Recents in Beach

המדינות הרפובליקניות שחומקות לדונלד טראמפ מהידיים



התמונה מתבהרת:


מדי יום חמישי אנו מקדישים מעט זמן כדי לעקוב אחר מפת האלקטורים ואחר השינויים בה בהתבסס על נתוני הסקרים. זהו אמנם שלב מוקדם במירוץ, אך המעקב לכשעצמו חשוב כדי להבין את השינויים הנערכים בטווח הארוך.

גם הפעם יש באפשרותנו לעדכן את המפה כדי להתאימה לתוצאות מהסקרים האחרונים בשלוש מדינות רפובליקניות שבדרך כלל אינן נחשבות "מדינות מתנדנדות": מיזורי ודרום קרוליינה שחומקות למועמד הרפובליקני דונלד טראמפ מהידיים וכן יוטה שדווקא חוזרת הביתה. הנה סקירה של שלוש המדינות הללו.

נתחיל מיוטה שהופכת מ"נוטה לטראמפ" ל"בטוחה לטראמפ".
זו מדינה שבה ניצח מיט רומני בפער של כ-50% במערכת הבחירות של שנת 2012 ושבאופן כללי נחשבת לאחת השמרניות ביותר בפדרציה האמריקנית. עם זאת, כאשר הסקרים של יוטה הציגו לנו למשך מספר שבועות מירוץ צמוד למדי בין דונלד טראמפ לבין הילרי קלינטון לא מצאנו בכך הפתעה גדולה, במיוחד בהתחשב במפעלו הבולט של מיט רומני נגד טראמפ והעובדה שרומני הוא מהזרם המורמוני השולט ביוטה. בעקבות זאת בחרנו לשנות את הסטטוס שלה ממדינה בטוחה עבור טראמפ למדינה שרק נוטה לעברו. כעת, אחרי שהסקרים לקחו הסקרים גם השיבו, ובזמן האחרון נראה שקהל הבסיס השמרני שם מתחיל לקבל את דין הבוחר של הפריימריז ומתייצב מאחורי טראמפ. הדבר בא לידי ביטוי בנתונים של ממוצעי הסקרים ולכן המדינה הזאת חוזרת לרשימת המדינות הבטוחות לטראמפ.

בדרום קרוליינה המצב הפוך והיא מדרדרת מ"בטוחה" ל"נוטה" עבור טראמפ.
זוהי אמנם מדינה שמגיעה מ"הדרום העמוק" שבדרך כלל נוטה באופן עקבי להצביע למפלגה הרפובליקנית, אך בדומה לשכנותיה (צפון קרוליינה וג'ורג'יה) גם היא מושפעת בשנים האחרונות משינוי דמוגרפי מהיר שבא לידי ביטוי בשיעור מיעוטים שהולך וגדל. עדות לכך היא העובדה שבשנת 2004 ניצח ג'ורג' בוש במדינה הזו בפער של כ-20%, בעוד בשנת 2008 ובשנת 2012 ניצחו ג'ון מקיין ומיט רומני לסירוגין בכ-10% בלבד. בשלב הזה, צריך להבהיר, טראמפ אמנם עדיין מוביל במדינה הזאת ואפילו בפער די מובהק, אך הנתונים בכל זאת יורדים ולכן רמת הבטיחות בניצחון של טראמפ שם אינו גבוה מספיק. דרום קרוליינה, אם כן, תיצבע כעת בצבע אדום בהיר.

מיזורי הופכת ממדינה הנוטה לטראמפ למדינה מתנדנדת.
לא זו בלבד שדונלד טראמפ רושם פער נמוך מאוד בסקרים האחרונים הנערכים במדינה הזו, בחלק מהם אפילו מצליחה הילרי קלינטון להוביל עליו, במה שמונע מאיתנו להמשיך להגדיר אותה כמדינה הנוטה עבורו. להבדיל משתי המדינות שלעיל, מיזורי דווקא כן שימשה כמדינה מתנדנדת בחלק ממערכות הבחירות האחרונות. הפעם האחרונה שמועמד דמוקרטי לנשיאות זכה בה היה בשנת 1996 וכן בשנת 1992 שבהן ביל קלינטון, מושל ארקנסו השכנה, כבש אותה ואת כל יתר המדינות הקרובות לה. בשנת 2000 עברה מיזורי צד, אך בפער קטן שהמשיך להגדיר אותה מדינה מתנדנדת, וגם בשנת 2004 הפער לא היה גדול עד מאוד לטובת הרפובליקנים. רק בשנת 2008 חזרה מיזורי ביתר שאת להיות מדינה מתנדנדת, עם פער של 4 אלף קולות בלבד, אך בשנת 2012 היא נחשבה מתנדנדת רק בתחילת הדרך לפני שמיט רומני שריין אותה לעצמו. אם כן, לא מפתיע שגם במערכת הנוכחית מיזורי חוזרת ומתנדנדת.

בסיכום הכללי, דונלד טראמפ מאבד רק את 10 האלקטורים של מיזורי בעוד שהתזוזות של 9 האלקטורים מדרום קרוליינה ושל 6 האלקטורים מיוטה אינם משנים את התמונה הכללית. זה המקום להזכיר שהכללים שלנו הם כאלה שמדינות בהן הפער בממוצעי הסקרים נמוך מ-5% מסומנות בצבע אפור, מדינות בהן הפער נע בין 5% ל-10% מסומנות בצבעים בהירים ומדינות בהן הפער גבוה מ-10% באופן עקבי מסומנות בצבעים כהים.



מתקפה הדדית


שני המועמדים לנשיאות, דונלד טראמפ והילרי קלינטון, העניקו לנו טעימה קצרה ממה שצפוי להתרחש לאורך השבועות הקרובים עד ליום הבחירות: שניהם נשאו ביממה האחרונה נאומים תקיפים וחדים האחד נגד השני.

טראמפ, בנאומו בניו המפשייר, לא נתן לפרשת "קרן קלינטון" לרדת מהכותרות והמשיך לתקוף את יריבתו בחדות ובהתלהבות (הגם שהנאום היה נאום טלפרומפטר) תחת ההבנה שהתנהגותה המושחתת פוגעת בארה"ב. הוא הוסיף בתיאור המצב האיום לדבריו שבו שרויה היום אמריקה והבטיח להיות זה שיביא את השינוי, וכן קרא פעם נוספת למיעוטים ההיספנים והאפרו-אמריקנים לתת לו סיכוי ולהצביע עבורו (יממה לפני כן הוא כינה את קלינטון "גזענית").

קלינטון, בנאומה בנבדה, נשאה אמנם נאום תקיף אך מעט שונה ורך - כמעט נאום חינוכי. למול התופעה שאפשר בהחלט לקרוא לה "טראמפיזם" שהולכת וצוברת סיקור תקשורי גובר, ניסתה קלינטון לקשור בין התנועה הזו לבין תנועות ימין קיצוניות נוסח alt-right, אלטרנטיבה לימין, שהוא שם קוד לקבוצות אמריקניות קיצוניות ביותר הכוללות אנשי עליונות גזע לבן, אנטישמים, שונאי זרים, לאומנים ושונאי מיעוטים ונשים המנסים להשתלט על הימין האמריקני. קלינטון התייחסה בנאומה לכל אותם נשיאים רפובליקנים מהעבר שעשו כל שביכולתם כדי להתנער מהקבוצות הללו, בעוד לשיטתה טראמפ אינו עושה כן ובכך הוא מסכן את השיח הפוליטי ואת גבולותיו באמריקה.


תגובות לכתבה

0 תגובות