היום האחרון שלפני בחירות אמצע הקדנציה הוא המועד הטוב ביותר להפיץ את המדריך המלא לכל המרוצים הצמודים והמעניינים לסנאט, למושלים ולבית הנבחרים. אלה המרוצים שיקבעו את גורלו של הקונגרס ואת גורלו של הנשיא ביידן שעלול להפוך החל מהשבוע ל"ברווז צולע". גזרו ושמרו:
- הסנאט האמריקני -
בסנאט יש 100 חברים שמייצגים בזוגות את 50 המדינות בארה"ב. כל סנאטור נבחר על ידי כלל תושבי מדינתו לכהונה של 6 שנים, ובכל שנתיים מועמדים לבחירה רק שליש מהם. כיום מחולק הסנאט 50-50 בין המפלגות הגדולות, ולפיכך כל תזוזה אחת קטנה תשנה את השליטה בסנאט כולו. מבין השליש שיעמדו לבחירה השנה יהיו 21 סנאטורים רפובליקנים ו-14 דמוקרטים. רק כעשרה מתוכם נחשבים מרוצים תחרותיים.
הערה כללית: הכותרת "(R)" מסמלת מושבים ששייכים למפלגה הרפובליקנית, והכותרת "(D)" מסמלת מושבים שייכים למפלגה הדמוקרטית. הסימון "(*)" מציין שזהו מועמד מכהן.
פנסילבניה (R)
VS
ג'ון פטרמן
הסנאטור הרפובליקני הוותיק פט טומי פרש מהחיים הפוליטיים ויצר קרב פתוח באחת המדינות המתנדנדות הכי חשובות השנה. בצד הרפובליקני נמצא איש הטלוויזיה מהמט אוז, ומולו עומד סגן המושל המכהן ג'ון פטרמן. אוז נושא פגמים רבים - תוכניתו "דוקטור אוז" ספגה ביקורת על המלצותיה הרפואיות, הוא מיליונר שחי וגדל מחוץ למדינה, אין לו שום ניסיון פוליטי, ויחסיו עם טראמפ ידעו עליות ומורדות. גם פטרמן לוקה בחסרונות - הוא היה מזוהה עם עמדותיו של ברני סנדרס, הוא עבר אירוע מוחי שהשבית אותו במהלך קמפיין, הוא הואשם על ידי התקשורת בהסתרת מצבו הרפואי, והופעתו המגומגמת בעימות מול יריבו פגעה בו קשות. הציבור יצטרך להכריע ביניהם.
חשיבותו של המרוץ נגזרת מכך שזה מושב רפובליקני. כלומר, מהפך דמוקרטי יחייב את הרפובליקנים לכפר עליו עם שני מושבים אחרים כדי לזכות בסנאט. לאורך הדרך חזו הסקרים ניצחון דמוקרטי, אלא שהעימות הנוראי של פטרמן הזניק את אוז והפך את המרוץ לצמוד מאוד. ביום שבת הגיעו 3 נשיאים (אובמה, טראמפ וביידן) אל המדינה כדי לעודד את המצביעים לצאת ולהצביע. הקרב יוכרע בשאלה מי מהצדדים יצביע יותר.
ג'ורג'יה (D)
VS
רפאל וורנוק (*)
למשך עשרות שנים נטתה ג'ורג'יה לצד הרפובליקני עד שבבחירות 2020 היא בחרה בג'ו ביידן כמועמד לנשיאות ומינתה בבת אחת שני סנאטורים דמוקרטים שהעניקו לנשיא את הרוב בסנאט. רפאל וורנוק הוא הסנאטור המכהן שרץ לכהונה נוספת, ומולו עומד שחקן הפוטבול הרשל ווקר. הניצחון של וורנוק בפעם הקודמת היה מזערי וחריג - הוא הועמד לבחירה יחד עם הנשיא ביידן ועם סנאטור נוסף ממדינתו, הבחירות היו יום לפני הפריצה לקונגרס, ובחירתו הכריעה את השליטה בסנאט. ווקר, יריבו, התמודד לאורך השנה החולפת עם שלל חשיפות בעייתיות - 3 ילדים מחוץ לנישואים, מימון הפלה לחברתו, בעיית אמינות ובעיית פיצול אישיות שאותה הוא חשף.
