סביר להניח שרק האופטימיסטים ביותר מבין חברי המפלגה הדמוקרטית יכלו בכלל להעלות על דעתם שהמועמד שלהם לסנאט מטעם אלבמה יצליח לנצח במדינה הזו ולהעניק להם הישג פוליטי משמעותי. במפתיע, תקוותם התממשה.
במערכת בחירות דרמטית, שהסתיימה בצורה דרמטית, הצליח אמש (שלישי) המועמד הדמוקרטי לסנאט מטעם מדינת אלבמה הדרומית, דאג ג'ונס, לנצח את המועמד הרפובליקני שהתמודד מולו על התפקיד, רוי מור, בזכות 49.9% מקולות הבוחרים שהצביעו עבורו במדינה האדומה והשמרנית הזאת למול 48.4% מהקולות אותם קיבל יריבו.
בכך זכה גו'נס במושב הפנוי של הסנטור לשעבר ג'ף סשנס, שהתפטר מהסנאט כדי להתמנות לתפקיד התובע הכללי בממשלו של דונלד טראמפ, והוא הצליח להפוך את המושב מאדום לכחול במירוץ הסנאט הצמוד ביותר באלבמה מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. בזכות הניצחון הזה הצטמצם כעת הרוב הרפובליקני בסנאט לכדי 51 קולות בלבד מול 49 חברים בסיעת המיעוט הדמוקרטית. זו, אם כן, תבוסה כואבת במיוחד למפלגה הרפובליקנית ומכה פוליטית לדונלד טראמפ, ובמקביל זהו גם ניצוץ של תקווה למפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות אמצע הקדנציה בשנה הבאה.
הבחירות הללו באלבמה, שבנסיבות רגילות היו נחשבות משעממות למדי, תפסו את הכותרות הלאומיות בארצות הברית לכל אורך הדרך בשל המאבקים הרבים שהושקעו בה ובשל הסמליות של המירוץ במסגרת הקרבות הפנימיים במפלגה הרפובליקנית. מרגע שג'ף סשנס עזב את הסנאט לטובת משרת התובע הכללי מינה לו מושל המדינה מחליף זמני, לותר סטריינג', שהיה מקובל על הממסד הרפובליקני ועל הבית הלבן ושנועד להתמודד על המושב גם בבחירות המיוחדות ולזכות ביתרת הקדנציה של סשנס. אלא שבפריימריז הרפובליקנים שנערכו שם בקיץ האחרון מצא עצמו סטריינג' מתמודד עם המועמד האנטי-ממסדי רוי מור, עורך דין ושופט עליון באלבמה, שהורץ בידי יועצו לשעבר של דונלד טראמפ, סטיב באנון. מור פתח במסע בחירות יוצא דופן ברוח עקרונות הטראמפיזם והתנהלותו זאת הדהדה בקרב הציבור הרפובליקני באלבמה שהביאו אותו לזכות במועמדות על המושב דווקא בניגוד לעמדת טראמפ שתמך בסטריינג' הממסדי.
אלבמה, כמובן, נחשבת אחת המדינות השמרניות ביותר בארה"ב ותושביה נוטים להצביע למפלגה הרפובליקנית כמעט בכל ההתמודדויות על המשרות הפדרליות החשובות בדומה למדינות כמו ויומינג, יוטה ואיידהו. בבחירות האחרונות לנשיאות ניצח שם טראמפ בפער של 27% על פני הילרי קלינטון, מול פער של 2.1% שהיא רשמה עליו במישור הארצי, וזה היה לאחד מעשרת הניצחונות הגדולים ביותר שלו בארה"ב באותו הלילה. בבחירות הקודמות שנערכו על המושב הזה בסנאט בשנת 2014 זכה הסנטור דאז סשנס ב-97% מקולות הבוחרים בהתמודדות יחידה מבלי שהדמוקרטים בכלל הצליחו למצוא מועמד שיתמודד מולו. לכולם היה ברור שלדמוקרטים אין סיכוי לנצח במירוץ הזה במדינה כזו, ושהמועמד הדמוקרטי דאג ג'ונס יפסיד באופן ודאי את המירוץ. גם הסקרים ברובם נטו לטובתו של מור.
