Recents in Beach

הגיע הזמן לסכם את האירועים של השבוע שעבר

גם עבור אומה שהתרגלה בשנים האחרונות למחזור חדשותי עמוס במיוחד, התבלט השבוע שעבר באופן יוצא דופן עבור האמריקנים בשל האירועים הפוליטיים המשמעותיים שהתחוללו בו - במיוחד שלושה מרכזיים שהתרחשו בזה אחר זה: אסיפת הבחירות באיווה, נאום מצב האומה וההצבעה על סיום משפט ההדחה.




איווה


הפיאסקו: זו מדינה שידועה בהפתעות שהיא מספקת בכל התחלה של מערכת בחירות, אבל בשבוע שעבר נשברו כל השיאים. ליל בחירות שאליו היה אמור להתנקז כל העניין הפוליטי ושעליו עמלו כל המתמודדים לנשיאות הפך לפיאסקו אחד גדול. לילה בלי תוצאות, משהו שהאמריקנים ממש לא רגילים לראות.

עד כה, כמעט שבוע אחרי, נותרה איווה ושיטת הבחירות שלה במעלה סדר היום הציבורי. הסיבה לעיכוב בפרסום התוצאות הייתה שורה של כשלים - מאפליקציית דיווח רעועה ותוכנית חלופית גרועה ועד שיטת דיווח חדשה שלראשונה חשפה את פגמי אסיפות הבחירה. התוצאות החלקיות פורסמו רק באיחור של יום והתוצאות המלאות עודכנו רק לאחר יומיים. אלא שבשלב הזה כבר לא נותר אחד שלא פקפק בתוצאות.

המפלגה הדמוקרטית של איווה האריכה את המועד להגשת בקשה פורמלית לביצוע ספירה חוזרת, ומטות מפלגותיהם של פיט בוטיג'ג', ברני סנדרס ואליזבת וורן אכן פנו למפלגה עם טיעונים נגד התוצאות.



אי סדרים: שני תחקירים של עיתון ה"ניו יורק טיימס" ושל רשת CNN חשפו אי סדרים משמעותיים בתוצאות אסיפות הבחירה - אתרי הצבעה שבהם מספר הקולות לא הסתכם לסך הכללי שדווח, מקומות שבהם חולקו יותר צירים ממה שהוקצה להם על ידי המפלגה, פערים בין המספרים שדיווחו מזכירי האסיפות לבין התוצאות הסופיות שפורסמו, או סתירות בין התנהלות האסיפות כפי שהשתקפה מהנתונים לבין הכללים שהמפלגה עצמה קבעה.

"מספיק ודי", הכריז יו"ר המפלגה הדמוקרטית טום פרז אחרי שלושה ימים בטוויטר, תוך כדי דרישה מהמפלגה הדמוקרטית של איווה לערוך בדיקה מחודשת של כל תוצאות האסיפות. כרגע, גם אחרי פרסום 100% מהתוצאות, אין אפשרות לדעת מי ניצח, ולכן סוכנות הידיעות AP הודיעה שהיא לא תכריז על מנצח באופן רשמי.

כלי התקשורת משמאל ומימין, כפי שאפשר לראות בסרטון שלעיל ובסרטון שלהלן, לא חסכו ביקורת מהמפלגה הדמוקרטית של איווה בשל הפיאסקו של ליל הבחירות והטעויות בנתונים:



ההפתעה: אבל גם עם התוצאות הקיימות אפשר להתרשם מההישג הגדול אליו הגיע פיט בוטיג'ג'. לא רק שהוא הגיע אל הפסגה ועקף בכירים ממנו במירוץ, אלא הוא גם כבש את רוב מחוזותיה של המדינה והמחיש שוב את חשיבות הנוכחות המסיבית בשטח המדינה. בהרבה מקומות היה בוטיג'ג' מעין מועמד של פשרה - פשרה של מצביעי ג'ו ביידן שלא חצה את רף "אחוז החסימה" ונאלצו לתמוך במתמודד אחר כדי לא לחזק את ברני סנדרס, ופשרה של מצביעי אליזבת וורן שנאלצו לתמוך בבוטיג'ג' כדי לא לחזק את יריביה משני הצדדים.

מי שהוכיח פעם נוספת את חוזקו באיווה הוא ברני סנדרס, שקהל תומכיו שוב יצא מקופח מתוצאות צמודות. בשנת 2016 הוא הפסיד להילרי קלינטון ב-0.2% מהקולות, ובשנת 2020 הוא צמצם את הפער בחצי ל-0.1% מהמקום הראשון. היות וקהל תומכיו נוטה באופן טבעי להיות אנטי-ממסדי, הרי שהתוצאות העלו חשד של ניסיון (נוסף?) לגנוב ממנו את הבחירות - בפרט אחרי פרסום התוצאות החלקיות שהטיבו עם בוטיג'ג' והדרישה לבצע ספירה חוזרת שהגיעה רק אחרי שדווקא התברר חוזקו של סנדרס בתוצאות הסופיות.