הניצחון הדמוקרטי בבחירות הקודמות היה חריג, ולכן התמקדה תשומת הלב הרפובליקנית במושב הזה מתוך הבנה שהוא יכול לבדו לחולל מהפך בסנאט. הסקרים נעו בחדות והושפעו מפרסום הפרשיות סביב המועמד הרפובליקני, עד שלקראת סוף המרוץ התאחדה המפלגה סביבו והזניקה אותו לעמדת הובלה. אם אכן יצליחו הרפובליקנים להפוך את המושב, ואם הם לא יפסידו את פנסילבניה, הם ישתלטו על הסנאט כולו.
נבדה (D)
VS
קתרין קורטז (*)
בשנים האחרונות נראה היה שנבדה נעה שמאלה, אלא שבמערכת הבחירות הזאת היא בהחלט חזרה לרשימת המדינות המתנדנדות. קתרין קורטז-מסטו היא הסנאטורית הדמוקרטית המכהנת, ומולה מתמודד התובע הכללי של המדינה לשעבר אדם לקסלט. קורטז-מסטו התמודדה לאורך כהונתה עם אחוזי תמיכה נמוכים ועם התלהבות מועטה של קהל המצביעים ההיספני. בשל כך היא טרחה לבדל את עצמה מהשלטון הדמוקרטי בוושינגטון די סי. לקסלט מגיע ממשפחה מיוחסת - אביו היה סנאטור וסביו היה סנאטור ומושל. הוא נתפס כסמן ימני למדי בתוך המפלגה הרפובליקנית. האמוציות ביניהם גרמו לכך שהשניים אפילו לא הסכימו לערוך עימות משותף כפי שנהוג.
ככל שהאוכלוסייה ההיספנית של המדינה נטמעת באוכלוסייה הכללית, כך מתחזק כוחם של הרפובליקנים בקרבה. נבדה הפכה השנה לאחת המדינות הצמודות ביותר - הן במרוץ לסנאט והן במרוץ לתפקיד המושל. הסקרים חזו בשלב מסוים יתרון לדמוקרטים, אך השבועות האחרונים הובילו לשינוי המגמה. כך הפכה נבדה לסיכוי הכי טוב מבחינת הרפובליקנים להשתלט על הסנאט בהנחה שהם לא יפסידו את פנסילבניה.
אריזונה (D)
VS
מארק קלי (*)
יחד עם ג'ורג'יה הייתה אריזונה מדינה ש"החליפה צד" בבחירות הקודמות לנשיאות אחרי עשרות שנים של נטייה למפלגה הרפובליקנית. הסנאטור הדמוקרטי המכהן מארק קלי רץ לכהונה נוספת, ומולו עומד איש העסקים בלייק מאסטרס. קלי היה אסטרונאוט בעברו והוא נשוי לחברת הקונגרס לשעבר גבריאל גיפורדס שנפצעה בניסיון התנקשות. הוא נבחר לתפקיד בבחירות מיוחדות על כסאו של ג'ון מקיין המנוח וניצח בפער קטן. הפעם הוא מתמודד עם סנטימנט אנטי-דמוקרטי בשל המצב הכלכלי במדינתו ומשבר ההגירה בגבולה. מאסטרס חסר ניסיון פוליטי והוא נחשב מקורב למיליארד הרפובליקני פיטר ת'יל. חלק מהדברים שכתב בעברו רדפו אותו עד לקמפיין הבחירות.
לאורך השנה הובילו הדמוקרטים בסקרים המקומיים בזכות הצלחתם לצבוע את המועמדים הרפובליקנים לסנאט ולמושל בצבעים קיצוניים של מי שאינם מכירים בתוצאות הבחירות. בעת האחרונה, בהתאם למגמה הכללית, הצטמצם הפער בין הצדדים, וכעת חזרה המדינה הזו אל רשימת המדינות הצמודות. הדמוקרטים עדיין מובילים, אך האפשרות שהסקרים אולי טועים משאירה את המרוץ הזה במוקד תשומת הלב הציבורית.