אלא שאז פרסם העיתון "וושינגטון פוסט" תחקיר שעורר סערה על המועמד הרפובליקני רוי מור שבו סיפרו נשים כיצד הוא תקף אותן מינית כשהוא היה בשנות ה-30 לחייו וכשהן היו צעירות בנות 14. בהמשך נאספו כ-10 נשים שהעידו את אותו הדבר. באלבמה, יש לציין, גיל ההסכמה לקיום יחסי מין הוא 16, ובשל כך רבים בארה"ב האשימו את מור בפדופיליה וקראו לפרישתו. רפובליקנים אחדים אף הסירו את תמיכתם ממנו ויצרו שבר בדעת הקהל המקומית - כך למשל הסנטור השני מאלבמה, ריצ'רד שלבי, טען אז כי הוא לא מתכוון להצביע עבור מור, והסנטור ג'ף פלייק מאריזונה עוד טרח לתרום כסף לקמפיין הבחירות של ג'ונס. ההנהגה הרפובליקנית בקונגרס לא נעמדה מאחורי מור באופן מלא, אך משהחליט דונלד טראמפ להביע תמיכה מלאה במור הצטרפה לכך גם הועידה הרפובליקנית הלאומית (ה-RNC).
אבל בצד זאת יש לזכור שמועמדותו של מור לא הייתה מוצלחת עוד הרבה לפני פרסום ההאשמות הללו, ובסקר של Fox News כחודש לפני הפרסום של ה"פוסט" הוא נעמד בשיוויון מול ג'ונס הדמוקרטי. מור נתפס כאיש קיצוני מדי, שפעמים לא מעטות חולל סערות בשל אמירותיו - דוגמת הטענה שפיגועי ה-11 בספטמבר הם "עונש" מאלוהים על החילוניות באמריקה. כאשר הוא התמודד בשנת 2012 על תפקיד נשיא בית המשפט העליון של אלבמה הוא ניצח בקושי רב בזכות 52% מהקולות מול 48% למועמד הדמוקרטי שהתמודד מולו והוכיח כבר אז את הבעייתיות שלו. גם ניהול הקמפיין שלו היה כושל וזה בא לידי ביטוי בגיוס כספים חלש ובמיעוט תשדירי בחירות בטלוויזיה המקומית. את הימים האחרונים שלפני הבחירות הוא כלל לא העביר במסע אינטנסיבי ובעצרות ציבוריות אלא בהתרחקות מעין הציבור ומהעיתונאים.
תוצאות ההצבעה לאורך הלילה באלבמה 
כל הסיבות הללו חברו יחד להכתרתו של דאג ג'ונס כמנצח. הניצחון הזה במדינה האדומה, גם מול המועמד הבעייתי שהוצב שם, הוכיח פעם נוספת, כמו בבחירות האחרונות שנערכו בתחילת נובמבר, שיש בכוחה של מפלגת האופוזיציה להוציא המונים אל הקלפיות בהצבעת מחאה נגד דונלד טראמפ ונגד הרפובליקנים. שיעור המצביעים בקרבה של האוכלוסייה האפרו-אמריקנית שבר שם שיא של שני עשורים, והמונים מתושבי הערים הגדולות שעד לפני חמישים שנה סבלו בכלל מסגרגציה, דוגמת ברמינגהאם ומונטגמרי, יצאו בחדווה לארגן לג'ונס את הניצחון. מנגד, שיעור המצביעים באזורים הלבנים והשמרניים מהפריפריה של אלבמה שנוטים לתמוך ברפובליקנים היה נמוך במיוחד.
