בחירות 2017: מה בוחרים, מה קרה עד כה, ומה צפוי בהמשך?

גם העוקבים האדוקים אחר הפוליטיקה האמריקנית שוכחים לעתים מקיומן של מערכות בחירות בשנים לא-זוגיות, מערכות Off-year election, שבהן אמנם לא נבחר נשיא כמו בבחירות לנשיאות ולא נבחרים רבים מהקונגרס כמו בבחירות אמצע קדנציה, אבל כן נבחרים שלל גורמי ממשל מקומיים ולא מעט תפקידים פדרליים פנויים. זה מה שיהיה מחר (שלישי).

כשנה אחרי הבחירות לנשיאות של 2016 ובדיוק שנה לפני בחירות אמצע הקדנציה של 2018, יוכלו אמריקנים רבים לגשת משעות הבוקר אל הקלפיות ברחבי ארצות הברית ולבחור מושלי מדינה, ראשי ערים, פרלמנטים מדינתיים ומועצות מקומיות וכן למלא מושבים פנויים בקונגרס, להשתתף באישור הצעות חוק ובהצבעה על משאלים ויוזמות אזרחיות.

אמנם זו תהיה מערכת בחירות קטנה למדי ומצומצמת אף בהשוואה לבחירות שיחולו בשנה הלא-זוגית 2019, אך בכל זאת ייערכו מספר קרבות מעניינים. הבולט שבהם יהיה הקרב הצמוד על משרת המושל של מדינת וירג'יניה.




אז מה בוחרים האמריקנים מחר?


ביום הבחירות שיחול מחר ייבחרו מספר תפקידים במישור המקומי:

בניו ג'רזי ייערכו בחירות על תפקיד מושל המדינה לאחר 8 שנות כהונה של כריס כריסטי. בחירתו של כריסטי הרפובליקני לתפקיד מושל המדינה הכחולה הזו ב-2009, לקראת תום השנה הראשונה של ברק אובמה, סימנה אז בקרב פרשנים את מידת אכזבת הציבור מהתנהלותו של הנשיא הדמוקרט. כעת, אם אפשר להמשיך באנלוגיה הזו, רומזים לנו הסקרים שגם הפעם צפוי מהפך דומה כשהמועמד הדמוקרטי פיל מרפי, ששימש בעבר כשגריר ארה"ב בגרמניה, מוביל בפער משמעותי על פני סגנית המושל, קים גואדגנו. עם זאת, כדאי להניח שגם להתנהלותו של כריסטי עצמו יש השפעה על המירוץ בשל הסתבכותו בשערוריית "ברידג'-גייט" והמהפך שהוא עבר מאישיות דו-מפלגתית לתומך נלהב של דונלד טראמפ.

בוירג'יניה תיערך גם כן מערכת בחירות על משרת המושל. גם כאן ניצחונם של הרפובליקנים ב-2009 סימן הפסד לממשל הדמוקרטי של ברק אובמה, אך בניגוד לניו ג'רזי - משרת המושל בוירגי'ניה מוגבלת לתקופת כהונה אחת בלבד, כך שכבר ב-2013 התחולל מהפך שהשיב את הדמוקרטים לשלטון. כעת, אם להסתמך על הסקרים, מתנהל קרב חסר הכרעה ברורה בין סגן המושל הדמוקרטי ראלף נורתם לבין המועמד הרפובליקני אד גילספי. גילספי הממסדי כיהן בעברו כיו"ר הועידה הרפובליקנית הלאומית ושימש יועץ לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ולמועמד לנשיאות מיט רומני. בבחירות האמצע של 2014 הוא הפסיד ב-1% בלבד בבחירות לסנאט, וכעת הוא מקווה להתנחם במשרת המושל.

ועוד שתי משרות חשובות ייבחרו במישור הפדרלי:

ביוטה תיערך מערכת בחירות מיוחדת כדי למלא את מקומו של חבר בית הנבחרים ג'ייסון צ'אפז שפרש מהקונגרס בקיץ האחרון. היות ומדובר במדינה שמרנית ואדומה למדי, לא צפויות הפתעות והמועמד הרפובליקני ג'ון קרטיס, ראש עירייה מקומי, צפוי לזכות במושב הפנוי. צ'אפז הרפובליקני, שהתפרסם בעבר כמי שטען שאנשים צריכים להשקיע בבריאותם במקום ברכישת iPhone תוך כדי הסתמכות על הממשל, פרש בשל סיבות בריאותיות.

