ענף התקשורת האמריקני סיפק בימים האחרונים שורת כותרות דרמטיות אודות התפתחויות טכנולוגיות שעשויות לשנות את פני הטלוויזיה, שינויים גדולים בחוקי הרגולציה ובאופן צריכת התוכן, ובמיזוגי ענק שיוצאים כעת אל הדרך.
להלן סקירה של האירועים הללו:
החלטה דרמטית שהתקבלה בימים האחרונים ברשות התקשורת האמריקנית (ה-FCC) עשויה להשפיע על הטלוויזיה בעולם כולו.
מדובר בהחלטה להטמיע בארצות הברית שיטת שידורים חדשנית שתאפשר לראשונה שידורי ברודקאסט חופשיים באיכות הגבוהה ביותר שקיימת כיום, שילוב כלים אינטראקטיביים שישנו מן היסוד את עולם הטלוויזיה המסחרית, ונגישות של השידורים בחינם לכל מכשיר שאיננו מקלט טלוויזיה מסורתי. זהו ה-"Next Gen TV" שמאיים להחזיר את תשומת הלב של צרכני התכנים הטלוויזיוניים אל רשתות הברודקאסט החופשיות כנגד הכבלים או אף האינטרנט.
במובן המקצועי זוהי גרסת דור שלישי לשיטת השידור הטלוויזיונית שנפוצה כיום בארה"ב, שיטת ה-ATSC, שהיא המקבילה האמריקנית ל-DVB המקובלת באירופה ובישראל. שתיהן היורשות הדיגיטליות של ה-NTSC האמריקנית וה-PAL האירופית שהלכו לעולמן עם מותה של הטלוויזיה האנלוגית.
החידוש הבולט ביותר בשיטה החדשה הוא הקידוד של השידורים בתקן H.265 באופן שיאפשר העברת וידאו באיכות גבוהה בקצב נתונים נמוך. תחת זאת יוכלו האמריקנים לראות יותר תכני 4K בשידורי הטלוויזיה החופשיים שלהם (ערוצי ברודקאסט, לא ערוצים שתלויים במנוי כבלים) וכן בתמיכה בתכני תלת-מימד, שידורים באיכות צילום משופרת HDR, ואפילו תמיכה טכנית בריבוי פריימים עד לכדי 120 בשנייה ובאיכות סאונד כמו הפסקול Dolby Atmos.
אך החשוב ביותר שבין החידושים בעיני ראשי התעשייה הוא לא השיפור באיכות השידור אלא השיפור בשיטת הפרסום. במסגרת השיטה החדשה יהיה ניתן להעביר לראשונה פרסומות בהתאמה לקהל היעד - כלומר, פרסום ממוקד. זה יתאפשר הודות לעובדה שהשידור יועבר דרך האוויר בשילוב שידור מבוסס IP אינטראקטיבי. מציאות כזו עשויה לשנות כליל את עולם הטלוויזיה המסחרי ואולי להעניק לרשתות הטלוויזיוניות המסחריות את המוצא האחרון להישרדותם מול ערוצי הכבלים ומול רשת האינטרנט. פרסום ממוקד יצליח לייעל עבור המפרסמים את הגישה לקהלים הרצויים להם, ותחת ההבנה כי עולם הפרסום הטלוויזיוני עדיין עוצמתי ואפקטיבי יותר מהפרסום המוגבל והנחסם באינטרנט, אולי תצליח הטלוויזיה המסחרית לכלכל את עצמה לשנים הבאות.
גם חסרונות וחששות מביאה השיטה החדשה - כשהחשש הגדול ביותר הוא מהצורך של עשרות מיליוני אמריקנים להתאים את המכשירים שלהם לשיטה החדשה בשנים הקרובות. עבור הצרכן הפרטי עלול הפרסום הממוקד להוות פגיעה בפרטיות, והשיטה כולה מאפשרת "השתלטות" על המכשיר לטובת התרעות חירום. כאן יש לציין שההחלטה עברה ברוב של 3 מול 2 ברשות התקשורת (הרפובליקנים בעד, הדמוקרטים נגד). חברות הכבלים, שמחויבות לשדר את ערוצי הברודקאסט החופשיים, חוששות גם הן מהמעמסה שיטילו השידורים הללו על התשתיות שלהן והן פוחדות מהעלויות ומהצורך לשדרג מערכות שידור ומכשירי קצה.
לא מפתיע, אם כן, שהשיטה הזו מוקמת בארה"ב בעזרתו ובעידודו של "איגוד השידורים האמריקני" שבו חברים אלפי ערוצי טלוויזיה מקומיים הפועלים תחת הרשתות הגדולות, וכן שאויבותיה הגדולות של השיטה החדשה הן חברות הכבלים כמו AT&T ו-Verizon שמאיימות בהעלאת מחירים. שידור חופשי, דרך האוויר, ממש כמו בטלוויזיה של פעם, יהפוך תחת השיטה החדשה למתקדם ואיכותי בהרבה מחברות הכבלים או אף מחברות האינטרנט שבימינו עדיין מוגבלות ברוחב פס ובנפח הזרימה בתשתית הממשית שלהם. מן הצד השני, גם תשתיות הכבלים והאינטרנט מגיעות כיום לרמות חדשות והגלישה הסלולרית צועדת לשם גם כן.
