Recents in Beach

סיכום שבועי: ועדת ה-6 בינואר, סוגיית הנשק ומצבו של ביידן

כמה נושאים העסיקו בשבוע החולף את המערכת הפוליטית בארצות הברית - "ועדת ה-6 בינואר" התחילה את השימועים הפומביים שלה, סוגיית הנשק ממשיכה להעסיק את החברה האמריקנית, מצבו של ביידן בסקרים מוסיף להידרדר, והפריימריז בבחירות אמצע הקדנציה מתקיימים להם ברקע.



ועדת ה-6 בינואר

אחרי עשרות מפגשים פרטיים ולאחר ראיונות עם מעל לאלף עדים, התחילה השבוע "ועדת ה-6 בינואר" את השימועים הפומביים שלה. ביום רביעי, בשעות הפריים טיים של הטלוויזיה האמריקנית, פתחו יושבי ראש הועדה בני תומפסון (D) וליז צ'ייני (R) בתיאור הממצאים שנאספו סביב חקירת אירועי ההסתערות על הקונגרס ביום שבו נדרש הסנאט לאשר את ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות ארצות הברית.

התמונה שציירו תומפסון וצ'ייני הייתה דרמטית: הם האשימו את דונלד טראמפ בהנהגת קונספירציה מחושבת מראש לביטול תוצאות הבחירות לנשיאות על ידי תכנון מדוקדק כיצד לפסול את האלקטורים שנשלחו כדין מטעם המדינות המתנדנדות ולהחליפם באחרים שיצביעו עבורו ויעניקו לו את הנשיאות בניגוד לרצון העם. בהגדרתם זה היה "ניסיון הפיכה" ושיבוש מוחלט של עקרונות החוקה האמריקנית.

הגם שחלק מיועציו הקרובים ביותר, ואף בני משפחתו, לא האמינו לטענות זיוף הבחירות, סירב טראמפ להכיר במציאות וייחל בכל מאודו להישאר בשלטון. כאשר סגן הנשיא מייק פנס סירב לשתף פעולה עם התוכנית, ובזמן שההמונים ביקשו "לתלות את מייק פנס", טען טראמפ שאולי הם צודקים בבקשתם. היה זה פנס, כך נטען בדברי הפתיחה, שהנהיג את תגובת הממשל לאירועי הפריצה ביום ההוא.

מעשי הפריצה עצמם, כך בעיני הועדה, היו רק חלק מתוכנית פעולה רחבה יותר. ההפגנה מחוץ לבית הלבן תוכננה מראש על ידי טראמפ במטרה להסית את המפגינים לצעוד לעבר בניין הקפיטול ולהצית את האלימות שתפעיל לחץ על חברי הסנאט לשנות את תוצאות הבחירות. ההסתערות על הבניין תוכננה לפרטי פרטים על ידי ארגונים קיצוניים שהתחמשו מראש בציוד ובאמצעי לחימה לאחר שנשמעו לטענות הזיוף של טראמפ.

גם כאשר החלה ההסתערות סירב טראמפ לקרוא להרגעת הרוחות, ובאותו היום הוא לא התקשר לאף גורם ממשל אחר למרות תחינות של רבים מיועציו הקרובים לו ביותר. אחרי הפריצה ניסו טראמפ ויועציו לטייח את חלקם ולהסתיר את ההתכתבויות ביניהם, ויועציו ניסו לקיים "בקרת נזקים" תקשורתית. חברי הקבינט, כך נטען, שקלו להשתמש בסעיף ה-25 לחוקה שהיה מביא להדחת הנשיא בשל חוסר כשירות.

כל מסכת הטיעונים הזו הוצגה בדברי הפתיחה של תומפסון וצ'ייני כתמצית ממצאי הועדה. השניים לא הציגו בשלב הזה את ההוכחות לכך, שכן הראיות אמורות להיחשף במהלך השימועים הבאים.

