סיכום שבועי: השבוע האיום, הנורא, הגרוע והלא טוב בכלל של טראמפ

מעבר לענייני אוקראינה, מעל לנושא האיראני, וכאילו עמד העולם מלכת - השבוע העסיקו שני אישים את התקשורת הפוליטית בארה"ב: בצד השמאלי עסקו בדונלד טראמפ ומצד ימין עסקו בהילרי קלינטון.



פרשיות טראמפ

לא בפעם הראשונה, וגם לא בפעם העשירית, חזרה הכותרת האלמותית הזו (שמבוססת על ספר ילדים) מן האוב - Donald Trump's terrible, horrible, no good, very bad week. חפשו אותה בגוגל, תחת מירכאות, כדי לראות עד כמה היא פופולרית. כאן בפוסט הזה נעשה בה שימוש כמחווה לכל הפעמים הקודמות.

  • השבוע הגרוע: השבוע הזה של טראמפ אכן היה גרוע.
  • יום שני - פירמת רואי החשבון המשרתת את ארגון טראמפ מזה שנים רבות הודיעה כי היא מנתקת את קשריה עמו מתוך חשש ששווי נכסי הארגון שלו נופח באופן לא חוקי. הפירמה גם הודיעה שאין להסתמך יותר על מהימנות הדו"חות הכספיים של טראמפ ב-10 השנים האחרונות.
  • יום רביעי - שופט מבית המשפט העליון של ניו-יורק דחה את עתירתו של טראמפ וחייב אותו ואת שני ילדיו, איוונקה ודונלד ג'וניור, למסור עדות במסגרת החקירה שמנהלת התובעת הכללית של המדינה בעניין ניפוח שווי הנכסים של ארגון טראמפ. שלושתם יוכלו לשמור על שתיקה או לערער על ההחלטה.
  • יום שישי - שופט פדרלי מוושינגטון די סי דחה את בקשת טראמפ לבטל עתירה אזרחית שהוגשה נגדו מטעם חברי קונגרס ושביקשה לקבוע שהוא נושא באחריות אישית לאירועי הפריצה לקונגרס ב-6 בינואר 2021. השופט קבע שאפשר לראות בטראמפ ככזה הנושא באחריות ולכן התביעה שלהם תימשך.
  • יום שבת - פרשת המסמכים שנחשפה במלוא העוז בשבוע שעבר קיבלה אישור רשמי של הארכיון הלאומי בארה"ב. הטענה המרכזית היא שטראמפ לקח עמו למאר-א-לאגו קופסאות של מסמכים רשמיים, בניגוד לחוק הפדרלי, ושהמסמכים כללו גם חומרים מסווגים, בניגוד לחוק הפדרלי.
  • בתוך תקופה גרועה: כל האירועים האלה מהשבוע האחרון מצטרפים לעוד שורת חדשות רעות שנפלו על טראמפ מתחילת השנה - החל מחקירת אירועי ה-6 בינואר ומעורבותו בשיבוש הליכי הבחירות ועד ההסתבכויות המשפטיות סביב הארגון שלו. מניסיון העבר אפשר להסיק שאף אחת מההתפתחויות הללו לא תישא בחובה עוצמה מספיק כבירה כדי לפגוע בטראמפ מבחינה פלילית, ובכל מצב הקהל שלו רואה בכל אלה רדיפה פוליטית שרק מחזקת אותו. לכן אין להתרשם יתר על המידה (למרות הכל) מהיקף האירועים ומהצטברותם.


  • סיפורי קלינטון

    גם הילרי קלינטון זכתה השבוע לתשומת לב מרובה, בעיקר של תקשורת הימין בארה"ב, והיא הואשמה עשרות פעמים בימים האחרונים בריגול אחרי טראמפ - האשמה שהייתה רחוקה מהמציאות.