אבל צפוי לעבור עוד זמן רב עד שהאמריקנים יראו שידורי טלוויזיה חופשיים בצורה הזו. כרגע ההטמעה תיעשה באופן וולונטרי רק בחלקים מארה"ב, וכל ערוץ טלוויזיה מסחרי יוכל לנסות את השיטה החדשה במקביל לשיטה הישנה. יעברו עוד שנים עד שהשיטה החדשה תהפוך לסטנדרט המקובל.
ואם זה כך בארה"ב, מתי לדעתם יהיה דבר כזה בישראל?
אחת המחשבות הבסיסיות ביותר של אלו שכבר מזמן אינם מנויים לחברות הטלוויזיה השונות היא האמונה ששירותי הסטרימינג השונים, כאשר נטפליקס היא הבולטת שבהם, עתידים לשנות את עולם התוכן ולחסוך את הצורך להיות מנוי של חברת כבלים יקרה או להמשיך בצפייה בטלוויזיה המסורתית. אבל בזמן האחרון הולכת האמונה הזו ומתערערת כשאט אט מחלחלת ההבנה שהשירותים הללו בסך הכל נשענים על תכני טלוויזיה וקולנוע של חברות ההפקה הגדולות בארה"ב. אלה חברות שיכולות בנקל למשוך את כל התכנים שלהן משם ולנפץ בבת אחת את הבועה - וזה מה שמתחיל לקרות כעת עם דיסני ונטפליקס.
"וולט דיסני" היא חברת ההפקות הגדולה ביותר בארה"ב והיא מפיקה מדי שנה אלפי שעות של תכני קולנוע וטלוויזיה שנמכרים לגופי השידור ולשירותי הסטרימינג. במקביל, היא מחזיקה בעצמה בערוצי טלוויזיה שהופכים אותה לאחת החברות הרווחיות ביותר בתחום. הספרייה העצומה שיש בידיה, ואיתה הפוטנציאל העצום, לא נעלמו מעיני מנהליה שבשנה האחרונה החליטו למשוך את כל התכנים שלהם מנטפליקס ולהקים שירות מתחרה שיבוסס בלעדית על ההפקות שלהם. המשמעות היא שסדרות טלוויזיה רבות שמופקות על ידי דיסני וסרטי קולנוע רבים כבר לא יהיו נגישים יותר במסגרת השירות של נטפליקס.
החלטה זו תצרף את "דיסני" אל חברות ההפקה "יוניברסל" ו"פוקס" שכבר עתה מתחזקות את Hulu שמפיץ את תכניהן, ומעל לכל היא תוביל לתפיסה העסקית החדשה שבמסגרתה כל חברת הפקה תעמיד שירות תוכן משלה ולא יהיה יותר מקום אחד לתכנים האלה. כשלוקחים בחשבון שחברות ההפקה הללו מושקעות בטלוויזיה האמריקנית, דיסני היא בעליה של רשת ABC ויוניברסל שולטת ברשת NBC, ברור שמהפכת הנטפליקס תספוג מכה מסוימת. אבל, מן הצד השני, תחום הסטרימינג יגדל כרגע ואל נטפליקס, הולו ואמזון יצטרף כעת גם השירות של דיסני (ולפי הדיווחים אפילו שירות חדש של חברת "אפל"). עם זאת, גם הפקות המקור של כל השירותים הללו יישענו על חברות הפקה שמפרנסות בעיקר את התעשייה הישנה של עולם הקולנוע והטלוויזיה.
בתקופה האחרונה נוסף לכל זה דיווח משמעותי נוסף - האפשרות ש"דיסני" תרכוש את חברת ההפקה של "פוקס" במה שעשוי להיות אחד המיזוגים הגדולים בענף הזה. "פוקס המאה ה-20" היא חברת ההפקה השלישית בגודלה בארה"ב וכזו שמפיקה בכל שנה מאות סרטים וסדרות פופולריים לכלל הגורמים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקנית. רכישתה בידי "דיסני" עלולה להפוך את השתיים למפלצת תוכן שתוכל לפורר את הספרייה של נטפליקס. אך הדיבורים על עסקת דיסני-פוקס הם עדיין רק בגדר דיווחים, וכבר נפוצו לאחרונה ידיעות על התמזגות של פוקס דווקא עם חברות אחרות.