ניו המפשייר (D)
VS
מגי האסן (*)
זו אמנם הקטנה ביותר מבין המדינות המתנדנדות, אך כוחה בסנאט זהה לכל המדינות הגדולות. הסנאטורית הדמוקרטית המכהנת מגי האסן מנסה בבחירות האלה לזכות בכהונה שנייה מול איש הצבא לשעבר דון בולדק. האסן לא זוכה לפופולריות גדולה במדינתה, ורבים זוכרים לה את תקופת כהונתה כמושלת המדינה. בולדק, מנגד, הפסיד במרוץ דומה על המושב השני של המדינה בסנאט, וכעת הוא מנסה את מזלו מול הסנאטורית המכהנת. בפריימריז הוא ניצח רק משום שמושל המדינה המכהן החליט לא להתמודד. בולדק גם מתייחד בכך שבניגוד לכל המועמדים הרפובליקנים האחרים, הוא לא זכה לתמיכתו האישית של טראמפ בפריימריז ובבחירות.
הסקרים כעת חוזים ניצחון דמוקרטי כמעט ודאי אך הפערים בין שני המועמדים הלכו וקטנו לאורך השבועות האחרונים בהתאם למגמה הכללית. לרפובליקנים, כך נראה, אין ציפייה של ממש להפוך את המדינה לטובתם, אך בתסריטי "גל אדום" הם בהחלט יוכלו להוסיף אותה אל סל המדינות שלהם. יש לזכור שבבחירות הקודמות לסנאט ניצחו הדמוקרטים בפער מזערי של כ-1,000 קולות והמדינה עדיין נחשבת מתנדנדת.
ויסקונסין (R)
VS
מנדלה בארנס
יחד עם חברותיה לאזור המערב התיכון, גם המדינה הזו שנטתה בעבר באופן עקבי לדמוקרטים הפכה למתנדנדת בשנים האחרונות. רון ג'ונסון הוא בין הרפובליקנים הבודדים ברשימה הזאת שמכהן בסנאט בזה הרגע ומצבו מתנדנד. הוא כיהן בסנאט כבר 12 שנים, וכעת הוא מבקש מהציבור כהונה שלישית שמציפה את כל פועלו בוושינגטון הבירה לתוך קמפיין הבחירות. מולו הציבו הדמוקרטים את מנדלה בארנס שמכהן כסגן מושל המדינה. בארנס הוא מועמד צעיר למדי שמתייג את עצמו בפלג הליברלי של המפלגה הדמוקרטית. הוא גם אפרו-אמריקני, וזו נקודה חשובה במדינה שחוותה בשנים האחרונות כמה אירועים אלימים על רקע הפערים הגזעיים.
כמו פנסילבניה, גם ויסקונסין מתייחדת כאן בכך שזהו מושב ששייך לרפובליקנים ואסור להם להפסיד אותו אם הם רוצים להשתלט על הסנאט. למשך זמן רב קיוו הדמוקרטים להפוך את המרוץ לתחרותי, ובנקודת השיא שלהם בסקרים הם אכן הצליחו במשימה, אלא שמאז השתנו הסקרים והשתנו גם התחזיות שצופות כעת ניצחון רפובליקני ברור. ובכל זאת, הצפי הוא עדיין לקרב צמוד בין השניים שיסתיים לבסוף בפער קטן.
מדינות נוספות
VS
טים ראייןזה מרוץ פתוח בעקבות פרישתו של הסנאטור הרפובליקני המכהן רוב פורטמן. ג'יי די ואנס הוא סופר בעל הון שרוצה לשמור על המושב רפובליקני, ומולו ניצב חבר הקונגרס הותיק טים ראיין שמקווה לחולל מהפך. ואנס היה ביקורתי כלפי טראמפ, אך שינה את עמדותיו מאז. הוא נחשב מקורב למיליארד פיטר ת'יל ונהנה מתמיכתו. ראיין רץ בעבר לנשיאות, והוא מנסה בכל כוחו להרחיק את עצמו מהממסד הדמוקרטי ומהנשיא ביידן. הסקרים חוזים ניצחון רפובליקני במדינה שנעה ימינה בחדות בשנים האחרונות, אך עדיין אפשר לשער שיהיה ביניהם קרב צמוד.
