המדריך הטכני לשידורי ליל הבחירות בארה"ב

נניח ומעולם לא הייתם ערים בליל הבחירות בארה"ב ומעולם לא צפיתם בשידורי הטלוויזיה האמריקניים. אין לכם מושג למה לצפות ואתם רוצים לדעת איך זה יקרה. אז הכנתי עבורכם מדריך טכני לליל הבחירות:


התקשורת - הגורם המוסמך ביותר


הדבר הראשון שישראלים צריכים להבין לגבי ליל הבחירות בארה"ב הוא שהלילה מנוהל על ידי כלי התקשורת. אין "ועדת בחירות מרכזית" שמפרסמת תוצאות רשמיות, ואין גורם פדרלי רשמי שמכריז על מנצחים.

הגורמים הרשמיים היחידים שמנהלים את מערכת הבחירות הם אותם אלפי פקידים המפעילים את אתרי ההצבעה לאורכה ולרוחבה של ארה"ב ומדווחים כלפי מעלה את התוצאות. אבל הפקידים האלה אחראים רק על אזור ההצבעה שלהם, והמידע מהם מגיע ל-FEC (ועדת הבחירות הפדרלית) רק אחרי זמן רב. אם תביטו באתר ה-FEC תראו שהתוצאות הרשמיות מתפרסמות מטעמה רק אחרי שנה (!) ממועד הבחירות. ככה זה, מערכת הבחירות בארה"ב תמיד מנוהלת ברמה המקומית - אף שהמשרה העומדת לבחירה היא משרה פדרלית.

אל הואקום הזה נכנסו כלי התקשורת - הם אלה שכבר עשרות שנים אוספים את התוצאות לאורך ליל הבחירות ומפרסמים אותן לציבור, והם אלה שמאז ומתמיד חורצים את הגורלות עם ההכרזה על המנצחים.

סוכנות הידיעות AP היא הגורם המוסמך ביותר לפרסום התוצאות, ועל פרסומיה נשען העולם כולו. AP אוספת את התוצאות מעשרות אלפי אתרי הצבעה שבארה"ב ומפרסמת את המידע הזה בזמן אמת לכלי התקשורת - ובעקיפין גם לציבור; רשתות הטלוויזיה מסתמכות על תוצאות האמת של AP ועל המדגם המשותף שהן עורכות כדי להכריז לאורך הלילה על המנצח בכל מדינה ומדינה, והן אלה שמדווחות לציבור מי זכה בבחירות.

הרשתות האלה נושאות על עצמן את האחריות העצומה בזהירות הנדרשת. לכל אחת מהן יש "Decision Desk" מקצועי המורכב מאנליטסטים ומומחים לסטטיסטיקה שמכריזים על התוצאות על סמך אריתמטיקה - ובלי פוליטיקה. ולכן גם אם אתם רגילים ש-Fox News מייצגת את הימין, ו-CNN את השמאל - בכל הקשור להכרזות בליל הבחירות שתיהן שוות במעמדן. אף אחת מהן לא תכריז על מנצח אלא אם היא בטוחה ב-99%.




מדגם - לא כמו שאתם מכירים


הדבר השני שחשוב שישראלים יבינו לגבי ליל הבחירות הוא שבארה"ב אין מדגם בחירות במתכונת הישראלית. כלי התקשורת עורכים מדגם שמשמש אותן ככלי סטטיסטי בלבד להערכה לאן נושבת הרוח, אבל לא תמצאו בשידורי הטלוויזיה את "דקת המדגם" או פרסום כל שהוא מהמדגם לגבי אחוזי התמיכה שקיבל כל מועמד בכל מדינה.

בניגוד לישראל, בארה"ב מופק המדגם במשותף לכל כלי התקשורת. המדגם הזה נערך רק במדינות המפתח, כדי לאפשר לרשתות הטלוויזיה להעריך מראש מי צפוי לנצח בהן, וכן במדינות הגדולות, מפאת החשיבות העיתונאית שלהן. בסך הכל נסקרות כ-25 מדינות (מתוך 50) שבהן נדגמים כ-100 אלף משיבים.

נתוני הגלם של המדגם זורמים לרשתות הטלוויזיה לאורך ליל הבחירות, וכל אחת בוחרת לעבד אותם כרצונה. ה-Decision Desk של כל רשת כזו מבצע את ההכרזה על המנצחים על יסוד הנתונים הגולמיים של המדגם, על סמך תוצאות האמת שזורמות מהשטח ובהתאם לנתוני העבר שמלמדים לאן ינטו הקולות שעוד לא נספרו.