עבור רפובליקנים רבים לא היה השימוע הזה אלא הצגה תקשורתית לצרכים פוליטיים. חלקים מהם ראו בשימוע ניסיון נואש מצד הדמוקרטים ללכוד את תשומת הלב הציבורית כדי להניב רווח פוליטי לקראת בחירות אמצע הקדנציה שבהן הם עלולים להפסיד. אחרים מהם ראו בשימוע הזה ניסיון חסר משמעות לנבור באירועי העבר כדי להסיט את תשומת הלב מהצרות הכלכליות שמעסיקות בימים אלה את האמריקנים.

ובהתאם, ערוץ Fox News סירב לשדר את השימוע בזמן שכל הערוצים האחרים - ובהן רשתות הברודקאט הגדולות - הסכימו להפקיע את זמן המסך שלהן עבורו. ראשי הועדה כיוונו לקהל רב ככל האפשר ואף שכרו את שירותיו של מנכ"ל ABC News לשעבר כדי שיארוז את האירוע כתוכן טלוויזיוני הנגיש להמונים. תוצאות הרייטינג הראו שכ-20 מיליון אמריקנים צפו בשימוע - הרבה יותר מהממוצע בעונה הזו של השנה.

עם זאת, קשה להניח שהשימוע יביא את אותו "אפקט ווטרגייט" שאליו כיוונו הדמוקרטים. השימועים הפומביים בפרשה ההיא שיחקו תפקיד חשוב בחשיפת העובדות בפני הציבור וסייעו לבסוף בהדחת הנשיא ניקסון, אלא שכיום החלוקה הפוליטית היא כה עזה עד שבסיס העובדות בעצמו עומד במחלוקת. חברת הועדה ליז צ'ייני, ניסתה בכל זאת לפנות לעמיתיה הרפובליקנים באמרה: "יבוא יום שטראמפ ייעלם אך חרפתכם תישאר".

צ'ייני היא אחת מ-2 רפובליקנים החברים בוועדה, לצד אדם קינזינגר. הועדה לכתחילה הוקמה לאחר סירובם של הרפובליקנים להקים ועדת בדיקה דו-מפלגתית בנוסח ועדת ה-11/9. חלף זאת הקימו הדמוקרטים ועדה פנימית של בית הנבחרים שקיבלה סמכויות תשאול עדים וזימון מסמכים, אך גם לה התנגדו הרפובליקנים וסירבו לשתף עמה פעולה. צ'ייני וקינזינגר, שהצטרפו לועדה, ספגו בשל כך נזיפה פורמלית מצד מפלגתם. השניים בלאו הכי נמנו על עשרת הרפובליקנים שהצביעו בעד הדחתו של טראמפ לאחר אירועי הפריצה.

במהלך השבוע הקרוב תערוך הועדה עוד 3 שימועים פומביים שינסו להוכיח את כל מה שנטען בדברי הפתיחה. השימועים האלה כבר לא ייערכו בשעות הפריים טיים אלא בשעות הבוקר המוקדמות, כך שרמת הקשב הציבורית תתפוגג לאיטה. את מידת ההשפעה הסופית של הועדה נוכל למדוד רק בעתיד לבוא.



חקיקת הנשק

גם שבועיים אחרי יובלדי - הטבח עדיין בכותרות.

ביום שלישי הופיע השחקן מתיו מקונוהיי, יליד יובלדי, בחדר התדריכים של הבית הלבן כדי להפציר באמריקנים "למצוא את נקודת האמצע" שעליה יוכלו להסכים באשר לחוקי נשק. ביום רביעי הגיעו הניצולים מהטבח לשימוע מיוחד של בית הנבחרים ומסרו שם עדויות מצמררות על מה שקרה בתוך כותלי בית הספר בזמן מסע הירי. ביום חמישי פתח בית הנבחרים המקומי של טקסס בחקירה עצמאית של האירוע. ביום שבת התארגנו צעדות מחאה ברחבי ארה"ב נגד חוקי הנשק תחת הכותרת הנושנה "March For Our Lives".

