שלושה אירועים עמדו במוקד המערכת הפוליטית של ארצות הברית בשבוע החולף - מצבה של הכלכלה האמריקנית, שימועי ועדת ה-6 בינואר והפריימריז לקראת בחירות אמצע הקדנציה.
הכלכלה האמריקנית
איני כלכלן, ואינני מתיימר להיות מומחה כלכלי, אבל השבוע החולף העלה לכותרות בצורה הבולטת ביותר עד כה את מצבה המחמיר של הכלכלה האמריקנית ואת כאב הראש שהיא גורמת לנשיא ביידן כמה חודשים לפני בחירות אמצע הקדנציה שעשויות לקבוע את גורל מפלגתו ואולי אפילו את גורלו שלו.
בראש הכותרות - האינפלציה החריפה ביותר זה 41 שנים, מחירי הדלק הגבוהים ביותר בכל הזמנים, שפל של שנתיים במדדי המניות והעלאת ריבית שלא נראתה כמותה 28 שנים.
נציג את ארבעת הנושאים באמצעות ארבעה תרשימים:
שיעור האינפלציה
הכותרת הראשונה הגיעה בסוף השבוע שעבר, כאשר פורסם "מדד המחירים" לחודש מאי שהסעיר את הכלכלה האמריקנית לאורך כל השבוע. בדו"ח התברר שהאינפלציה בארה"ב הגיעה פעם נוספת לשיא של 41 שנים, בניגוד לסימני ההאטה החיוביים שנרשמו באפריל ובסתירה לתחזיות שצפו שמירה על יציבות. היקף האינפלציה השנתי נעמד על 8.6%, כאשר בחודש מאי לבדו עלו המחירים ב-1%.
בתוך הדו"ח נמצאה עדות למה שמרגישים רבים מהאמריקנים - גידול של 5.5% במחירי הדיור, עלייה של 7.9% במחירי התחבורה, זינוק של 10.1% במחירי המזון וקפיצה של 12% במחירי החשמל (במונחים שנתיים). בכל יום מוציאים האזרחים יותר כסף על מצרכים ושירותים מבלי שהמשכורות שלהם גדלות בהתאם. כל משפחה אמריקנית ממוצעת מבזבזת כעת עוד 350 דולר מדי חודש על אותו סל מוצרים.
וככל שהאזרחים נפגעים מהאינפלציה, כך סובל ביידן מירידה בפופולריות. סיבותיו של הנשיא לאינפלציה הגואה מגוונות - משבר הקורונה לאורך השנתיים האחרונות, הפגיעה בשרשראות האספקה, הסגרים שנעשים מעת לעת בסין והמלחמה באוקראינה - אלא שהן אינן מנחמות את הציבור. רפובליקנים רבים נוטים להאשים גם את ההוצאה הכספית של הממשל הפדרלי ורבים אחרים מבקרים את בכירי המערכת הכלכלית, בהם מזכירת האוצר ג'נט ילן וראש הפד ג'רום פאוול, על שלא התעוררו בזמן ולא זיהו את גודל הבעיה.
יש בכל זאת נחמה אחת שביידן ניסה להיאחז בה ביום פרסום הדו"ח: קצב הגידול של מדד הליבה, ללא מחירי המזון ומחירי האנרגיה התנודתיים, הואט זה החודש השני ברציפות.
מחירי הדלק
הכותרת השנייה הגיעה מיד לאחר דו"ח האינפלציה, כאשר מחירי הדלק בארה"ב שברו את שיא כל הזמנים כשהגיעו למעל 5 דולר לגלון בממוצע ארצי. אין מוצר מובהק יותר שהאמריקנים עוקבים אחרי מחירו מאשר הדלק, ובעבור אומה שנשענת על הרכב הפרטי מצליחים שלטי המחירים בתחנות הדלק לייאש מחדש את האזרח הפשוט בכל תדלוק. ככלות הכל רוב אזרחי ארה"ב עדיין משתמשים בכלי רכב ממונעי בנזין.