המפסיד הגדול של הערב הוא כמובן ג'ו ביידן, שמוביל במישור הארצי אבל ספג התרסקות אל המקום הרביעי. בחלק מאתרי ההצבעה הוא אפילו לא חצה את הרף הדרוש, 15%, כדי להיחשב מועמד בעל תוקף - והמצביעים שלו ברחו לבוטיג'ג'. מפסידה אחרת היא אליזבת וורן שאמנם עקפה את ביידן אבל הפסידה את הבכורה במחנה הפרוגרסיבי של המפלגה. כעת כל העיניים נשואות לסנדרס ולבוטיג'ג' ולא אליה או לביידן.

במפה שלהלן אפשר לראות את תוצאות אסיפות הבחירות באיווה בחלוקה למחוזות המדינה. ניתן ללחוץ על הכותרות של הטבלה כדי לעבור בין המפה של בחירות 2016 לזו של 2020.

בחירות 2020בחירות 2016
פיט בוטיג'ג'ברני סנדרסאליזבת וורןג'ו ביידןהילרי קלינטוןברני סנדרס
14 צירים12 צירים8 צירים6 צירים29 צירים21 צירים
26.2%26.1%18.0%15.8%49.8%49.6%


ניו המפשייר


התנופה: כעת הקרב עובר לניו המפשייר, ולפריימריז - תודה לאל - שייערכו שם. הפעם כבר יהיו קלפיות מסודרות, כרגיל, וכל מצביע לא יצטרך להקדיש יותר מכמה רגעים להליך ההצבעה. אמנם גם ניו המפשייר מסוגלת לספק הפתעות, בפרט ששיטת הפריימריז שלה מאפשרת גם לעצמאיים להשתתף בהליך ההצבעה ולא רק למי שרושמים כ"דמוקרטים", אבל קשה להאמין שנראה משהו שקרוב לקטסטרופה שהתחוללה באיווה.

כל הסקרים המקומיים שפורסמו מאז התוצאות באיווה הראו זינוק משמעותי לפיט בוטיג'ג' בניו המפשייר לצד דריכה במקום של ברני סנדרס. בוטיג'ג' פתח מיד לאחר איווה במסע הופעות אינטנסיבי בכלי התקשורת השונים כדי לסחוט את תשומת הלב הציבורית - הוא עבר מרשת אחת לאחרת, מתוכנית אחת לבאה אחריה. המומנטום נמצא לצידו, ואיתו גם הלחץ הציבורי להביא תוצאה שתצדיק את מעמדו החדש במירוץ. אם הוא יפסיד לסנדרס, הוא יספוג מכה שעלולה לבסוף להתברר כמפלה אחרי המדינות הבאות (נבדה ודרום קרוליינה) שבהן כוחו דל.

סנדרס, הסנטור מורמונט השכנה, כבר ניצח פה בפער גדול את הילרי קלינטון בבחירות הקודמות, ולכן כל ההערכות הן שהוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לנצח גם בפעם הזו. ניצחון שלו בניו המפשייר, אחרי השיוויון באיווה, יהפוך אותו באופן רשמי למתמודד המוביל במירוץ. הפסד שלו יספק לנו שוב דרמה נוספת.



המנצחים והמנצחים: ברשימות שפרסמו פרשנים פוליטיים לאחר העימות הדמוקרטי האחרון שנערך בניו המפשייר ביום שישי נמנו הפעם הרבה יותר "מנצחים" מאשר "מפסידים". העימות כולו היה יותר קצבי ומעניין, ולשם שינוי המנחים אפשרו למתמודדים להתעמת אחד עם השני מבלי לחייב אותם להתייחס רק לשאלות המופנות אליהם. כך התפתח שיח ערני יותר בין המתמודדים מאשר פינג-פונג של שאלות ותשובות.

לא נרשמו מפסידים משמעותיים בעימות. פיט בוטיג'ג' הפך לכוכב הערב אחרי שחטף מתקפות מכל מי שהיה על הבמה, אך הוא שרד את כולן ויצא בסופו של דבר מחוזק מהעימות כשהצליח להוכיח סוף סוף את יכולתו להתגונן מול מתקפות פוליטיות. ברני סנדרס ספג אף הוא ביקורת, כרגיל, מהמתמודדים המתונים שעל הבמה - אבל גם שם אף אחד מהמתמודדים לא הלך עם המתקפות עד הסוף. לג'ו ביידן היה ערב סביר עם כמה פיקים נאים ולאיימי קלובשר היה ערב שהוכתר כמוצלח מאוד. אפילו טום סטייר ואנדרו יאנג נהנו מרגעים טובים בעימות.