חשוב לציין שאחרי חילוקי דעות ב-2016 על איכות המדגם במדידת ההצבעה המוקדמת, הודיעו AP ו-Fox News על פרישה מהמדגם המשותף כדי לכונן מערכת מדידה עצמאית. ולכן אם בעבר נשענו כל כלי התקשורת על אותם נתונים גולמיים, ובדרך כלל גם הגיעו לאותן המסקנות ולאותן ההכרזות באותן השעות, הרי שהפעם אפשר לצפות לכך שההכרזות בין הרשתות הותיקות (ABC/CBS/NBC/CNN) לבין AP ו-Fox News יהיו שונות.

המדגם בארה"ב הרבה יותר מקיף מזה המקובל בישראל. למעשה, הוא מעין שאלון סוציולוגי שמאפשר לבדוק כמה גברים הצביעו למועמד X, כמה צעירים בני 24-35 הצביעו למועמד Y וכו'. הפירוט הזה מונגש לציבור הרחב עוד בליל הבחירות ומשמש ככלי מחקרי לעיתונאים, אנליסטים ואנשי מחקר ואקדמיה.

אבל עדיין אל תצפו ממגישי חדשות לומר ש"המדגם חוזה ניצחון לטראמפ בפלורידה" או ש"ביידן מוביל בפנסילבניה לפי המדגם". כי דבר כזה פשוט לא יקרה. המדגם משמש את הרשתות רק ככלי סטטיסטי מאחורי הקלעים.




זמני נעילת הקלפיות


ארה"ב מחולקת ל-4 אזורי זמן: החוף המזרחי שבו גרה רוב האוכלוסייה (7 שעות אחורה מישראל), אזור המרכז (8 שעות אחורה), אזור ההרים השומם (9 שעות אחורה) והחוף הפסיפי (10 שעות אחורה מישראל).

אין שעה אחת שבה מקובל לנעול את הקלפיות בארה"ב. יש מדינות שסוגרות את אתרי ההצבעה בשעה 18:00 (לפי השעון המקומי) והמאחרות ביותר מסיימות את ההצבעה בשעה 21:00 (שעון מקומי). יותר מזה, בתוך מדינה אחת יש אזורים שסוגרים בשעה אחת ואזורים אחרים שסוגרים בשעה אחרת. כל מדינה, כרצונה.

המשמעות של זה היא ליל בחירות דינאמי ומרתק. החל מהשעה 01:00 בלילה ועד השעה 07:00 בבוקר, שעון ישראל, יסגרו המדינות השונות את אתרי ההצבעה שלהן בזו אחר זו. כל שעה תהיה קבוצה אחרת, וכל שעה אחריה תצטרף קבוצה נוספת של מדינות בעקבותיה. לכן אפשר לצפות לשידור קולח ולא משעמם.

במדינות שבהן הקלפיות נסגרות בשעות נפרדות נוכל לראות זרימה של תוצאות אמת גם לפני שכל אתרי ההצבעה במדינה יינעלו. אבל רשתות הטלוויזיה לא יבצעו שום הכרזה עד שכל הקלפיות באותה המדינה ייסגרו.

כלי התקשורת האמריקניים יצבעו את המפות שלהן בהתאם לתוצאות ולהכרזות. מדינות באדום - לטראמפ; מדינות בכחול - לביידן; מדינות בצהוב - התוצאות עדיין צמודות; מדינות באפור - עדיין לא סגרו קלפיות.




איך מכריזים על התוצאות?


ברגע שכל מדינה סוגרת את הקלפיות שלה מגדירות רשתות הטלוויזיה את תמונת המצב בה. הרשתות יכולות להכריז על המנצח כבר עם סגירת הקלפיות, בהנחה והמדגם מראה פער גדול מאוד לטובת אחד מהמועמדים ואם הדבר תואם להיסטוריה של המדינה, אבל הן גם יכולות לקבוע שהמירוץ במדינה הוא "Too close to call" - כלומר, המדגם צמוד מדי מכדי להכריז על מנצח. זו מה שצפוי להתרחש בכל המדינות המתנדנדות.

במצב של "Too close to call" ימתינו הרשתות לספירה של תוצאות האמת כדי להכריז על מנצח. ככל שיזרמו יותר תוצאות אמת, כך יוכלו הרשתות להשוות את התוצאות האלה מול נתוני המדגם הפנימיים שלהם - והכל כדי לאשש את המדגם או להפריך אותו. אם המדגם יהיה טוב, הרשתות יוכלו להשתמש בו כדי לבצע הכרזה.