זהו לא רק הישג תודעתי וציבורי גדול עבור המפלגה הדמוקרטית, אלא גם הישג פוליטי משמעותי עבורם בקונגרס. בזכות הניצחון הצליחו כעת הדמוקרטים להקטין את הרוב של יריביהם הרפובליקנים בסנאט לכדי 51 קולות בלבד מול 49, ובכך הם שלחו את ממשלו של טראמפ לעבר תקופה שבה הוא יהיה עלול להתקשות אף יותר מבעבר להעביר חוקים גדולים ללא שיתוף הפעולה שלהם. חוקים תקציביים, רפורמות גדולות, ואולי אפילו מינויים פוליטיים, יעמדו כעת בסכנה גדולה יותר ממה שהיה עד כה, בעידן שבו בלאו הכי המפלגה הרפובליקנית לא תמיד מצליחה לתפקד כיחידה אחת.
בנתונים כאלה יידרשו עתה הדמוקרטים להעביר לידיהם רק עוד שני מושבים נוספים כדי לזכות בשליטה מוחלטת בסנאט בבחירות אמצע הקדנציה שיחולו בנובמבר 2018. נראה שכעת הם אכן מתחילים לחשוב שיש להם אפשרות ריאלית להשיג זאת, בשנה שמראש לא הייתה צפויה להיות קלה עבורם בשל כמות חלוקת המושבים בסנאט שיועמדו לבחירה.
עבור הבית הלבן המירוץ הזה הפך מביך מרגע לרגע. טראמפ התעקש לתמוך באופן פומבי במועמדותו של מור, על אף ההאשמות כנגדו בפדופיליה ונגד עצת יועציו, והוא אף קרא לתומכיו להצביע לו למרות הכל - הוא הפסיד; קודם לכן, בשלב הפריימריז, טראמפ בכלל תמך במועמד הממסדי סטריינג' נגד מור (באופן שכעת משמש לו פתח מילוט לומר שהוא חזה את הכל מראש) - אבל גם כאן הוא הפסיד; וכמובן שמה שיצר את כל מערכת הבחירות הזאת היא ההחלטה של טראמפ למנות את ג'ף סשנס לתפקיד התובע הכללי, החלטה שעליה הוא הביע לבסוף רוגז בחשבון הטוויטר שלו לאחר שסשנס אפשר לסגנו למנות חוקר מיוחד לפרשת הקשרים של רוסיה עם אנשים בקמפיין הבחירות של טראמפ; בעברית נהוג לומר על מקרים כאלה שהוא גם אכל את הדגים המסריחים, גם חטף מכות, וגם גורש מהעיר.
במערכת בחירות דרמטית, שהסתיימה בצורה דרמטית, הצליח אמש (שלישי) המועמד הדמוקרטי לסנאט מטעם מדינת אלבמה הדרומית, דאג ג'ונס, לנצח את המועמד הרפובליקני שהתמודד מולו על התפקיד, רוי מור, בזכות 49.9% מקולות הבוחרים שהצביעו עבורו במדינה האדומה והשמרנית הזאת למול 48.4% מהקולות אותם קיבל יריבו.
בכך זכה גו'נס במושב הפנוי של הסנטור לשעבר ג'ף סשנס, שהתפטר מהסנאט כדי להתמנות לתפקיד התובע הכללי בממשלו של דונלד טראמפ, והוא הצליח להפוך את המושב מאדום לכחול במירוץ הסנאט הצמוד ביותר באלבמה מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. בזכות הניצחון הזה הצטמצם כעת הרוב הרפובליקני בסנאט לכדי 51 קולות בלבד מול 49 חברים בסיעת המיעוט הדמוקרטית. זו, אם כן, תבוסה כואבת במיוחד למפלגה הרפובליקנית ומכה פוליטית לדונלד טראמפ, ובמקביל זהו גם ניצוץ של תקווה למפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות אמצע הקדנציה בשנה הבאה.