היחידה שאיך שהוא הוגדרה כמפסידה היא אליזבת וורן, שלאחר העימות הודתה במייל לתומכיה ש"לא נלחמתי מספיק חזק". ההופעה שלה הייתה יותר דהויה מבדרך כלל ולפרקים היא נעלמה מהשיח כאשר המתמודדים האחרים פנו זה אל זה והתמקדו בבוטיג'ג', סנדרס וביידן. מבין כל המתמודדים המרכזיים נמצאת וורן בסכנה של ממש אם בניו המפשייר היא לא תביא הישג משמעותי, שכן הכסף למימון הקמפיין שלה הולך ואוזל בעוד המדינות הבאות בתור עד סוף החודש (נבדה ודרום קרוליינה) צפויות להיות הרבה יותר קשות עבורה.




משפט ההדחה


הוא זכאי: עוד אירוע מהשבוע העמוס שעבר על האמריקנים בשבוע שעבר. אחרי משפט ההדחה הקצר בהיסטוריה, והיחידי בו לא הוצגו ראיות חדשות, החליטו רוב חברי הסנאט לזכות את דונלד טראמפ מהאישומים נגדו ביום רביעי האחרון ולסיים את הליכי ההדחה שחילקו את האומה לשניים. הסנטורים, כמו אמריקה, היו חצויים בהצבעתם על בסיס קווים מפלגתיים - הדמוקרטים קבעו שטראמפ "אשם" והצביעו בעד הדחתו ואילו הרפובליקנים קבעו שהוא "לא אשם" והצביעו נגד הסרתו מהתפקיד. כל זה היה צפוי מראש.

בכך הסתיים אחד הפרקים הסוערים שהנפיקה הפוליטיקה האמריקנית בשנים האחרונות. בכך גם הסתיימה תקופה בת 3 שנים שבה אפף את ממשל טראמפ ענן חשדות מתמיד סביב השפעות חיצוניות על מערכת הבחירות בארה"ב, בין אם מרוסיה ובין אם מאוקראינה. הרפובליקנים בטוחים שכל זה היה מסע נקמנות מצד המפלגה שהפסידה במפתיע את הבחירות הקודמות, ורבים מהשמרנים מאמינים שכאן לא יסתיים החיפוש האובססיבי של הדמוקרטים אחר טראמפ. הדמוקרטים, מנגד, בטוחים שבזיכוי טראמפ אפשר הסנאט את מכירתה של הדמוקרטיה האמריקנית ואת העצמת כוחו של הבית הלבן למידות מפלצתיות שיאיימו על הרפובליקה בעתיד.

לכן שני הצדדים עדיין יכולים לומר ש-"Our long national nightmare is NOT over".



הקול הבודד: רק רפובליקני אחד הסכים להצביע בעד ההדחה של טראמפ, הסנטור מיט רומני מיוטה. בקול שבור, על רצפת הסנאט, הוא הסביר כיצד אמונתו הדתית מחייבת אותו להצביע בעד ההדחה משום שטראמפ אכן ביצע את המיוחס לו - הוא ביקש מאוקראינה להתערב במערכת הבחירות לנשיאות. לפני נאומו טרח רומני להקליט ראיון ל-Fox News כדי להסביר לקהל הרפובליקני את ההצבעה שלו, ובהצבעה עצמה הוא הצטרף אל הדמוקרטים רק בסעיף הראשון ("ניצול כוח לרעה") ושב אל הרפובליקנים בסעיף השני ("שיבוש עבודת הקונגרס"). ההצבעה הזו הפכה אותו לסנטור הראשון אי פעם שמצביע בעד הדחת נשיא ממפלגתו שלו.

חיש מהר הפך רומני לאויב הרפובליקנים. כל רצף הדעתנים של Fox News - טאקר קרלסון, שון האניטי ולורה אינגרהם - תקפו אותו בחריפות בתוכניות הערב שלהם באותו היום. טראמפ בעצמו הפיץ סרטון שקורא לרומני "מתחזה" ו"נכס דמוקרטי סודי" כפי שאפשר לראות בסרטון שלהלן.

בצד השני, לעומת זאת, התקבל רומני באהדה - הוא זכה למחיאות כפיים בעימות הדמוקרטי של ניו המפשייר ונהנה מדברי שבח של מגיש תוכנית הלילה העוקצני מ-CBS, סטיבן קולבר.