VS
מייקל בנט (*)קולורדו עברה בשני העשורים האחרונים ממדינה מתנדנדת קלאסית למדינה שנוטה יותר שמאלה. כעת היא חוזרת למרכז עם מרוץ צמוד יחסית לסנאט. הסנאטור הדמוקרטי המכהן מייקל בנט יבקש מקהל המצביעים כהונה שלישית בסנאט, ומולו יעמוד איש העסקים ג'ו אודיאה שהצליח להתגבר על מועמד קיצוני יותר שזכה לתמיכה מפתיעה בפריימריז שלו דווקא מצד הדמוקרטים שקיוו כי יהיה להם קל יותר להתחרות במועמד הקיצוני. לבסוף ניצח אודיאה המתון בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, אך גם עליו מובילים הדמוקרטים בפער משמעותי.
VS
שרי ביזליזהו מרוץ פתוח בעקבות פרישתו של הסנאטור הרפובליקני המכהן ריצ'רד בר. מי שרוצה לרשת אותו הוא חבר הקונגרס טד באד, ומולו עומדת נשיאת בית המשפט העליון המדינתי שרי ביזלי. באד נחשב כסמן ימני במפלגתו - הוא הצביע בעד ביטול תוצאות הבחירות לנשיאות, תומך בהגבלות נוקשות על הפלות ורואה עצמו לוחם בתרבות ה-"Woke". ביזלי חסרת ניסיון פוליטי ואת כל חייה המקצועיים היא העבירה בבתי המשפט. בתחילת הדרך חזו הסקרים קרב צמוד ביניהם, אלא שמאז הם נעו לכיוון הרפובליקני והצפי הוא שהם ישמרו על המושב בכיסם.
VS
פטי מארי (*)מדינת וושינגטון מעולם לא נחשבה מתנדנדת, אך באקלים הפוליטי המיוחד של 2022 היא הפכה בחלק מהסקרים למדינה צמודה בהרבה ממה שהיה אפשר לחזות בהתחלה. הסנאטורית הדמוקרטית פטי מארי מכהנת כבר 5 (!) כהונות רצופות, כלומר 30 שנה בסנאט, והיא מבקשת כעת כהונה נוספת, שישית במספר, של 6 שנים. כהונתה הארוכה מסכנת את המשך הקריירה שלה כי היא עלולה לגרום לבוחריה להתייחס לניצחון שלה כוודאי. מולה ניצבת המועמדת הרפובליקנית טיפאני סמיילי, אחות במקצועה, שתנסה לחולל מהפך היסטורי במדינה.
VS
ואל דמינגסבין השמות הבולטים ביותר בטופסי ההצבעה נמצא הסנאטור הרפובליקני המכהן מרקו רוביו. מי שנחשב כפנים העתידיות של המפלגה הרפובליקנית מקווה לזכות בכהונה שלישית בסנאט, אלא שהפעם הוא נתקל בתחרות קשה יותר מצד חברת הקונגרס הדמוקרטית ואל דאמינגס. הגם שהסקרים צופים לו ניצחון קל, הפך המרוץ ביניהם למושקע ביותר ולאחד היצריים ביותר מבין כלל המרוצים לסנאט. דמינגס הייתה בעברה שוטרת, ובהופעותיה בעימותים היא המחישה זאת כאשר תקפה בחריפות את רוביו. הוא, עם זאת, עדיין בעל הסיכויים לניצחון.
+
מייק לי (*)לא רק דמוקרטים מול רפובליקנים יעסיקו אותנו - בשתי מדינות נוכל השנה לראות קרבות מעניינים בתוך המחנה השמרני: באלסקה תיאלץ הסנאטורית הרפובליקנית המתונה ליסה מרקאוסקי להתמודד מול מועמדת רפובליקנית אחרת בבחירות הכלליות, קלי שיבאקה, שעשויה להדיח אותה. יש לציין שמרקאוסקי הצביעה בעד הדחת טראמפ ושיבאקה רצה כמועמדת פרו-טראמפ; ביוטה יתמודד הסנאטור הרפובליקני הוותיק מייק לי מול המועמד העצמאי אוון מקמלין שינסה להדיח אותו. מקמלין הוא מורמוני שפונה בעיקר לקהל המורמוני במדינה.