נוסף על כך תורם מחיר הדלק הגבוה גם לגידול בעלויות השינוע של יתר המוצרים האחרים שהאמריקנים רוכשים בחנויות, במה שלא מועיל למאמצי בלימת האינפלציה. לשם כך מציב ממשל ביידן דגש רב על הפחתת מחירי האנרגיה - גם אם הנשיא נאלץ עבור זה לחזור בו מהעקרונות החשובים לו ביותר.
השבוע הודיע הבית הלבן שהנשיא יגיע לביקור בסעודיה (ובישראל) באמצע חודש יולי, אחרי חודשים של יחסים קרירים בין ביידן לממשל הסעודי. ביידן תקף בעבר את הסעודים ואת יורש העצר מוחמד בן סלמאן בשל רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ובשל המעורבות שלהם במלחמה בתימן, אלא שמחירי הדלק הגואים בארצו מכריחים אותו לבצע שינוי חד ולהסיר את הנידוי שהושת על סעודיה תמורת נזיד דלק.
במקביל לכך שלח השבוע ביידן מכתב ליצרניות הנפט האמריקניות בתחינה להורדת המחירים ולהעלאת התפוקה, אחרי שגם שחרור חביות נפט מהעתודות האמריקניות לא הועיל בהורדה קבועה של המחירים. ביידן תקף בעבר את יצרניות הנפט על כך שהן מזהמות את הסביבה ואינן מאמצות מקורות אנרגיה ירוקים, אלא שהעקרונות הללו נאלצו עתה להמתין. חברות הנפט, בתגובה, לא התרשמו ממכתבו של הנשיא.
כל השינויים האלה הופכים את ביידן לבדיחה בעיני הרפובליקנים ומעלים את מפלס הביקורת כלפי הנשיא גם מצד התקשורת האמריקנית שמציגה את כל פניות הפרסה הללו באור שלילי.
גובה הריבית
הכותרת השלישית הגיעה ביום רביעי החולף, כאשר החליט הבנק הפדרלי בארה"ב (הפד) להעלות את הריבית ב-0.75 נקודות. זו הייתה ההעלאה החדה ביותר ב-28 השנים האחרונות, והיא הצטרפה להעלאות ריבית קודמות מתחילת השנה. נגיד הבנק, ג'רום פאוול, הבטיח באותו הערב שיהיו העלאות ריבית נוספות עד לסוף השנה והוא לא שלל אפשרות של העלאה חריגה בגובה 0.75 נקודות גם בחודש הבא.
הריבית היא הכלי המרכזי למלחמה באינפלציה, שכן היא מאטה את הפעילות הכלכלית, אך חסרונה הוא בכך שהיא עלולה לגרום להמתנות גדולה מדי של המשק. מיתון משמעותי עלול לגרום לפיטורים ולגידול באבטלה, לפגוע בעסקים ובשוק ההון, ולהוריד את מצב הרוח של האמריקני הממוצע. זו הסיבה לכך שנגיד הפד סירב לפני חודש להעלות את הריבית בחדות עד שנאלץ להיכנע עם פרסום דו"ח האינפלציה.
אך גם בלי מיתון של ממש נפגע האזרח האמריקני מהעלאת הריבית - גובה המשכנתאות עולה, היקף החוב הפרטי טופח, והחסכונות לעתיד עלולים להישחק. מבחינה פוליטית זוהי מציאות חמורה אף יותר מהאינפלציה, אך גם הפעם, כמו בגל האינפלציה שליווה את ארה"ב לאורך שנות השבעים, מתעדפת המערכת הכלכלית את הטיפול באינפלציה על פני החשש ממיתון - בתקווה שהוא לא יגיע או לא יהיה עוצמתי.
אפשר כבר כעת להבחין בניצנים קטנים של סימני האטה במשק האמריקני - בתחומי הדיור, בתחומי הייצור ובתחומים נוספים. נקודת האור היחידה שיכול הנשיא לשווק, וכך הוא אכן עושה, היא העובדה ששוק התעסוקה בארה"ב נמצא כעת בשיאו עם שיעורי אבטלה נמוכים ושיעור מועסקים גבוה.