הבחירות הללו באלבמה, שבנסיבות רגילות היו נחשבות משעממות למדי, תפסו את הכותרות הלאומיות בארצות הברית לכל אורך הדרך בשל המאבקים הרבים שהושקעו בה ובשל הסמליות של המירוץ במסגרת הקרבות הפנימיים במפלגה הרפובליקנית. מרגע שג'ף סשנס עזב את הסנאט לטובת משרת התובע הכללי מינה לו מושל המדינה מחליף זמני, לותר סטריינג', שהיה מקובל על הממסד הרפובליקני ועל הבית הלבן ושנועד להתמודד על המושב גם בבחירות המיוחדות ולזכות ביתרת הקדנציה של סשנס. אלא שבפריימריז הרפובליקנים שנערכו שם בקיץ האחרון מצא עצמו סטריינג' מתמודד עם המועמד האנטי-ממסדי רוי מור, עורך דין ושופט עליון באלבמה, שהורץ בידי יועצו לשעבר של דונלד טראמפ, סטיב באנון. מור פתח במסע בחירות יוצא דופן ברוח עקרונות הטראמפיזם והתנהלותו זאת הדהדה בקרב הציבור הרפובליקני באלבמה שהביאו אותו לזכות במועמדות על המושב דווקא בניגוד לעמדת טראמפ שתמך בסטריינג' הממסדי.
אלבמה, כמובן, נחשבת אחת המדינות השמרניות ביותר בארה"ב ותושביה נוטים להצביע למפלגה הרפובליקנית כמעט בכל ההתמודדויות על המשרות הפדרליות החשובות בדומה למדינות כמו ויומינג, יוטה ואיידהו. בבחירות האחרונות לנשיאות ניצח שם טראמפ בפער של 27% על פני הילרי קלינטון, מול פער של 2.1% שהיא רשמה עליו במישור הארצי, וזה היה לאחד מעשרת הניצחונות הגדולים ביותר שלו בארה"ב באותו הלילה. בבחירות הקודמות שנערכו על המושב הזה בסנאט בשנת 2014 זכה הסנטור דאז סשנס ב-97% מקולות הבוחרים בהתמודדות יחידה מבלי שהדמוקרטים בכלל הצליחו למצוא מועמד שיתמודד מולו. לכולם היה ברור שלדמוקרטים אין סיכוי לנצח במירוץ הזה במדינה כזו, ושהמועמד הדמוקרטי דאג ג'ונס יפסיד באופן ודאי את המירוץ. גם הסקרים ברובם נטו לטובתו של מור.
אלא שאז פרסם העיתון "וושינגטון פוסט" תחקיר שעורר סערה על המועמד הרפובליקני רוי מור שבו סיפרו נשים כיצד הוא תקף אותן מינית כשהוא היה בשנות ה-30 לחייו וכשהן היו צעירות בנות 14. בהמשך נאספו כ-10 נשים שהעידו את אותו הדבר. באלבמה, יש לציין, גיל ההסכמה לקיום יחסי מין הוא 16, ובשל כך רבים בארה"ב האשימו את מור בפדופיליה וקראו לפרישתו. רפובליקנים אחדים אף הסירו את תמיכתם ממנו ויצרו שבר בדעת הקהל המקומית - כך למשל הסנטור השני מאלבמה, ריצ'רד שלבי, טען אז כי הוא לא מתכוון להצביע עבור מור, והסנטור ג'ף פלייק מאריזונה עוד טרח לתרום כסף לקמפיין הבחירות של ג'ונס. ההנהגה הרפובליקנית בקונגרס לא נעמדה מאחורי מור באופן מלא, אך משהחליט דונלד טראמפ להביע תמיכה מלאה במור הצטרפה לכך גם הועידה הרפובליקנית הלאומית (ה-RNC).
אבל בצד זאת יש לזכור שמועמדותו של מור לא הייתה מוצלחת עוד הרבה לפני פרסום ההאשמות הללו, ובסקר של Fox News כחודש לפני הפרסום של ה"פוסט" הוא נעמד בשיוויון מול ג'ונס הדמוקרטי. מור נתפס כאיש קיצוני מדי, שפעמים לא מעטות חולל סערות בשל אמירותיו - דוגמת הטענה שפיגועי ה-11 בספטמבר הם "עונש" מאלוהים על החילוניות באמריקה. כאשר הוא התמודד בשנת 2012 על תפקיד נשיא בית המשפט העליון של אלבמה הוא ניצח בקושי רב בזכות 52% מהקולות מול 48% למועמד הדמוקרטי שהתמודד מולו והוכיח כבר אז את הבעייתיות שלו. גם ניהול הקמפיין שלו היה כושל וזה בא לידי ביטוי בגיוס כספים חלש ובמיעוט תשדירי בחירות בטלוויזיה המקומית. את הימים האחרונים שלפני הבחירות הוא כלל לא העביר במסע אינטנסיבי ובעצרות ציבוריות אלא בהתרחקות מעין הציבור ומהעיתונאים.