ההחלטה למכור את חברת ההפקה "פוקס המאה ה-20" מעמידה, בכל מקרה, סיפור נוסף על עולם הטלוויזיה האמריקנית. לפי הדיווחים כוונתה של חברת פוקס ושל בעליה רופרט מרדוק היא להתפלג ולייצר חברה אחת שתתמקד אך ורק בשידורי חדשות וספורט בארה"ב (באמצעות רשת FOX הארצית או ערוץ החדשות הפופולרי Fox News וערוצי הספורט שלה) ובמקביל למכור את חברת ההפקה הענקית שלהם לדיסני או לכל חברת הפקה אחרת שתציע הצעות גבוהות יותר.
באשר לעולם ההפקות האמריקני, הדבר עלול לצמצם את מספר המתחרים ואולי אף לגרום לפיטורים של עובדים שייתכן ולא יהיה בהם צורך. עבור הצרכן הממוצע, עסקה כמו דיסני-פוקס עלולה לייצר ענק תוכן שיוכל לדרוס את כל המתחרים ואז להשליט מחדש את ההגמוניה שלו על השוק.
מזה מספר חודשים מתנהל בארצות הברית הליך ממושך וארוך לאישור עסקה ענקית בת 85 מיליארדי דולרים בענף התקשורת האמריקני למיזוג בין החברה הגדולה ביותר בשוק התקשורת העולמי, AT&T, לבין אחת מחברות ההפקה והשידורים המוכרות ביותר בעולם כולו, Time Warner.
הדיונים התנהלו עד כה כפי שמקובל במיזוגי ענק שכאלה, אבל לפתע הודיע משרד המשפטים האמריקני בשבוע שעבר על החלטתו להתנגד לעסקה ולא לאפשר לה לעבור את אישור הרשות להגבלים עסקיים. ומדוע? יש כאלה שמתעקשים שהסיבה לכך היא החלטה של דונלד טראמפ לנסות ולפגוע ב-CNN.
חברת AT&T היא ענק עולמי בתחום התקשורת. היא הייתה למשך שנים רבות חברת הטלפוניה הגדולה ביותר בארה"ב וברבות הזמן היא נכנסה לתחום הסלולרי, בו היא כרגע במקום השני במספר המנויים, וכן לתחום האינטרנט, שבו היא כרגע במקום השלישי. בנוסף לכל אלה היא גם הטביעה את חותמה בענף הטלוויזיה כאשר היא רכשה בעשור שעבר את חברת הכבלים הגדולה "DirecTV" שהיא כיום ניצבת במקום השני במספר המנויים שלה.
מהצד השני חברת Time Warner היא אחת מחברות ההפקה והשידורים הגדולות והמפורסמות ביותר. היא מחזיקה ב"אולפני וורנר", שהם חברת ההפקה השנייה בגודלה בארה"ב לקולנוע ולטלוויזיה, וכן ב"שידורי טרנר" שאחראית לערוץ הפרימיום הפופולרי HBO וערוץ החדשות המפורסם CNN.
מיזוג בין השתיים ייצור כמובן מפלצת תקשורתית גדולה שיעניק לה עמדה כוחנית בשוק התקשורת האמריקני ויאגד תחתיה כוח עצום של חברות הפקת תוכן, חברות הפצה בכל הפלטפורמות, חברות תשתית וחברות שידור שלא יהיה להם אח ורע בארה"ב ובעולם. החשש הזה מכוחה העצום של החברה הממוזגת הוא זה שלכאורה הביא את המיזוג לעבור בחינה מדוקדקת על ידי רשות התקשורת הפדרלית (ה-FCC) והרשויות להגבלים עסקיים (Anti-trust).
אבל בדרך כלל מיזוגים לא כל כך שונים בענף הזה כבר עברו בהצלחה בשנים האחרונות - כשהבולט שבהם הוא המיזוג בין חברת התקשורת Comcast לבין רשת הטלוויזיה המסחרית NBC ואולפניה. באופן עקבי נוהגת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב להתנגד למיזוגים כאלה ודווקא המפלגה הרפובליקנית אינה מביעה לכך התנגדות בשל תמיכתה בצמצום המעורבות הממשלתית בשוק החופשי. אבל הפעם המצב דווקא היה הפוך.
בשבועות האחרונים דווח כי משרד המשפטים התנה את המיזוג בין שתי החברות בכך שהחברה המאוחדת תיאלץ למכור את "שידורי טרנר" שהם בעליה של ערוץ החדשות CNN. משרד המשפטים הכחיש את הטענה הזאת, שממחישה לכאורה היבט פוליטי בפרשה, אך מספר רב של אמצעי תקשורת אימתו אותה ממקורותיהם וכן "טיים וורנר" בעצמם הגיבו וטענו באופן פומבי כי אין בכוונתם למכור את ערוץ החדשות שלהם. כשבוע לאחר ההחלטה הפומבית של "טיים וורנר" שלא למכור את CNN הגיעה ההודעה הרשמית של משרד המשפטים בראשותו של ג'ף סשנס על ההחלטה להגיש תביעה משפטית נגד המיזוג ולמנוע את המשך תהליכי אישורו.