- מושלי המדינות -
בארה"ב יש 50 מושלים כמספר המדינות בפדרציה - 28 מהם רפובליקנים ו-22 דמוקרטים. מעל לשני-שליש מהמושלים עומדים לבחירה בבחירות האמצע (36 מושלים), והם זוכים לתשומת לב רבה גם במישור הלאומי. כמעט כולם מוגבלים במספר שנות הכהונה שלהם ולכן ההתמודדות על המשרות הללו הופכת לתחרותית מדי פעם. כוחם של המושלים רב למדי אך רוב המרוצים עוסקים לבסוף בנושאים המקומיים והאזוריים.
ויסקונסין (D)
VS
טוני אוורס (*)
זה אחד המרוצים הצמודים ביותר, כמו במרוץ לסנאט, אלא שכאן הדמוקרטים הם אלה שנמצאים במגננה. טוני אוורס הוא המושל המכהן שנבחר לתפקיד כאשר הדיח בפער קטן את המושל הרפובליקני הקודם סקוט ווקר. הפעם הוא צפוי לבקש מהציבור כהונה נוספת, כאשר מולו הציבו הרפובליקנים את איש העסקים טים מייקלס. המרוץ ביניהם התחדד מאוד לאור העובדה שויסקונסין הפכה בשנים האחרונות למדינה מתנדנדת בכל החזיתות - בבחירות לנשיאות, בבחירות לסנאט ובבחירות לתפקיד המושל. הסקרים כעת חוזים קרב צמוד מאוד.
אריזונה (R)
VS
קייטי הובס
זהו אחד המרוצים היצריים ביותר. המושל הרפובליקני המכהן אינו רשאי לרוץ לכהונה נוספת על התפקיד ולכן המרוץ נפתח לחלוטין. במקומו מועמדת לבחירה קרי לייק - מגישת חדשות שפרשה מעולם התקשורת והפכה לאחת התומכות הגדולות של טראמפ ושל התיאוריות שלו על זיוף הבחירות. מולה עומדת לא פחות מאשר מזכירת המדינה הדמוקרטית קייטי הובס שאישרה את ניצחונו של ביידן במדינה. הסקרים בין השתיים היו צמודים למדי, אך בעת האחרונה הצליחה לייק לפתוח פער ולבסס את סיכוייה לנצח. עם זאת, הקרב עדיין צפוי להיות צמוד.
אורגון (D)
VS
טינה קוטק
זו אחת המדינות המפתיעות של השנה. אורגון היא מדינה דמוקרטית מובהקת שלא בחרה מושל רפובליקני זה 40 שנה. אך השנה נמנע מהמושלת הדמוקרטית המכהנת לרוץ לכהונה נוספת והקהל הדמוקרטי התפצל בין 2 מועמדות שונות - אחת מהן היא טינה קוטק, יו"ר בית הנבחרים המדינתי, והשנייה היא בטסי ג'ונסון שפונה לקהל שמרני יותר. בצד הרפובליקני מינו את כריסטין דראזן שהייתה מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים המקומי. חלוקת הקולות בצד הדמוקרטי גרמה לכך שסיכויי הרפובליקנים להשיג ניצחון היסטורי במדינה גדלו באורח ניכר.
נבדה (D)
VS
סטיב סיסולאק (*)
זהו אחד המרוצים בעל הסיכויים הכי גבוהים למהפך. המושל הדמוקרטי המכהן סטיב סיסולאק רץ לכהונה נוספת מול המועמד הרפובליקני ג'ו לומברדו שמכהן כשריף של מחוז קלארק החולש על לאס וגאס. השניים היו שותפים פוליטיים אבל הפכו מאז ליריבים משמעותיים. הסקרים, כאמור, חוזים מהפך רפובליקני, לאור אחוזי התמיכה הירודים במושל המכהן. גם במרוץ המקביל למושב של המדינה בסנאט חוו הרפובליקנים עלייה. ניצחון כפול שם יהפוך את נבדה למדינת המפתח עבור הרפובליקנים וימחיש עד כמה גדל כוחם בקרב ההיספנים.