  • מסמכי דורהאם: בתחילת השבוע נחשפו לציבור מסמכים רבים של החוקר המיוחד ג'ון דורהאם שמונה על ידי ממשל טראמפ "לחקור את החוקרים" ולבדוק את נסיבות התפתחותה של פרשת טראמפ-רוסיה כדי לראות האם החקירה בנושא התנהלה כראוי. במסמכים הללו נחשף שגורם אחד המקושר למפלגה הדמוקרטית ולקמפיין של קלינטון, מייקל ססמן, קיבל לידיו מידע פרטי מאדם אחר המנהל חברת אבטחת מידע שסיפקה שירותים למשרדיו של טראמפ ולבית הלבן, רודני ג'אפי, באשר לקשר אפשרי בין טראמפ לבין רוסיה.
  • האשמה בריגול: מהר מאוד הוצג הסיפור הזה על מסכי Fox News כהוכחה חותכת לכך שקלינטון ריגלה אחרי טראמפ, ועוד בעודו נשיא מכהן, כדי למצוא קשר מחשיד בינו לבין רוסיה. השם "הילרי קלינטון" אוזכר עשרות פעמים על מסכי הערוץ בשבוע האחרון, לעומת אזכור כמעט אפסי בכל יתר כלי התקשורת גם יחד. הסיפור הוצג כאילו קלינטון בעצמה ניהלה את הריגול. טראמפ הודיע שעל אירוע כזה היו מטילים בעבר "עונש מוות".
  • סיקור הסיפור: הפעמים הבודדות שהשם קלינטון אוזכר בתקשורת הכללית היה כאשר ניסו העיתונאים להעמיד את הסיפור כולו על דיוקו - הגורם שקיבל את המידע (ססמן) לא היה מקושר לקלינטון ישירות, אין הוכחה שהמידע הושג בצורה לא חוקית על ידי חברת האבטחה (של ג'אפי), אף אחד משני האישים לא הואשם בכלום ולבטח לא הועמד לדין. זאת ועוד - ססמן לכתחילה הציג מידע שקרי שהפך אותו למיותר בעיני הרשויות, המידע שהושג כנראה היה דל מאוד, ובכל מקרה התנהלה כל שאיבת המידע עוד לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן.
  • תגובת קלינטון: קלינטון בעצמה הופיעה השבוע בועידת המפלגה הדמוקרטית של ניו-יורק והתייחסה להאשמה. היא טענה ש"ככל שטראמפ נכנס לצרות גדולות יותר, כך מתרחבות ההאשמות נגדי". נוסף לכך היא הבטיחה להילחם עבור הדמוקרטים בבחירות אמצע הקדנציה ורמזה שאין בכוונתה להיעלם מהזירה הפוליטית.


  • מכותרות השבוע

    ומלבד טראמפ וקלינטון, אלה עוד חלק מהכותרות הפוליטיות של ארה"ב השבוע:

  • המשפט של פיילין: זה די קשה להפסיד פעמיים בתוך שבוע במשפט אזרחי, אבל זה מה שקרה השבוע לשרה פיילין. הסיפור בנקודות - ה"ניו יורק טיימס" פרסמו מאמר בנושא האלימות הפוליטית באמריקה באותו היום שבו בוצע ירי לעבר חבר הקונגרס סטיב סקאליס ב-2017; המאמר קישר בשוגג בין קבוצה פוליטית התומכת בפיילין לבין ירי בחברת הקונגרס גבי גיפורדס שבוצע ב-2011; תוך יומיים פרסם העיתון תיקון למאמר, אבל פיילין בחרה בכל זאת לתבוע את הטיימס על פגיעה בשמה; כותב המאמר ג'יימס בנט, אחיו של הסנאטור מייקל בנט, התפטר לבסוף מתפקידו בשל פרסום מאמר התומך בשליחת חיילים כדי לטפל בהפגנות נגד רצח ג'ורג' פלויד.
  • המשפט כולו נתפס כמאבק על חופש העיתונות - גם כאשר העיתונות טועה. התיק המשפטי נסחב בשל החלטות סותרות מערכאות שונות, אך לבסוף הוא יצא אל הפועל. השבוע פסק השופט שהמשפט צריך להתבטל כי פיילין לא הצליחה להוכיח נזק. הוא עשה זאת תוך כדי שחבר המושבעים בתיק כבר התכנס לקבלת החלטה בנושא - החלטה שקבעה גם היא שהניו יורק טיימס לא אשמים מכיוון שהם לא פעלו בזדון. הפסד כפול בתוך יומיים.