בשתי החברות המיועדות למיזוג החליטו לצאת למאבק ציבורי נגד משרד המשפטים ונגד מה שנראה לשיטתן כניסיון פוליטי להחליש את CNN ולחרוג מעשרות שנים של החלטות רגולטוריות בתחום המיזוגים בארה"ב. בשתיהן קיימת תקווה שבתי המשפט יעמדו לצדן ויאשרו את המיזוג ככלות הכל. עם זאת, ראוי להדגיש שעסקת המיזוג הזאת מורכבת הרבה יותר ויש כלפיה התנגדויות מגורמים עסקיים מתחרים, מגופים להגנת הצרכן, ומפוליטיקאים משתי המפלגות. עבור ממשל טראמפ, מהצד השני, זה עלול להיות השלב הראשון שבו תרבות ה"פייק ניוז" תהפוך למדיניות פוליטית של ממש. ואת זה ניתן למצוא גם באייטם הבא.
עוד סיפור גדול שמעסיק את ענף הטלוויזיה האמריקני בימים האחרונים הוא מיזוג בין שתי חברות תקשורת שמכעט ולא מוכרות לציבור הרחב, Sinclair ו-Tribune. וגם כאן עולות הטענות למעורבות פוליטית ישירה שמטרתה במקרה הזה הוא חיזוק של גופי שידור שמרניים תוך שינוי כללי המשחק.
"סינקלייר" היא חברת שידורים שמחזיקה באמתחתה קרוב ל-200 תחנות טלוויזיה מקומיות בארה"ב והיא בעלת הנתח הגדול ביותר בשוק הזה באמריקה. "טריביון" היא חברה קטנה ממנה בהרבה, אך כזו שמחזיקה בעוד עשרות תחנות מקומיות, ושביחד הן מקוות להפוך למעצמה חזקה שתחלוש על תחום שידורי הטלוויזיה המקומיים. הטלוויזיה המקומית, יש לציין, היא הבסיס של רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב, והתחנות המקומיות הללו פועלות באזורי רישיון לאורכה ולרוחבה של אמריקה. הן עדיין זוכות לנתוני צפייה גבוהים ונהנות מרמת אמינות גבוהה יותר מהרשתות הלאומיות.
מזה עשרות שנים הגבילה רשות התקשורת הפדרלית את יכולתם של גורמים מסחריים להחזיק ביותר מדי תחנות טלוויזיה מקומיות בארה"ב כחלק מעקרונות חופש הביטוי והתחרות. כך נאסר על חברות ענק לעבור גבול נתח מסוים, או להחזיק בשתי תחנות באותו האזור או להחזיק בתחנת טלוויזיה ובתחנת רדיו או עיתון במקביל. אבל בשבוע שעבר הוחלט לפתע לבטל את כל התקנות האלה ולהסיר את ההגבלות באופן שיסלול את הדרך לאיחוד סינקלייר-טריביון.
רשות התקשורת, ה-FCC, מנוהלת כיום על ידי 5 חברים ששלושה מהם רפובליקנים ושניים מהם דמוקרטים, וההחלטה להסיר את כללי הרגולציה עברה בדיוק בקווים המפלגתיים הללו. בראשות הארגון עומד אג'יט פאיי שמונה לתפקיד בתחילת השנה על ידי דונלד טראמפ ובאישור הסנאט האמריקני. פאיי הוא תומך נלהב בהסרת רגולציה והוא עלה לאחרונה לכותרות גם בשל החלטה נוספת שלו לביטול עיקרון "ניטרליות הרשת" שקידם ממשלו של ברק אובמה.
חברת Sinclair היא בעלת אג'נדה פוליטית שמרנית. מאות התחנות המקומיות שנמצאות בבעלותה מחויבות לשדר דיווחים חדשותיים ספציפיים שמונחתים עליהן מלמעלה - בעיקר "קטעי פרשנויות" שמרניים. יחד עם העובדה שגם תחנות הרדיו המקומיות בארה"ב נוטות לרוב אל הכיוון השמרני ניתן להבין את עוצמתה השקטה, מתחת לפני השטח, של התקשורת השמרנית בארה"ב ואף להשתמש בכך כהסבר לעלייתו של דונלד טראמפ.
לפני כמה חודשים הקדיש הקומיקאי הבריטי ג'ון אוליבר את תוכניתו הסאטירית ב-HBO כדי לדון בתופעה הזאת והוא התייחס לאפשרות המיזוג בין סינקלייר לטריביון. כעת, עם השינויים של רשות התקשורת, הופך המיזוג להרבה יותר ממשי באופן שעשוי להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית לשנים הבאות.