ג'ורג'יה (R)
VS
סטייסי אברמס
זהו אחד המרוצים הבולטים ביותר השנה. המושל הרפובליקני המכהן בריאן קמפ רץ לכהונה נוספת ומולו עומדת הכוכבת הדמוקרטית סטייסי אברמס שהתמודדה מולו ב-2018 והפסידה לו ב-1% בלבד. קמפ נקרע בשנתיים האחרונות בין ביקורת רפובליקנית על כך שאישר את תוצאות הבחירות במדינה לבין ביקורת דמוקרטית בטענה שהוא פגע בהצבעת המיעוטים במדינה. אברמס תנסה לשחזר את ההישג שלה מהבחירות הקודמות, אלא שהסקרים בינתיים חוזים לרפובליקנים יתרון די מובהק גם במרוץ על משרת המושל וגם במרוץ המקביל לסנאט.
קנזס (D)
VS
לורה קלי (*)
זו אחת המדינות הצדדיות של הבחירות. מספר הסקרים שנערכו שם השנה היה מועט למדי, אך אלה שכן פורסמו הראו קרב צמוד בין המושלת הדמוקרטית המכהנת לורה קלי שרצה לכהונה שנייה בתפקיד מול התובע הכללי של המדינה דרק שמידט. השניים לחמו זה נגד זה לאורך השנים האחרונות במסגרת תפקידם, כאשר האחת חתמה על חוקים וצווים שהאחר אתגר פעם אחר פעם. קנזס היא מדינה אדומה, ויחד עם העובדה שבפעם הקודמת ניצחה קלי בגלל פיצול קולות במחנה הרפובליקני, מקווים השמרנים שהפעם הם יוכלו לזכות בתפקיד.
המדינות הגדולות
VS
גווין ניוסם (*)גווין ניוסם הוא בין הפוליטיקאים הבכירים היחידים שעמדו לבחירה 3 פעמים בתוך 4 שנים. הוא נבחר לראשונה לתפקיד המושל ב-2018, הוא הצליח לשרוד בחירות הדחה ב-2021, והוא ינסה כעת להיבחר לכהונה שנייה ב-2022. בפעמיים הקודמות הוא זכה לתמיכת 62% מהמצביעים, אך הפעם הסקרים חוזים לו שיעורי תמיכה נמוכים הרבה יותר. ניוסם הבטיח לציבור שאין בכוונתו לרוץ לנשיאות, אך ברור שלא יזיקו לו אחוזי הצבעה גבוהים שאולי יבנו אותו כמועמד פוטנציאלי לעתיד. מולו הציבו הרפובליקנים את הסנאטור המקומי בריאן דאלי.
VS
בטו אורורקגרג אבוט זכה בשנה האחרונה לתשומת לב הולכת וגדלה בשלי מאבקיו בנשיא ביידן על רקע משבר ההגירה. מולו הציבו הדמוקרטים את הכוכב שלהם בטו אורורק שחזר השנה למרכז העיניינים לאחר ריצה כושלת לנשיאות (בפריימריז 2020) ולאחר מרוץ צמוד מאוד לסנאט (בבחירות 2018). הסקרים חוזים ניצחון בטוח לרפובליקנים, אך השאלה היא האם אורורק יצליח לשחזר את אחוזי התמיכה אליהם הגיע בפעם הקודמת. טקסס מתוארת פעמים רבות כמדינה שנעה לצד השמאלי, ובבחירות האלה נוכל סוף סוף לקבל לכך אימות או הכחשה.
VS
קאתי הוקול (*)קאתי הוקול הייתה אמורה לנהל את מערכת הבחירות הזו בקלות, אך קמפיין הבחירות הוליך אותה למרוץ הרבה יותר צמוד ממה שהיה צפוי בהתחלה על רקע עלייה בפשיעה ברחובות הערים הגדולות. כמה תהפוכות עברה המדינה הזו בשנים האחרונות - המושל קואומו התפטר מתפקידו בעקבות פרשת ההטרדות המיניות, ובהמשך התפטר גם סגן המושלת בגלל הרשעתו בשוחד. בצד הרפובליקני שיבצו כמועמד את חבר הקונגרס היהודי לי זלדין שנאבק עם הוקול על הקול היהודי (שמהווה 7% מהמדינה). הסקרים, כאמור, נהפכו צמודים למדי.
