השמות הללו הועלו כאפשרויות בכלי התקשורת, חלק ממקורות מהימנים יותר וחלק ממקורות מהימנים פחות, ולכן לא תהיה לנו יכולת לדעת האם אכן כך יעוצב הקבינט. עם זאת, טראמפ בעבר אכן מינה את מייק פנס להיות סגנו בדיוק כפי שצפו כל אמצעי התקשורת.
הרכבו המלא של הקבינט ייחשף אט אט ככל שיגיע מועד ההשבעה של טראמפ לנשיאות.