האשכול המקורי ברוטר - rotter.net/forum/scoops1/438722.shtml
להלן סקירה של האירועים הללו:
הדור הבא והמודרני של הטלוויזיה
החלטה דרמטית שהתקבלה בימים האחרונים ברשות התקשורת האמריקנית (ה-FCC) עשויה להשפיע על הטלוויזיה בעולם כולו.
מדובר בהחלטה להטמיע בארצות הברית שיטת שידורים חדשנית שתאפשר לראשונה שידורי ברודקאסט חופשיים באיכות הגבוהה ביותר שקיימת כיום, שילוב כלים אינטראקטיביים שישנו מן היסוד את עולם הטלוויזיה המסחרית, ונגישות של השידורים בחינם לכל מכשיר שאיננו מקלט טלוויזיה מסורתי. זהו ה-"Next Gen TV" שמאיים להחזיר את תשומת הלב של צרכני התכנים הטלוויזיוניים אל רשתות הברודקאסט החופשיות כנגד הכבלים או אף האינטרנט.
במובן המקצועי זוהי גרסת דור שלישי לשיטת השידור הטלוויזיונית שנפוצה כיום בארה"ב, שיטת ה-ATSC, שהיא המקבילה האמריקנית ל-DVB המקובלת באירופה ובישראל. שתיהן היורשות הדיגיטליות של ה-NTSC האמריקנית וה-PAL האירופית שהלכו לעולמן עם מותה של הטלוויזיה האנלוגית.
החידוש הבולט ביותר בשיטה החדשה הוא הקידוד של השידורים בתקן H.265 באופן שיאפשר העברת וידאו באיכות גבוהה בקצב נתונים נמוך. תחת זאת יוכלו האמריקנים לראות יותר תכני 4K בשידורי הטלוויזיה החופשיים שלהם (ערוצי ברודקאסט, לא ערוצים שתלויים במנוי כבלים) וכן בתמיכה בתכני תלת-מימד, שידורים באיכות צילום משופרת HDR, ואפילו תמיכה טכנית בריבוי פריימים עד לכדי 120 בשנייה ובאיכות סאונד כמו הפסקול Dolby Atmos.
אך החשוב ביותר שבין החידושים בעיני ראשי התעשייה הוא לא השיפור באיכות השידור אלא השיפור בשיטת הפרסום. במסגרת השיטה החדשה יהיה ניתן להעביר לראשונה פרסומות בהתאמה לקהל היעד - כלומר, פרסום ממוקד. זה יתאפשר הודות לעובדה שהשידור יועבר דרך האוויר בשילוב שידור מבוסס IP אינטראקטיבי. מציאות כזו עשויה לשנות כליל את עולם הטלוויזיה המסחרי ואולי להעניק לרשתות הטלוויזיוניות המסחריות את המוצא האחרון להישרדותם מול ערוצי הכבלים ומול רשת האינטרנט. פרסום ממוקד יצליח לייעל עבור המפרסמים את הגישה לקהלים הרצויים להם, ותחת ההבנה כי עולם הפרסום הטלוויזיוני עדיין עוצמתי ואפקטיבי יותר מהפרסום המוגבל והנחסם באינטרנט, אולי תצליח הטלוויזיה המסחרית לכלכל את עצמה לשנים הבאות.
גם חסרונות וחששות מביאה השיטה החדשה - כשהחשש הגדול ביותר הוא מהצורך של עשרות מיליוני אמריקנים להתאים את המכשירים שלהם לשיטה החדשה בשנים הקרובות. עבור הצרכן הפרטי עלול הפרסום הממוקד להוות פגיעה בפרטיות, והשיטה כולה מאפשרת "השתלטות" על המכשיר לטובת התרעות חירום. כאן יש לציין שההחלטה עברה ברוב של 3 מול 2 ברשות התקשורת (הרפובליקנים בעד, הדמוקרטים נגד). חברות הכבלים, שמחויבות לשדר את ערוצי הברודקאסט החופשיים, חוששות גם הן מהמעמסה שיטילו השידורים הללו על התשתיות שלהן והן פוחדות מהעלויות ומהצורך לשדרג מערכות שידור ומכשירי קצה.
לא מפתיע, אם כן, שהשיטה הזו מוקמת בארה"ב בעזרתו ובעידודו של "איגוד השידורים האמריקני" שבו חברים אלפי ערוצי טלוויזיה מקומיים הפועלים תחת הרשתות הגדולות, וכן שאויבותיה הגדולות של השיטה החדשה הן חברות הכבלים כמו AT&T ו-Verizon שמאיימות בהעלאת מחירים. שידור חופשי, דרך האוויר, ממש כמו בטלוויזיה של פעם, יהפוך תחת השיטה החדשה למתקדם ואיכותי בהרבה מחברות הכבלים או אף מחברות האינטרנט שבימינו עדיין מוגבלות ברוחב פס ובנפח הזרימה בתשתית הממשית שלהם. מן הצד השני, גם תשתיות הכבלים והאינטרנט מגיעות כיום לרמות חדשות והגלישה הסלולרית צועדת לשם גם כן.