VS
צ'ארלי כריסטרון דה-סנטיס נתפס כמועמד פוטנציאלי לנשיאות ב-2024 מטעם המפלגה הרפובליקנית, אך קודם לכך הוא נדרש לאסוף מספיק קולות שיעניקו לו כהונה שנייה בתפקידו כמושל המדינה. הסקרים צופים לו ניצחון קליל, אך ההיסטוריה הפוליטית של פלורידה נוטה בכל זאת להיות צמודה מכך - דה-סנטיס ניצח ב-2018 בפער של 0.4% בלבד, והפעם הוא יתמודד מול המושל לשעבר צ'ארלי כריסט שהפסיד ב-2014 ב-1% בלבד. טראמפ, שהופיע בפלורידה בימים האחרונים, טרח להקניט את דה-סנטיס לפני הבחירות ונמנע במכוון מלהופיע יחד איתו.
VS
ג'וש שפירוזו המדינה היחידה מבין המדינות הגדולות שהמרוץ בה פתוח לחלוטין משום שהמושל הדמוקרטי איננו רשאי לרוץ לכהונה נוספת. בצד הדמוקרטי הציבו כמועמד את ג'וש שפירו, שמכהן כתובע הכללי של מדינה, ואילו בצד הרפובליקני החליטו להציב כמועמד לתפקיד את הסנאטור המדינתי דאג מסטריאנו. בתחילת הדרך נחשב המרוץ הזה למתנדנד ולצמוד, אך ברגע שמסטריאנו עם עמדותיו הקיצוניות זכה בפריימריז של הרפובליקנים הצליחו הדמוקרטים לפתוח עליהם פער שעשוי להכתיר את שפירו כמושל היהודי השלישי בתולדות המדינה.
VS
גרטשן ויטמר (*)גרטשן ויטמר אמורה להימצא בראש רשימת הפוליטיקאים הכי מתועבים בקרב הקהל השמרני בארה"ב. מולה מועמדת לבחירה אשת העסקים הרפובליקנית טודור דיקסון שהפיצה ביקורת רבה על ויטמר בשל התנהולתה במשבר הקורונה, ולכן היא מוגדרת על ידי יריביה הדמוקרטים כמפיצת קונספירציות. ובהתאם, המרוץ ביניהן נתפס כסמל עבור שתי המפלגות הגדולות. הסקרים עדיין נוטים לכיוון הדמוקרטי, והסיכוי של ויטמר לזכות בכהונה שנייה גבוה למדי, אך הפער בין השתיים הצטמצם למדי בשבועות האחרונים ונעשה צמוד מהרגיל.
- בית הנבחרים -
בית הנבחרים מורכב מ-435 צירים - 222 דמוקרטים ו-213 רפובליקנים. כולם עומדים לבחירה בבת אחת במחוזות קטנים, וכהונתם נמשכת רק שנתיים. 5 מחוזות יספיקו למהפך רפובליקני. העובדה שיש מאות מועמדים ושיש חסך גדול בסקרים הופכת את המעקב אחרי המרוצים האלה לבעייתית. מנגד, עיצוב מפות המחוזות הוא פוליטי לחלוטין ולכן רוב המחוזות דווקא "מכורים מראש". אנחנו נעסוק בכמה סוגיות מרכזיות:
המרוצים הבולטים
מעל ל-50 מרוצים לבית הנבחרים מוגדרים כצמודים על ידי כלי התקשורת ומכוני המחקר האמריקניים. בכל מחוז יש בערך 700 אלף תושבים, ורק מחצית מהם טורחים בכלל להצביע בבחירות. מכאן שמחוזות ההצבעה מוכרעים לרוב בפערים די קטנים ורבים מהמרוצים הצמודים גם נוטים בדרך כלל כמקשה אחת לפי הרוח הלאומי. ככל שהמצב הלאומי טוב יותר, כך מתמעט הסיכוי של מפלגת האופוזיציה להגיע להישגים חריגים. אם המצב לא נתפס טוב, והסקרים כיום מוכיחים שהציבור האמריקני אכן חושב שהמצב הלאומי לא טוב, אזי גדל הסיכוי למהפך של עשרות מושבים בבת אחת. ניסיון העבר מראה שמצב כזה עשוי להוביל למהפך ב-40 עד 60 מושבים בבת אחת.