מדדי המניות
הכותרת הכלכלית הרביעית הגיעה לאורך השבוע כולו מהבורסות האמריקניות. שלושת המדדים המובילים - הדאו ג'ונס, הנאסד"ק וה-S&P - סיימו את השבוע בירידות חדות. כל השלושה מחקו כ-5% מערכם בשבוע המסחר הגרוע ביותר בשנתיים האחרונות - מאז התפרצות נגיף הקורונה במרץ 2020.
מדד ה-S&P 500, שמייצג בדרך כלל את שוק הטכנולוגיה האמריקני, נכנס השבוע לתחומי "שוק דובי" (Bear Market) לאחר השלמת ירידה של יותר מ-20% מנקודת השיא של תחילת השנה. מדד הדאו ג'ונס והנאסד"ק ירדו לרמות של לפני שנה וחצי. מניות רבות התרסקו וגם שוק הקריפטו צלל.
חשוב לזכור שההפסדים הכבדים בבורסות לא מוגבלים רק לאלה המשקיעים באופן ישיר בשוק ההון. רוב חסכונות הפנסיה של אזרחי ארה"ב ורוב חסכונות הסטודנטים מושקעים בשוקי המניות, כך שהמוני אמריקנים איבדו השבוע כסף רב. כל פגיעה כזו מגבירה עוד יותר את מצב הרוח הירוד בארה"ב.
כל הכותרות הללו מניחים לפתחו של הנשיא משבר כלכלי מוחשי כמה חודשים לפני בחירות אמצע הקדנציה. ראו, לדוגמה, כיצד נפתחה מהדורת החדשות של NBC ביום רביעי האחרון:
ועדת ה-6 בינואר
לאורך השבוע האחרון נמשך השימוע הפומבי של "ועדת ה-6 בינואר" לחקר אירועי ההסתערות על הקונגרס בזמן שהסנאט התכנס לאשר את ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות.
ביום שני, בשימוע הפומבי השני, התמקדה הועדה בניסיונו של דונלד טראמפ לקעקע את מהימנות הבחירות ולקדם את טענות זיוף התוצאות (ה-"Big Lie" בפי הדמוקרטים). בשימוע הוצג מעגל היועצים הקרוב לטראמפ שלא האמין לטענות הזיוף - בתו איוונקה, חתנו ג'ראד קושנר, מנהל הקמפיין ביל סטפיין, והתובע הכללי ויליאם בר. ארבעתם דחקו בטראמפ שלא להכריז על ניצחונו בליל הבחירות וגערו בו שלא להישען על טענות חסרות בסיס. בר, שהפך לגורם המרכזי בנטרול הטענות הללו, טען שהן "מנותקות מהמציאות".
אלא שטראמפ לא שעה לתחנוני יועציו והחליט להסתמך על עמדותיו של רודי ג'וליאני שתואר על ידי כל העדים כמי שהיה שיכור ברמה כזו או אחרת בליל הבחירות. בעצתו של ג'וליאני יצא טראמפ בשעות הקטנות של הלילה כדי להכריז על ניצחונו ולטעון שהתוצאות זויפו. בימים שלאחר מכן התחלק הבית הלבן לשני מחנות - "מחנה סטפיין" שסירב לקבל את טענות הזיוף (וקרא לעצמו "המחנה הנורמלי") מול "מחנה ג'וליאני" שקידם אותן בשצף על ידי הפצת טיעונים לא מוכחים שנדחו לבסוף בכל הערכאות המשפטיות.
בכך ביקשו חברי הועדה לצייר תמונת מצב שבה טראמפ בעצמו החליט לערער על תוצאות הבחירות למרות ההסתייגות בסביבתו. הוא, לשיטתם, האחראי המרכזי לאירועים הבאים.