אבל צפוי לעבור עוד זמן רב עד שהאמריקנים יראו שידורי טלוויזיה חופשיים בצורה הזו. כרגע ההטמעה תיעשה באופן וולונטרי רק בחלקים מארה"ב, וכל ערוץ טלוויזיה מסחרי יוכל לנסות את השיטה החדשה במקביל לשיטה הישנה. יעברו עוד שנים עד שהשיטה החדשה תהפוך לסטנדרט המקובל.
ואם זה כך בארה"ב, מתי לדעתם יהיה דבר כזה בישראל?
האם דיסני תחסל את נטפליקס?
אחת המחשבות הבסיסיות ביותר של אלו שכבר מזמן אינם מנויים לחברות הטלוויזיה השונות היא האמונה ששירותי הסטרימינג השונים, כאשר נטפליקס היא הבולטת שבהם, עתידים לשנות את עולם התוכן ולחסוך את הצורך להיות מנוי של חברת כבלים יקרה או להמשיך בצפייה בטלוויזיה המסורתית. אבל בזמן האחרון הולכת האמונה הזו ומתערערת כשאט אט מחלחלת ההבנה שהשירותים הללו בסך הכל נשענים על תכני טלוויזיה וקולנוע של חברות ההפקה הגדולות בארה"ב. אלה חברות שיכולות בנקל למשוך את כל התכנים שלהן משם ולנפץ בבת אחת את הבועה - וזה מה שמתחיל לקרות כעת עם דיסני ונטפליקס.
"וולט דיסני" היא חברת ההפקות הגדולה ביותר בארה"ב והיא מפיקה מדי שנה אלפי שעות של תכני קולנוע וטלוויזיה שנמכרים לגופי השידור ולשירותי הסטרימינג. במקביל, היא מחזיקה בעצמה בערוצי טלוויזיה שהופכים אותה לאחת החברות הרווחיות ביותר בתחום. הספרייה העצומה שיש בידיה, ואיתה הפוטנציאל העצום, לא נעלמו מעיני מנהליה שבשנה האחרונה החליטו למשוך את כל התכנים שלהם מנטפליקס ולהקים שירות מתחרה שיבוסס בלעדית על ההפקות שלהם. המשמעות היא שסדרות טלוויזיה רבות שמופקות על ידי דיסני וסרטי קולנוע רבים כבר לא יהיו נגישים יותר במסגרת השירות של נטפליקס.
החלטה זו תצרף את "דיסני" אל חברות ההפקה "יוניברסל" ו"פוקס" שכבר עתה מתחזקות את Hulu שמפיץ את תכניהן, ומעל לכל היא תוביל לתפיסה העסקית החדשה שבמסגרתה כל חברת הפקה תעמיד שירות תוכן משלה ולא יהיה יותר מקום אחד לתכנים האלה. כשלוקחים בחשבון שחברות ההפקה הללו מושקעות בטלוויזיה האמריקנית, דיסני היא בעליה של רשת ABC ויוניברסל שולטת ברשת NBC, ברור שמהפכת הנטפליקס תספוג מכה מסוימת. אבל, מן הצד השני, תחום הסטרימינג יגדל כרגע ואל נטפליקס, הולו ואמזון יצטרף כעת גם השירות של דיסני (ולפי הדיווחים אפילו שירות חדש של חברת "אפל"). עם זאת, גם הפקות המקור של כל השירותים הללו יישענו על חברות הפקה שמפרנסות בעיקר את התעשייה הישנה של עולם הקולנוע והטלוויזיה.
בתקופה האחרונה נוסף לכל זה דיווח משמעותי נוסף - האפשרות ש"דיסני" תרכוש את חברת ההפקה של "פוקס" במה שעשוי להיות אחד המיזוגים הגדולים בענף הזה. "פוקס המאה ה-20" היא חברת ההפקה השלישית בגודלה בארה"ב וכזו שמפיקה בכל שנה מאות סרטים וסדרות פופולריים לכלל הגורמים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקנית. רכישתה בידי "דיסני" עלולה להפוך את השתיים למפלצת תוכן שתוכל לפורר את הספרייה של נטפליקס. אך הדיבורים על עסקת דיסני-פוקס הם עדיין רק בגדר דיווחים, וכבר נפוצו לאחרונה ידיעות על התמזגות של פוקס דווקא עם חברות אחרות.
