כך נראית מפלגה על הקרשים וקמפיין לנשיאות לפני קריסה

מאתניר עוז -


מלחמת אזרחים:


מאז שיו"ר בית הנבחרים פול ראיין השליך גלגל הצלה למחוקקים רפובליקנים רבים, שחששו להפסיד את המושב שלהם בבית הנבחרים בעקבות מהומת ההקלטה האחרונה של דונלד טראמפ, כאשר הוא אמר להם כי הם יכולים להחליט בעצמם האם לתמוך במועמד המפלגה לנשיאות, פתח טראמפ במתקפה חזיתית נגד ראיין ואף נגד המפלגה כולה.

זה היה במסגרת הרגילה, סערת ציוצים בטוויטר וראיונות ל-Fox News. בפול ראיין הוא הטיח את האשמה שמנהיגותו "חלשה" ו"לא יעילה" ושהוא צריך להתמקד בנושאי חקיקה, את הסנטור הרפובליקני הותיק והמוערך ג'ון מקיין הוא הגדיר כ"בעל פה מלוכלך" עקב הביקורת שלו נגדו, למחוקקים הרפובליקנים הוא העניק בוז גדול יותר מליריבתו כאשר טען שהם "יותר קשים מהילרי המושחתת", ואת המפלגה הרפובליקנית כולה הוא האשים בכך שהיא פחות לויאלית מהמפלגה הדמוקרטית. ההתנערות הסופית מהגישה הנשיאותית שבה הוא נקט עד לא מזמן באה מהסיכום הבא: "כה נחמד שהשלשלאות הוסרו ממנו ואני יכול כעת להילחם עבור אמריקה בדרך שאני רוצה". כנראה שתם פרק במירוץ.



זה לא רק קרב טראמפ/ראיין או טראמפ/כל-אחד-אחר, זה קרב הכל בכל. בעוד יו"ר בית הנבחרים פול ראיין למעשה הסתייג סופית מטראמפ, רבים במפלגתו חשבו דווקא אחרת. "שדולת החירות", למשל, הוציאה מכתב על דעת חלק מחבריה שבו הם איימו מפורשות והסבירו שאי תמיכה של ראיין בטראמפ תביא אותם לביטול תמיכתם בראיין. זו אינה עוד שדולה של מחוקקים, כי אם שדולה עוצמתית למדי שהייתה בין הגורמים הבולטים שהביאו להתפטרותו של היו"ר הקודם ג'ון ביינר - מהלך שהכניס את המפלגה לסחרחורת משום שאף אדם אחר לא הסכים לקבל עליו את המשרה המתפנה. רק לאחר שראיין קיבל תמיכה מלאה מהשדולה, כחלק מתנאי שהוא הציב, הוא הסכים לקחת על עצמו את התפקיד.

כעת טראמפ השיב את המפלגה לקרבות פנימיים שחזרו לצוף מעל פני הקרקע. לראיין, כמובן, אין עתה הרבה מה להפסיד - אם המפלגה הרפובליקנית תנחל תבוסה בבחירות לקונגרס הרי הוא בלאו הכי יישאר מחוסר עבודה ועם התואר "יושב ראש בית הנבחרים לתקופה הקצרה בהיסטוריה המודרנית". וכאשר ההבנה הבסיסית שלו היא שלטראמפ אין כל סיכוי לנצח, נותר לו כעת המאבק המרכזי על הקונגרס, על הסנאט ועל בית הנבחרים, שהוא קרב הישרדותו.



מן הצד השני נמצאים מחוקקים רפובליקנים שדווקא מרימים מנופי לחץ על טראמפ כדי לגרום לו להפסיק את התקפותיו נגד ראיין. הם האשימו אותו בשיחה עם קליאן קונווי, מנהלת הקמפיין של טראמפ, בכך שהוא מחרב עוד יותר את סיכויי הניצחון של המפלגה ושהוא רק מעמיק את הקרע. לשיטתם, משחק האגו שלו כעת פועל לטובתה של המפלגה הדמוקרטית. בהקשר הזה כדאי לציין שכל סערת הציוצים של טראמפ נגדו הגיעה מהטלפון הנייד שלו, במה שגרם לרבים לחשוב האם הדבר נעשה כצעד אינסטינקטיבי מטעמו או כחלק ממהלך יותר מתוכנן בשותפות עם מנהלי הקמפיין שלו.

באשר לציבור - ממעט הסקרים שפורסמו נראה שהקהל הרפובליקני נוטה יותר להמשיך לתמוך בטראמפ לנשיאות, אך בחלק מהסקרים כמות המסתייגים ממנו גדלה. בארה"ב, שמורכבת בהערכה גסה מכ-40% רפובליקנים וכ-40% דמוקרטים ועוד כ-20% עצמאיים לערך, אין שום אפשרות לנצח מערכת בחירות לנשיאות בלי מאה אחוזים מקהל הבסיס ולפחות עוד חצי מהמתנדנדים. גם בריחה של מעטים מתומכיו של טראמפ במפלגה הרפובליקנית עלולה להיות הרסנית.