  • פיצוי משפחות סנדי הוק: הטבח בסנדי הוק לפני 10 שנים היה אחד המזעזעים בתולדות ארה"ב. האמריקנים אמנם התרגלו עד אז לאירועי ירי במוסדות חינוך, אבל במקרה הזה הטבח לא בוצע באוניברסיטה (וירג'יניה טק) או בתוככי תיכון (קולומביין), או באיזו חטיבת ביניים (כפי שקורה לפעמים). זה קרה בבית ספר יסודי. נרצחו בו 20 ילדים בכיתה א', כולם בגילאי 6-7, שבועיים לפני חג המולד. סך ההרוגים הכולל היה 27 - אחד הגבוהים בתולדות ארה"ב לפני שהשיא נשבר פעם (הטבח באורלנדו) אחר פעם (הטבח בטקסס). את האירוע הזה קשה לשכוח.
  • והשבוע, אחרי עשור, חזר הטבח לכותרות בשל הסכם פיצויים היסטורי בן 73 מיליון דולר שעליו חתמו משפחות ההרוגים עם חברת הנשק "רמינגטון". החברה הואשמה בשיווק הרובה ששימש את הרוצח, דמוי AR-15 חצי אוטומטי, ככלי נשק הנועד למטרות אזרחיות. רמינגטון העדיפה להגיע להסדר פשרה עם המשפחות, למרות שהחוק הפדרלי מקנה לה הגנה, לאחר מספר הפסדים משפטיים. הסכום העצום לא יחזיר את הילדים לחיים, כך אמרו חלק מההורים במסיבת עיתונאים ובראיונות, אבל הוא אולי יכונן תקדים עבור נפגעים של אירועי ירי המוני.


  • הבריחה מהקונגרס: 30 - זה מספר הדמוקרטים שהודיעו על כוונתם לפרוש השנה מבית הנבחרים. המספר הזה הוא אולי שיא היסטורי, בוודאי עבור מפלגה שמחזיקה כיום ברוב הקונגרס. המצטרפת האחרונה היא קת'לין רייס מניו-יורק שהודיעה השבוע על פרישה ויצרה עוד מושב פתוח למאבקים. תופעת הבריחה מהקונגרס מתרחשת גם מחוץ לקפיטול - השבוע הודיע ביל דה בלאזיו על כך שהוא לא מתכנן לרוץ לבית הנבחרים.
  • גם בצד הרפובליקני לא ששים לרוץ לקונגרס - מושל מרילנד לארי הוגאן החליט שלא להתמודד על מושב בסנאט השנה. לפניו מסר מושל ניו-המפשייר כריס סנונו הודעה זהה. גם מושל אריזונה דאג דוסי עשוי להצטרף. שלושתם מגיעים ממדינות שבהן ביידן ניצח, את שלושתם ניסו הרפובליקנים להריץ כדי להדיח סנאטורים דמוקרטים, אך שלושתם מעדיפים לשרת כמושל עם כוח מאשר כסנאטור בגוף חקיקה תקוע. העובדות האלה תוקעות את תוכנית הפעולה שהגה מיטש מקונל כדי לעצור מתמודדים טראמפיסטים מלהיבחר לסנאט:


  • השבתת ממשל: פה בארץ אנחנו רגילים לקונספט של תקציב שנתי, אבל בארה"ב התקציב כמעט אף פעם לא מכסה שנה שלמה אלא מורכב מתקציבים זמניים שמוארכים כל פעם מחדש. הדמוקרטים אישרו בספטמבר שעבר (תחילת שנת הכספים) תקציב זמני עד דצמבר, ובדצמבר הם אישרו תקציב זמני עד פברואר, והשבוע הם אישרו עוד תקציב זמני עד אמצע מרץ בשל חוסר היכולת להגיע להסכמות על תקציב מלא עד לסוף שנת הכספים באוגוסט. בכל קרב כזה צריך לזכור - בהיעדר תקציב אמורה ארה"ב להיגרר להשבתת הממשל הפדרלי.
  • הוספת תגובה

    חדש יותר ישן יותר

    טופס יצירת קשר