ההחלטה למכור את חברת ההפקה "פוקס המאה ה-20" מעמידה, בכל מקרה, סיפור נוסף על עולם הטלוויזיה האמריקנית. לפי הדיווחים כוונתה של חברת פוקס ושל בעליה רופרט מרדוק היא להתפלג ולייצר חברה אחת שתתמקד אך ורק בשידורי חדשות וספורט בארה"ב (באמצעות רשת FOX הארצית או ערוץ החדשות הפופולרי Fox News וערוצי הספורט שלה) ובמקביל למכור את חברת ההפקה הענקית שלהם לדיסני או לכל חברת הפקה אחרת שתציע הצעות גבוהות יותר.
באשר לעולם ההפקות האמריקני, הדבר עלול לצמצם את מספר המתחרים ואולי אף לגרום לפיטורים של עובדים שייתכן ולא יהיה בהם צורך. עבור הצרכן הממוצע, עסקה כמו דיסני-פוקס עלולה לייצר ענק תוכן שיוכל לדרוס את כל המתחרים ואז להשליט מחדש את ההגמוניה שלו על השוק.
עסקת המיליארדים, טראמפ ו-CNN
מזה מספר חודשים מתנהל בארצות הברית הליך ממושך וארוך לאישור עסקה ענקית בת 85 מיליארדי דולרים בענף התקשורת האמריקני למיזוג בין החברה הגדולה ביותר בשוק התקשורת העולמי, AT&T, לבין אחת מחברות ההפקה והשידורים המוכרות ביותר בעולם כולו, Time Warner.
הדיונים התנהלו עד כה כפי שמקובל במיזוגי ענק שכאלה, אבל לפתע הודיע משרד המשפטים האמריקני בשבוע שעבר על החלטתו להתנגד לעסקה ולא לאפשר לה לעבור את אישור הרשות להגבלים עסקיים. ומדוע? יש כאלה שמתעקשים שהסיבה לכך היא החלטה של דונלד טראמפ לנסות ולפגוע ב-CNN.
חברת AT&T היא ענק עולמי בתחום התקשורת. היא הייתה למשך שנים רבות חברת הטלפוניה הגדולה ביותר בארה"ב וברבות הזמן היא נכנסה לתחום הסלולרי, בו היא כרגע במקום השני במספר המנויים, וכן לתחום האינטרנט, שבו היא כרגע במקום השלישי. בנוסף לכל אלה היא גם הטביעה את חותמה בענף הטלוויזיה כאשר היא רכשה בעשור שעבר את חברת הכבלים הגדולה "DirecTV" שהיא כיום ניצבת במקום השני במספר המנויים שלה.
מהצד השני חברת Time Warner היא אחת מחברות ההפקה והשידורים הגדולות והמפורסמות ביותר. היא מחזיקה ב"אולפני וורנר", שהם חברת ההפקה השנייה בגודלה בארה"ב לקולנוע ולטלוויזיה, וכן ב"שידורי טרנר" שאחראית לערוץ הפרימיום הפופולרי HBO וערוץ החדשות המפורסם CNN.
מיזוג בין השתיים ייצור כמובן מפלצת תקשורתית גדולה שיעניק לה עמדה כוחנית בשוק התקשורת האמריקני ויאגד תחתיה כוח עצום של חברות הפקת תוכן, חברות הפצה בכל הפלטפורמות, חברות תשתית וחברות שידור שלא יהיה להם אח ורע בארה"ב ובעולם. החשש הזה מכוחה העצום של החברה הממוזגת הוא זה שלכאורה הביא את המיזוג לעבור בחינה מדוקדקת על ידי רשות התקשורת הפדרלית (ה-FCC) והרשויות להגבלים עסקיים (Anti-trust).
אבל בדרך כלל מיזוגים לא כל כך שונים בענף הזה כבר עברו בהצלחה בשנים האחרונות - כשהבולט שבהם הוא המיזוג בין חברת התקשורת Comcast לבין רשת הטלוויזיה המסחרית NBC ואולפניה. באופן עקבי נוהגת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב להתנגד למיזוגים כאלה ודווקא המפלגה הרפובליקנית אינה מביעה לכך התנגדות בשל תמיכתה בצמצום המעורבות הממשלתית בשוק החופשי. אבל הפעם המצב דווקא היה הפוך.
בשבועות האחרונים דווח כי משרד המשפטים התנה את המיזוג בין שתי החברות בכך שהחברה המאוחדת תיאלץ למכור את "שידורי טרנר" שהם בעליה של ערוץ החדשות CNN. משרד המשפטים הכחיש את הטענה הזאת, שממחישה לכאורה היבט פוליטי בפרשה, אך מספר רב של אמצעי תקשורת אימתו אותה ממקורותיהם וכן "טיים וורנר" בעצמם הגיבו וטענו באופן פומבי כי אין בכוונתם למכור את ערוץ החדשות שלהם. כשבוע לאחר ההחלטה הפומבית של "טיים וורנר" שלא למכור את CNN הגיעה ההודעה הרשמית של משרד המשפטים בראשותו של ג'ף סשנס על ההחלטה להגיש תביעה משפטית נגד המיזוג ולמנוע את המשך תהליכי אישורו.