לאור כל האמור לעיל, לרבים מהפרשנים לא הייתה ברירה אלא להגדיר את המצב כ"מלחמת אזרחים". למעשה, בתקשורת האמריקנית התרגלו להשתמש בביטוי "meltdown" כתיאור הקריסה לדעתם בקמפיין הבחירות של טראמפ.

אפשר להתווכח בנושא ללא קץ, אך שווה להתעכב על כמה מאירועים נוספים מהיומיים האחרונים בלבד שימחישו את ההבחנה הזו - בפעם השנייה "חיקה" טראמפ את רגע ההתמוטטות של הילרי קלינטון באמצע טקס הזיכרון לנרצחי פיגועי ה-11 בספטמבר במה שקשה להתחמק מלהגדיר אותו כ"נקודת שפל"; הוא העלה תשדיר מפורש שגם השתמש בצילומי ההתמוטטות שלה בניגוד לגישתו הנשיאותית מאז שהביאה אותו להתעלות מעל הנושא הזה; הוא גם טען מול המוני תומכיו כי ניצחון של קלינטון יוביל להשתלטות של דעאש על אמריקה; לשיטתו, הפסד שלו בבחירות הקרובות יסמן את סוף החירות בארצות הברית - זאת מלבד העובדה הברורה, כמובן, שהפסד שלו ייתכן רק באמצעות רמאות; גם את הוועדה הדו-מפלגתית לקיום עימותים הוא האשים ברמאות, לא לפני שהוא התלהב מ"ניצחונו" המוחץ בעימות האחרון בהתבסס על משאלי אינטרנט שבינם לבין המציאות אין כל קשר ושאף סותרים סקרים מדעיים שנעשו בנושא.

וכל זה פחות מחודש עד ליום הבחירות, כאשר ניצחון מושג בתקופה הזו באמצעות פנייה למרכז הפוליטי ולא לשוליים. בשלב הזה, אם כן, לא רק שפיצול ענקי מאיים לכלות את המפלגה הרפובליקנית לפי כל המתואר לעיל, אלא שקריסה גדולה מאיימת גם לפגוע אנושות במאמצי המירוץ של המועמד שלה לנשיאות.



כך עושים אחדות:


הנהנים הגדולים נמצאים בצד הדמוקרטי. הם רק צריכים לצפות בהתנהגותו של דונלד טראמפ ולהתפעל מהסיקור התקשורתי העצום שמעניקים כל כלי התקשורת מימין ומשמאל למהומות הפנימיות בתוככי המפלגה היריבה.

בעוד הקמפיין של טראמפ מט ומזדעזע, להילרי קלינטון הגיעה הזדמנות להציג אחדות. נשיא ארצות הברית ברק אובמה הופיע עבורה בצפון קרוליינה, מדינה בעלת שיעור שחורים די גבוה שמתנדנדת כעת בין הרפובליקנים לדמוקרטים (ב-2008 הלכה לדמוקרטים לראשונה זה עשרות שנים, אך ב-2012 שבה לרפובליקנים). גם אל גור, סגן הנשיא לשעבר של ביל קלינטון, הצטרף למסע הבחירות באמצעות הופעת משותפת עם קלינטון המועמדת בפלורידה (אותה פלורידה שמנעה ממנו את הנשיאות בשנת 2000) - לגור, בתור שם מוכר בתחום ההתחממות הגלובלית, יכולת לשכנע דמוקרטים רבים לא לעזוב לעבר המפלגה הירוקה. ביממה הקרובה יצטרפו לבליץ גם הגברת הראשונה מישל אובמה שתופיע בניו המפשייר וגם סגן הנשיא ג'ו ביידן שיופיע בנבדה. עולם אחר לגמרי מהמתחולל אצל הרפובליקנים.

אמנם לא הכל חלק, ההדלפות של וויקיליקס ממחשבו של ג'ון פודסטה, יו"ר הקמפיין שלה, ממשיכות וחושפות לציבור את הרכילויות הקטנות שבדרך כלל נשארות מאחורי הקלעים. הקשר ההדוק של מטה קלינטון עם גורמים בתקשורת עולה ושב לכותרות, אם כי לא לכותרות בתקשורת הממוסדת, וגם הקשרים לוול סטריט. עם זאת, אחד הנפגעים הבולטים מההדלפות הללו, הסנטור ברני סנדרס, התעקש לטעון לאחרונה שהדבר לא מפריע לו להמשיך לתמוך בקלינטון. "אנו מביטים קדימה, לא אחורה" הוא טען לאחר פרסום הנאומים המודלפים של קלינטון בפני משקיעי וול סטריט.

הסקרים לפי שעה מחמיאים לדמוקרטים. בסקרים הכלליים רושמת קלינטון כעת ממוצע של מעל 5% על פני טראמפ ולפי הנתונים מסקרי המדינות היא מתרוממת בכל מדינות המפתח באופן כזה שמבטיח לה כבר 270 אלקטורים לניצחון.

בשלב הזה, ראוי להזכיר, כבר החלה ההצבעה המוקדמת. יום הבחירות יחול עוד 27 ימים.

תגיות

הוספת תגובה

חדש יותר ישן יותר

טופס יצירת קשר