היות שכל חברי בית הנבחרים עומדים לבחירה אז כל השמות הגדולים של הקונגרס - מהיו"ר ננסי פלוסי ועד מנהיג המיעוט קווין מקארתי - עומדים לבחירה גם כן. לצדם יעמדו לבחירה כל חברי "הסקוואד" (ולפי הסקרים אין סכנה לאף אחד מהם), וכן יתר בכירי הקונגרס. אם הרפובליקנים יחוללו מהפך וישתלטו על בית הנבחרים, ונדרשים להם רק 5 מושבים לשם כך, הם יוכלו להדיח את פלוסי ולמנות אדם אחר תחתיה כיו"ר הבית.
אחד המרוצים הבודדים שזכו לתשומת לב לאומית הוא המושב של אלסקה בבית הנבחרים. זו מדינה עם אוכלוסייה כה קטנה עד שיש לה רק נציג אחד שנבחר בקרב כלל תושבי המדינה. המושב הזה הוחזק על ידי חבר הקונגרס הוותיק דון יאנג שמת בתחילת השנה ובכך נהפך המרוץ לפתוח. שרה פיילין, שהשתעשעה בריצה לסנאט, החליטה לבסוף לרוץ למושב הזה מתוך תקווה לחזור לחיים הפוליטיים, אלא שהסקרים כרגע מנבאים דווקא מהפך דמוקרטי בשל פיצול הקולות השמרניים בין שתי מועמדות רפובליקניות. פיילין, כך מסתבר, תיאלץ בסבירות גבוהה לדחות את הקאמבק הפוליטי שלה למועד אחר. הדמוקרטים, מצדם, יהנו לפחות מניצחון אחד מתוק.
דור ה-Z
זו תהיה מערכת הבחירות הראשונה שבה יהיו זכאים חברי דור ה-Z (אלו שנולדו סביבות המילניום) להיכנס לבית הנבחרים, ואכן כמה מועמדים כאלה זכו לתשומת לב ציבורית בארה"ב.
אחת הבולטות ברשימה היא קרוליין לוויט בת ה-25 שתנסה להיבחר לבית הנבחרים מטעם המחוז הראשון של ניו המפשייר. היא נתפסת כתשובה של הימין לחברת הקונגרס אלכסנדרה אוקזיו-קורטז. סיכוייה לזכות בבחירות אינם גדולים, בעיקר מפני שהיא מוצגת על ידי יריביה הדמוקרטים כקיצונית למדי וכתומכת נלהבת של טראמפ, אך היא זוכה למספר רב של ראיונות בתקשורת האמריקנית בשל מסע הבחירות שלה.
מנגד נמצא מקסוול פרוסט בן ה-25 שינסה להיבחר לקונגרס מטעם המחוז העשירי של פלורידה. סיכוייו לזכות הם כמעט ודאיים, במה שיהפוך אותו לצעיר חברי בית הנבחרים. הוא הגיע לאור הזרקורים הלאומי בשל פעולות המחאה שאירגן נגד אירועי הירי ההמוניים בארה"ב ו"המצעד למען חיינו" שהיה בפלורידה מיד לאחר הטבח ההמוני בתיכון דאגלס והוא נמנה בין מארגניו. פרוסט גם יהיה האפרו-קובני הראשון בקונגרס.
התמודדות הצעירים, יחד עם אחוזי הצבעה גבוהים מצדם, עשויה לסמן את ראשית השינוי בהנהגה האמריקנית שנשלטת כיום על ידי אנשים בני 80+ - מהנשיא ועד ליו"ר בית הנבחרים.