בכל הזמן הזה המשיכה קבוצת סנאטורים דו-מפלגתית בניסיון להגיע לחקיקה מוסכמת בנושא הנשק. הקבוצה הזו, שקיבלה את ברכת מנהיגי הסנאט משני הצדדים - מיטש מקונל וצ'אק שומר, מעוניינת להגיע להסכמות סביב הרחבת בדיקות הרקע לרוכשי נשק, קידום חוקי "דגל אדום" שיאפשרו החרמת נשק מאנשים מסוכנים, השקעה בתחומי בריאות הנפש והגברת האבטחה במוסדות חינוך בארה"ב. שני הנושאים הראשונים מזוהים עם הדמוקרטים ושני הנושאים האחרונים מזוהים עם הרפובליקנים, ובכך אמורים הצדדים להגיע להסכמה, אלא שעד כה לא הניבו השיחות הללו מסמך הסכמות ראשוני ובינתיים נראה שהשיחות נתקעו.

במקביל לכך, בבית הנבחרים, החליטו הדמוקרטים להעביר חקיקה עצמאית ומקיפה שתאסור מכירת רובי סער לצעירים מתחת לגיל 21 ותמנע לחלוטין מכירת מחסניות בעלות קיבולת גבוהה. כמעט כל הדמוקרטים הצביעו בעדה, ואליהם הצטרפו 5 רפובליקנים, אלא שההצעה הזו נתפסת כסמלית ואין לה את הרוב הדרוש בסנאט. הצעת החוק אושרה כמה שעות לאחר עדויות הניצולים ביובלדי בפני חברי הבית.

בינתיים מספקים הסקרים תמונת מצב אחידה - ישנה תמיכה ציבורית דו-מפלגתית בהעלאת גיל הרכישה של רובי סער ל-21, בקידום בדיקות רקע לרוכשים, ביצירת תקופת המתנה בין רכישת נשק לקבלתו ובהעלאת ההשקעה בבדיקות ובטיפול באנשים הסובלים מבעיות נפשיות. במישור הכללי נמצא מספר התומכים בהטלת מגבלות על רכישת נשק בנקודת שיא, אך גם מתחזקת הקבוצה הקוראת להגן על הזכות לשאת נשק.

ברקע לכל זה נמשכות תקריות הירי ברחבי ארה"ב. לפי ארגון "Gun Violence Archive", שמגדיר תקרית ירי המונית ככזו שבה נפגעו לפחות 4 בני אדם, התרחשו בארה"ב מאז תחילת יוני מעל ל-20 תקריות ירי כאלה שבהן נהרגו מעל ל-30 אמריקנים. האירועים הקטנים הללו, שבוודאי אינם עונים להגדרה "מסע טבח" כמו הטבח ביובלדי, הם ככלות הכל הסיבה המרכזית למספר ההרוגים הגבוה בתקריות ירי בארצות הברית.



מצבו של ביידן

בתוך כמה שעות פורסמו ביום רביעי 3 סקרים שהציבו את ביידן על שפל חדש - בסקר אוניברסיטת Quinnipiac נעמד הנשיא על 33% תמיכה, בסקר מכון Marist עבור תחנת הרדיו NPR ניצב ביידן על 38% תמיכה ובסקר מכון Morning Consult עבור אתר Politico הוא התייצב על 39% תמיכה.

שלושת הנתונים הללו הניעו את הממוצע כולו לעבר שפל חדש לביידן - בממוצע FiveThirtyEight נעמד הנשיא על 40.2% תמיכה, ובממוצע RealClearPolitics הוא נעמד על 39.4% תמיכה. שיעור האמריקנים המעידים כי ארה"ב נעה בכיוון הלא חיובי הגיע לשיא של עשור בממוצע RCP.