בשתי החברות המיועדות למיזוג החליטו לצאת למאבק ציבורי נגד משרד המשפטים ונגד מה שנראה לשיטתן כניסיון פוליטי להחליש את CNN ולחרוג מעשרות שנים של החלטות רגולטוריות בתחום המיזוגים בארה"ב. בשתיהן קיימת תקווה שבתי המשפט יעמדו לצדן ויאשרו את המיזוג ככלות הכל. עם זאת, ראוי להדגיש שעסקת המיזוג הזאת מורכבת הרבה יותר ויש כלפיה התנגדויות מגורמים עסקיים מתחרים, מגופים להגנת הצרכן, ומפוליטיקאים משתי המפלגות. עבור ממשל טראמפ, מהצד השני, זה עלול להיות השלב הראשון שבו תרבות ה"פייק ניוז" תהפוך למדיניות פוליטית של ממש. ואת זה ניתן למצוא גם באייטם הבא.
המיזוג השמרני בענף הטלוויזיה האמריקני
עוד סיפור גדול שמעסיק את ענף הטלוויזיה האמריקני בימים האחרונים הוא מיזוג בין שתי חברות תקשורת שמכעט ולא מוכרות לציבור הרחב, Sinclair ו-Tribune. וגם כאן עולות הטענות למעורבות פוליטית ישירה שמטרתה במקרה הזה הוא חיזוק של גופי שידור שמרניים תוך שינוי כללי המשחק.
"סינקלייר" היא חברת שידורים שמחזיקה באמתחתה קרוב ל-200 תחנות טלוויזיה מקומיות בארה"ב והיא בעלת הנתח הגדול ביותר בשוק הזה באמריקה. "טריביון" היא חברה קטנה ממנה בהרבה, אך כזו שמחזיקה בעוד עשרות תחנות מקומיות, ושביחד הן מקוות להפוך למעצמה חזקה שתחלוש על תחום שידורי הטלוויזיה המקומיים. הטלוויזיה המקומית, יש לציין, היא הבסיס של רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב, והתחנות המקומיות הללו פועלות באזורי רישיון לאורכה ולרוחבה של אמריקה. הן עדיין זוכות לנתוני צפייה גבוהים ונהנות מרמת אמינות גבוהה יותר מהרשתות הלאומיות.
מזה עשרות שנים הגבילה רשות התקשורת הפדרלית את יכולתם של גורמים מסחריים להחזיק ביותר מדי תחנות טלוויזיה מקומיות בארה"ב כחלק מעקרונות חופש הביטוי והתחרות. כך נאסר על חברות ענק לעבור גבול נתח מסוים, או להחזיק בשתי תחנות באותו האזור או להחזיק בתחנת טלוויזיה ובתחנת רדיו או עיתון במקביל. אבל בשבוע שעבר הוחלט לפתע לבטל את כל התקנות האלה ולהסיר את ההגבלות באופן שיסלול את הדרך לאיחוד סינקלייר-טריביון.
רשות התקשורת, ה-FCC, מנוהלת כיום על ידי 5 חברים ששלושה מהם רפובליקנים ושניים מהם דמוקרטים, וההחלטה להסיר את כללי הרגולציה עברה בדיוק בקווים המפלגתיים הללו. בראשות הארגון עומד אג'יט פאיי שמונה לתפקיד בתחילת השנה על ידי דונלד טראמפ ובאישור הסנאט האמריקני. פאיי הוא תומך נלהב בהסרת רגולציה והוא עלה לאחרונה לכותרות גם בשל החלטה נוספת שלו לביטול עיקרון "ניטרליות הרשת" שקידם ממשלו של ברק אובמה.
חברת Sinclair היא בעלת אג'נדה פוליטית שמרנית. מאות התחנות המקומיות שנמצאות בבעלותה מחויבות לשדר דיווחים חדשותיים ספציפיים שמונחתים עליהן מלמעלה - בעיקר "קטעי פרשנויות" שמרניים. יחד עם העובדה שגם תחנות הרדיו המקומיות בארה"ב נוטות לרוב אל הכיוון השמרני ניתן להבין את עוצמתה השקטה, מתחת לפני השטח, של התקשורת השמרנית בארה"ב ואף להשתמש בכך כהסבר לעלייתו של דונלד טראמפ.
לפני כמה חודשים הקדיש הקומיקאי הבריטי ג'ון אוליבר את תוכניתו הסאטירית ב-HBO כדי לדון בתופעה הזאת והוא התייחס לאפשרות המיזוג בין סינקלייר לטריביון. כעת, עם השינויים של רשות התקשורת, הופך המיזוג להרבה יותר ממשי באופן שעשוי להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית לשנים הבאות.
האשכול המקורי ברוטר - rotter.net/forum/scoops1/438722.shtml