כל הסיבות הללו חברו יחד להכתרתו של דאג ג'ונס כמנצח. הניצחון הזה במדינה האדומה, גם מול המועמד הבעייתי שהוצב שם, הוכיח פעם נוספת, כמו בבחירות האחרונות שנערכו בתחילת נובמבר, שיש בכוחה של מפלגת האופוזיציה להוציא המונים אל הקלפיות בהצבעת מחאה נגד דונלד טראמפ ונגד הרפובליקנים. שיעור המצביעים בקרבה של האוכלוסייה האפרו-אמריקנית שבר שם שיא של שני עשורים, והמונים מתושבי הערים הגדולות שעד לפני חמישים שנה סבלו בכלל מסגרגציה, דוגמת ברמינגהאם ומונטגמרי, יצאו בחדווה לארגן לג'ונס את הניצחון. מנגד, שיעור המצביעים באזורים הלבנים והשמרניים מהפריפריה של אלבמה שנוטים לתמוך ברפובליקנים היה נמוך במיוחד.
זהו לא רק הישג תודעתי וציבורי גדול עבור המפלגה הדמוקרטית, אלא גם הישג פוליטי משמעותי עבורם בקונגרס. בזכות הניצחון הצליחו כעת הדמוקרטים להקטין את הרוב של יריביהם הרפובליקנים בסנאט לכדי 51 קולות בלבד מול 49, ובכך הם שלחו את ממשלו של טראמפ לעבר תקופה שבה הוא יהיה עלול להתקשות אף יותר מבעבר להעביר חוקים גדולים ללא שיתוף הפעולה שלהם. חוקים תקציביים, רפורמות גדולות, ואולי אפילו מינויים פוליטיים, יעמדו כעת בסכנה גדולה יותר ממה שהיה עד כה, בעידן שבו בלאו הכי המפלגה הרפובליקנית לא תמיד מצליחה לתפקד כיחידה אחת.
בנתונים כאלה יידרשו עתה הדמוקרטים להעביר לידיהם רק עוד שני מושבים נוספים כדי לזכות בשליטה מוחלטת בסנאט בבחירות אמצע הקדנציה שיחולו בנובמבר 2018. נראה שכעת הם אכן מתחילים לחשוב שיש להם אפשרות ריאלית להשיג זאת, בשנה שמראש לא הייתה צפויה להיות קלה עבורם בשל כמות חלוקת המושבים בסנאט שיועמדו לבחירה.
עבור הבית הלבן המירוץ הזה הפך מביך מרגע לרגע. טראמפ התעקש לתמוך באופן פומבי במועמדותו של מור, על אף ההאשמות כנגדו בפדופיליה ונגד עצת יועציו, והוא אף קרא לתומכיו להצביע לו למרות הכל - הוא הפסיד; קודם לכן, בשלב הפריימריז, טראמפ בכלל תמך במועמד הממסדי סטריינג' נגד מור (באופן שכעת משמש לו פתח מילוט לומר שהוא חזה את הכל מראש) - אבל גם כאן הוא הפסיד; וכמובן שמה שיצר את כל מערכת הבחירות הזאת היא ההחלטה של טראמפ למנות את ג'ף סשנס לתפקיד התובע הכללי, החלטה שעליה הוא הביע לבסוף רוגז בחשבון הטוויטר שלו לאחר שסשנס אפשר לסגנו למנות חוקר מיוחד לפרשת הקשרים של רוסיה עם אנשים בקמפיין הבחירות של טראמפ; בעברית נהוג לומר על מקרים כאלה שהוא גם אכל את הדגים המסריחים, גם חטף מכות, וגם גורש מהעיר.