אין בנתונים הללו מגמה חדשה כי אם המשך מגמה קיימת שהתחילה כחצי שנה לאחר כניסתו של ביידן לבית הלבן בקיץ 2021. מאז ועד עכשיו התמודד הנשיא עם גלים באים והולכים של חוסר פופולריות, כשמפעם לפעם הוא יורד לשפל חדש. הגל הנוכחי מגיע בעיקר על רקע האינפלציה המחריפה (שהגיעה לשיא של 8.6% ביום שישי) ומחירי הדלק המאמירים (שחצו לראשונה אי פעם את רף ה-5$ לגלון ביום שבת).

לבעיות האינפלציה והדלק הצטרפו בזמן האחרון בעיות חדשות כמו סוגיית הנשק שהפכה משמעותית מאז מעשי הטבח ביובלדי ובבאפלו והביטול המתוכנן של פסיקת "רו נגד וייד" שממחיש לדמוקרטים פעם נוספת עד כמה שלטונם חסר ערך בקידום רפורמות - גם כשהם מחזיקים במוסרות השלטון.

החלק המעניין הוא שאט-אט, מגל לגל, מאבד ביידן תמיכה גם בקרב קהל הבסיס שלו. קרוב ל-15% מהדמוקרטים וכ-60% מהעצמאיים מביעים אכזבה מתפקוד הנשיא, וכל אחד יכול לשער עד כמה הנתונים הללו איומים ונוראיים לנשיא ולמפלגתו לקראת בחירות אמצע הקדנציה שיחולו בנובמבר.

עבור יועצי ביידן זהו כנראה האובדן הקשה מנשוא - השחיקה בקרב קהל הבסיס. בכמה הזדמנויות פורסם בעבר שחלק מיועציו חשים תסכול בשל חוסר יכותם "לשווק" אותו לציבור הרחב. עבורם מהווה ביידן את "האיש הנכון בזמן הנכון", אך אזרחי ארה"ב לא חשים זאת בשל התנהלות תקשורתית גרועה - הנשיא לא מצייץ, הוא לא מתפעל חשבון טיקטוק, נאומיו לא סוחפים והוא לא מקיים עצרות בחירות ברחבי אמריקה.

ההופעה של ביידן בתוכנית הלילה של ג'ימי קימל ביום רביעי נועדה להתחיל לשנות כיוון.



בחירות האמצע

הפריימריז של בחירות אמצע הקדנציה המשיכו ביום שלישי החולף עם 7 מדינות נוספות שהלכו אל הקלפיות לבחור את המועמדים שלהם לבחירות הכלליות. הגדולה שבין מדינות ארה"ב, קליפורניה, היא שסיפקה את הכותרות - בעיקר כי היא נתפסה כמבחן חשוב לכוחו של המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית.

המרוץ שזכה למלוא תשומת הלב הוא ניסיון ההדחה המוצלח של התובע הכללי בסן פרנסיסקו. צ'ייסה בודינג נמנה על הפלג הפרוגרסיבי של מפלגתו והוא רץ לתפקיד עם הבטחה לחולל רפורמת שיטור, אלא שעד מהרה חוותה עירו עלייה בשיעורי העבירות הפליליות. המונים מתושבי העיר אספו חתימות להדחתו, וביום שלישי הצביעו 60% בעד ההדחה. בתקשורת האמריקנית הוצגה ההדחה כאזהרה לכל אלה הרצים על עקרונות "Defund the police" להכיר בכך שהקמפיין הזה נדחה על ידי אחת הערים הליברליות ביותר באמריקה.

מרוץ נוסף, מעיר אחרת בקליפורניה, הביא מכה נוספת לפלג הפרוגריסבי. חברת הקונגרס קרן באס, שנמנית על הפלג הזה, ניסתה לרוץ לראשות עיריית לוס אנג'לס אך סיימה במקום השני אחרי מועמד דמוקרטי מתון יותר. היא עדיין תוכל לנסות ולנצח אותו בבחירות הכלליות, אך הסיכוי לכך נראה נמוך.

ביום שלישי הקרוב יימשכו הפריימריז ב-4 מדינות נוספות.



תגובות לכתבה

0 תגובות