ככל שהפער במדגם בין המועמדים יהיה קטן יותר, כך יעדיפו רשתות הטלוויזיה להמתין לספירה מלאה יותר של תוצאות האמת, אפילו עד 99% מהן, כדי להכריז בבטחה על המנצח. הדבר נכון במיוחד אם יתברר שהמדגם לא מדויק ולכן אין בכלל טעם להתבסס עליו בחישוביהם. במקרים שכאלה יתבססו החישובים הסטטיטסיים על תוצאות האמת מול תוצאות הבחירות הקודמות כדי להעריך כמה קולות נותרו לספור ומהיכן הם יגיעו.

במדינות שבהן לא נערך מדגם נהוג בדרך כלל לקבוע שהמצב הוא "Too early to call" (כאמור, בחצי מארה"ב אין מדגם). אלה בעיקר מדינות קטנות שברור לאן הן יילכו, ולכן הרשתות ימתינו רק לספירה חלקית של תוצאות האמת כדי להיות בטוחות לגמרי. אפילו אחרי 10% מתוצאות האמת יהיה אפשר כבר להכריז שם על מנצח.

במדינות המתנדנדות והצמודות יחלפו כמה שעות מרגע נעילת הקלפיות עד שרשתות הטלוויזיה יוכלו להכריז על מנצח כל שהוא. רק ברגע שהרשתות יהיו בטוחות ב-99% שאפשר לבצע הכרזה - הן יעשו זאת. וברגע שתתבצע הכרזה, תיצבע המפה בהתאם וכל האלקטורים של המדינה יוקצו לאותו המועמד שניצח בה.

אם מישהו מהמועמדים יחצה הלילה את רף 270 האלקטורים - רשתות הטלוויזיה יכריזו על ניצחונו.




מה יקרה עם ההצבעה בדואר?


כל האמור לעיל רלוונטי לליל בחירות רגיל. אבל זה המתרגש עלינו הלילה הזה איננו רגיל.

השנה כבר הצביעו כ-100 מיליון אמריקנים בהצבעה המוקדמת ומעל 60% מהם הצביעו בדואר, ולא באתרי ההצבעה. אלה נתוני שיא שלא נראו מעולם, והם עלולים להקשות על רשתות הטלוויזיה להכריז על המנצח, משום שבחלק מהמדינות נספרים הקולות בדואר באיחור ורק אחרי ליל הבחירות (בדומה למעטפות כפולות אצלנו).

ישנן מדינות כמו פלורידה וצפון קרוליינה שהחלו לטפל בקולות המצביעים בדואר הרבה לפני יום הבחירות, ולכן כבר עם נעילת הקלפיות הן יהיו מסוגלות לפרסם חלק ניכר מהמידע באופן מיידי. אבל ישנן מדינות כמו פנסילבניה ומדינות המערב התיכון שבהן לא סופרים את התוצאות בדואר אלא רק אחרי ליל הבחירות.

המשמעות של מציאות כזו הובהרה מספר פעמים בכל כלי התקשורת בעולם - אם המירוץ לנשיאות יוכרע רק במדינות המערב התיכון, ואם המירוצים שם יוכרעו רק בהצבעה בדואר, אז לא יהיה לנו מנצח הלילה הזה.




החשש מליל בחירות כאוטי


כל נושא ההצבעה המוקדמת, ובתוכה ההצבעה בדואר, העלה את החשש מליל בחירות כאוטי שבו לא יוכלו רשתות הטלוויזיה לבצע הכרזות ניצחון. אך אני מרגיש חובה לנסות ולהרגיע במעט את החשש.

עד כמה שלכלי התקשורת עלול להיות קושי רב בהכרזה על מנצחים ללא התוצאות בדואר, חשוב בכל זאת להדגיש שיש להם מדגם שבודק גם את ההצבעה הזאת. כלומר, רשתות הטלוויזיה לא יתנהלו בחשיכה אלא יחזיקו במידע כל שהוא לגבי התפלגות ההצבעה בדואר. וכל זמן שתוצאות האמת, אפילו החלקיות, יאששו את המדגם ואת נכונותו - הרי שהרשתות יוכלו בכל זאת להעריך כיצד תתחלק ההצבעה בדואר גם מבלי שיספרו אותה.

זה מה שקורה, למעשה, בכל מערכת בחירות. בכל פעם מכריזות רשתות הטלוויזיה על מנצח על יסוד מידע חלקי בלבד - בהתבסס על תוצאות המדגם ותוצאות אמת חלקיות לצד ניתוחים סטטיסטיים.

ובכל מקרה החשש מלילה כאוטי נסוב על החשד שמערכת הבחירות הזו תהיה צמודה. אבל אם ליל הבחירות לא יהיה צמוד בכלל, אולי לא נידרש כלל לשאלת ההצבעה בדואר במדינות המערב התיכון.

אפשר רק לקוות שנקבל עוד הלילה הכרעה ברורה.

הוספת תגובה

חדש יותר ישן יותר

טופס יצירת קשר