מסע הנקמה: אחרי שהסתיים משפט ההדחה, התפנה טראמפ להיפטר מאלה שכפופים לו והעידו נגדו במסגרת הליכי ההדחה. אלכסנדר וינדמן, חבר המועצה לביטחון לאומי, סולק מהבית הלבן בליווי מאבטחים ביום שישי אחרי שהעיד בבית הנבחרים על שיחת הטלפון בין טראמפ לבין נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי בה ביקש ממנו טראמפ "טובה". וינדמן האזין לשיחה במסגרת תפקידו והוא העיד בפני ועדת המודיעין של בית הנבחרים כיצד חש חוסר נוחות כששמע את הדברים. אמריקנים רבים זוכרים את עדותו של וינדמן בעיקר מפני שהוא ניצל אותה כדי להרגיע את אביו שלא יאונה לו כל רע, משום שבארצות הברית "העובדות חשובות". הוא ישובץ לעבודה בפנטגון. גם אחיו התאום של וינדמן, שלא השתתף בהליכי ההדחה, פוטר מתפקידו במועצה לביטחון לאומי.

כחלק מ"מסע הטיהור", כפי שהפריזו אמצעי התקשורת לתאר, התברר בהמשך שגם גורדון סונדלנד, שהיה השגריר האמריקני לאיחוד האירופי, פוטר באופן מיידי מתפקידו. סונדלנד היה אחד העדים הראשונים שטען כי אכן הייתה עסקה בין טראמפ לבין זלנסקי לפתוח בחקירה נגד ג'ו ביידן במטרה להשפיע על הבחירות לנשיאות.



נאום מצב האומה


מצב האומה טוב: אירוע מוצלח נוסף לטראמפ בשבוע שעבר היה נאום מצב האומה, שסיכום קצרצר שלו יהיה "מצב האומה טוב". טראמפ דיבר בפני שני בתי הקונגרס על האבטלה שיורדת, על המשכורות שעולות, על השיאים בוול סטריט ועל הצמיחה הכלכלית. מדובר היה בנאום טוב מבחינתו של טראמפ, ואחד המוצלחים שהוא נשא במסגרת תפקידו. הרבה מזה נבע מהעובדה שלשם שינוי הוא לא סטה מהטקסט שהוצב לפניו בטלפרומפטר. לרוב נוהג טראמפ לסטות מהתסריט על ידי אמירות צדדיות או שליפות מהמותן - אך הפעם הוא נותר נאמן לנאום.

והנאום עצמו היה טוב. בהינתן העובדה שטראמפ רצה לנצל את הבמה כדי לפתוח רשמית את מסע הבחירות שלו לנשיאות - וחלק מהדמוקרטים אכן קראו לזה "נאום מצב הבייס" ולא "נאום מצב האומה" - אפשר לפסוק שהוא הצליח במטרתו לשכנע את תומכיו הרפובליקנים להיעמד מאחוריו לקראת הבחירות וניתן להניח שהוא הצליח במידה רבה להציב בפני העצמאיים המתנדנדים סיבות מספיק טובות לתמוך בו.

אבל, כרגיל עם טראמפ, כל זה טורפד עד מהרה על ידי הופעה נזעמת שלו ב"National Prayer Breakfast" ועל ידי הופעה זועפת לא פחות במסיבת עיתונאים לאחר זיכויו במשפט ההדחה נגדו. טראמפ גם החליט משום מה לשנות את סדר היום התקשורתי באמצעות פיטורי שניים מהכפופים לו שהעידו נגדו במשפט ההדחה.

ומה עם יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי? היא לא מחאה כפיים השנה. היא פשוט קרעה את הנאום.



Reality TV: כיאה לאיש טלוויזיה, טראמפ הפך את נאום מצב האומה לתוכנית ריאליטי. הוא העניק מלגה לילדה בת ארבע שלמדה בבית ספר ציבורי בפילדלפיה כדי שתוכל לעבור ללמוד בבית ספר טוב יותר; הוא הפתיע משפחה של לוחם אמריקני שחזר משירות והתייצב לפתע ביציע האורחים לתדהמת רעייתו וילדיו; הוא הפליא את הסנטורים כשהוא ביקש מהגברת הראשונה מלניה לתת לשדרן הרדיו הימני ראש לימבו את מדליית החירות הנשיאותית. וכמובן שכל זה התחיל באי-לחיצת ידה של ננסי פלוסי והסתיים בקריעה שלה את דפי הנאום.

אבל אם הנאום היה תוכנית ריאליטי, רוב האמריקנים לא ממש התמכרו לפורמט החדש. סך הצופים בנאום היה הנמוך ביותר מאז שהוא נכנס לתפקידו. לא רק שהנתון היה נמוך, נמוך מזה של ברק אובמה בשנה המקבילה לכהונתו, אלא שזו הייתה גם ירידה חדה מאוד של כ-20% בהשוואה לשנה שעברה.



תגובות לכתבה

0 תגובות