באלבמה ייערכו בחודש דצמבר בחירות על כיסאו הריק של ג'ף סשנס בסנאט. סשנס, כדאי להזכיר, התפטר משם כדי להתמנות לתפקיד שר המשפטים בממשלו של דונלד טראמפ. אלא שכאן ההתמודדות המסקרנת כבר הייתה בפריימריז הרפובליקניים שבהם התמודדו לותר סטריינג' שזכה לתמיכת טראמפ והממסד לבין רוי מור האנטי-ממסדי ש"הורץ" בתמיכתו של סטיב באנון. מור לבסוף ניצח בפריימריז וכעת הוא גם צפוי לזכות בכניסה לסנאט.

מעבר לכל אלה ייבחרו גם הפרלמנטים המדינתיים של ניו ג'רזי (שבו שולטים הדמוקרטים) ושל וירג'יניה (שבו שולטים הרפובליקנים). גם ראש עיריית ניו יורק הדמוקרטי ביל דה בלזיו יעמוד לבחירה ללא תחרות של ממש, ובחירות עירוניות צפויות גם בערים גדולות כשארלוט, סיאטל, בוסטון, דטרויט, אטלנטה, מיאמי, קליבלנד, פיטסבורג ועוד.

עימות הבחירות לתפקיד מושל וירג'יניה - ראלף נורתם הדמוקטי מימין, אד גילספי הרפובליקני משמאל



ניצחונות רפובליקנים עד כה


מעבר למירוצים שלעיל, אם היה צריך לאפיין את 2017 עד כה לפי מערכות הבחירות בה, זוהי בהחלט הייתה שנה טובה לרפובליקנים. לאורך כל השנה האחרונה נערכו כמה מערכות בחירות מיוחדות לבית הנבחרים, בעיקר על מושבים של פוליטיקאים שעזבו את הקונגרס לטובת משרה רמה יותר בממשלו של דונלד טראמפ, ובכולם הצליחו הרפובליקנים לשמור על המושב למרות סכסוכים פנימיים וברקע סקרי תמיכה שליליים ביותר עבור הקונגרס ועבור הבית הלבן.

ראשון הפורשים היה חבר הקונגרס מייק פומפיאו מקנזס שהתפטר מהבית התחתון כדי להתמנות לתפקיד ראש סוכנות ה-CIA, ובבחירות על המושב שלו ניצח תחתיו המועמד הרפובליקני בקרב צמוד למדי 52-46 מול המועמד הדמוקרטי. לאחריו פרש גם טום פרייס מהמושב של ג'ורג'יה בבית הנבחרים עבור תפקיד שר הבריאות בקבינט של טראמפ (מאז הוא התפטר גם משם בשל ביקורת רחבה על השימוש שלו במטוסים ציבוריים לטיסות פרטיות), ובהתמודדות על המושב הפנוי שלו ניצחה מחליפתו הרפובליקנית בקרב צמוד מאוד של 52-48 מול היריב הדמוקרטי.

המקרה הבא היה התפטרותו של חבר בית הנבחרים ראיין זינקי מהמושב שלו במונטנה לטובת מינוי לתפקיד שר הפנים בקבינט של ארצות הברית, וגם בתחרות על המושב שלו ניצח המועמד הרפובליקני בזכות 50-44. מקרה נוסף היה התפטרותו של חבר הקונגרס מיק מולווני מדרום קרוליינה שפרש בשל מינוי לתפקיד מנהל משרד התקציב בבית הלבן, ובמערכה על המושב שלו זכה המועמד הרפובליקני בפער 51-48 מול המועמד הדמוקרטי.




בדרך ל-2018


למעשה, עד כה לא החליפו שתי המפלגות אף מושב בבית הנבחרים או בסנאט - וזהו יתרון מובהק למפלגת השלטון. עם זאת, בכל המקרים לעיל הקרבות היו צמודים והמועמדים הדמוקרטיים שיפרו את אחוזי התמיכה בהם בהשוואה לתמיכה במועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון בשנה שעברה. אבל גם בכך אין די כדי לעודד את הדמוקרטים.

כעת נכנסת המפלגה הדמוקרטית לשנה מאתגרת שבה היא תרגיש מחויבת לבצע מהפך או השתלטות על אחד מבתי הקונגרס במסגרת בחירות אמצע הקדנציה של 2018 כבסיס לגיבוש קהל מצביעים לקראת ניסיון ההדחה של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות של 2020. אבל כאשר מצב גיוס הכספים שלהם נוראי, מפת המירוצים המסתמנת לא קלה בעליל והרפובליקנים ממשיכים לנחול ניצחונות - השנה המאתגרת הופכת קשה במיוחד.

נדון בכל זה בשבוע הבא.

הוספת תגובה

חדש יותר ישן יותר

טופס יצירת קשר