בשימוע הבא, ביום חמישי, התמקדה הועדה בניסיון של טראמפ להטיל לחץ על סגנו מייק פנס לשנות את תוצאות הבחירות. מתוקף תפקידו כסגן הנשיא שימש פנס כ"נשיא הסנאט" שאחראי על ספירת קולות האלקטורים, ולכן קיווה טראמפ שהוא ישנה את הספירה לטובתו, אלא שפנס סירב לשתף פעולה עם התוכנית. סגן הנשיא תואר במילים חיוביות על ידי חברי הועדה כמי שהגן על החוקה והציל את הדמוקרטיה.
מן העדויות שהובאו בועדה ניתן היה להבין עד כמה קשה הייתה שיחת הטלפון בין טראמפ לפנס בבוקר של יום אישור התוצאות, כאשר טראמפ כינה אותו "whimp" פעמים רבות. כשעה לאחר מכן נשא טראמפ את נאומו המפורסם מול הבית הלבן והקדיש תשומת לב מיוחדת לפנס, בניגוד לנוסח הנאום הראשוני. ההמונים שהאזינו לנאום צעדו לאחר מכן אל בניין הקפיטול עם הקריאה "לתלות את מייק פנס".
בדיון נחשפו עוד כמה פרטים חדשים - כיצד היו הפורצים רחוקים 12 מטר בלבד מחדרו של פנס בשעה שהוא הובהל על ידי השירות החשאי למרתף של הבניין, וכיצד ניהל סגן הנשיא את האירועים מתוך המרתף תוך סירוב לנטוש את המבנה. בתמונות שפרסמה הועדה נראה פנס מביט באחד מהציוצים שטראמפ פרסם בשעת הפריצה או מרים טלפונים למשרד ההגנה כדי לארגן את כוחות המשמר הלאומי.
במהלך הדיון התמקדה הועדה גם בג'ון איסטמן, יועצו של טראמפ, שהיה דמות מפתח בניסיון לשכנע את פנס לשנות את תוצאות הבחירות למרות שהוא ידע מראש כי טענות הזיוף אינן מוכחות. איסטמן הסכים למסור עדות בועדה, אך השתמש 100 פעם בזכות השתיקה שלו. במקביל לכך חשפו ראשי הועדה כי יש בידם התכתבויות בין איסטמן לבין ג'יני תומאס, רעייתו של שופט בית המשפט העליון קלרנס תומאס, באשר לתכנון שלהם לשנות את תוצאות הבחירות. תומאס, לפיכך, התבקשה לבוא ולמסור עדות מול הועדה.
בכל השימועים הללו מנסים חברי הועדה להמחיש לציבור האמריקני עד כמה הייתה לטראמפ תוכנית סדורה ומתוכננת לביטול תוצאות הבחירות - מקידום טענות הזיוף בניגוד ליועציו, דרך הטלת הלחץ על פנס לשנות את התוצאות, ועד שלהוב קהל ההמונים לצעוד אל הקונגרס. כל התוכנית הפלילית הזו, כך מנסה הועדה לשכנע, נועדה לשנות את רצון העם האמיתי ולהרוס את הדמוקרטיה האמריקנית.
ומה באשר לרפובליקנים? רבים מהם אינם מתייחסים לממצאי הועדה אלא מאשימים את הדמוקרטים בהסטת תשומת הלב מהכלכלה האמריקנית. מייק פנס בעצמו נמנע מלהתייחס לשימועים, אך בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" ביום שישי הוא חזר על דבריו מהעבר לפיהם לא הייתה לא הרשות להתערב בספירת האלקטורים. אחרי הדברים הללו צפוי פנס לשאת נאום מיוחד בנושא הכלכלה האמריקנית ביום שני.
ומה עם טראמפ? הוא התייחס לשימועים בנאום שנשא בנאשוויל ביום שישי. בדבריו חזר טראמפ חזר על הטענה שהבחירות זויפו, שב לתקוף את סגנו על שהיה "חסר אומץ" לשנות את תוצאות הבחירות, האשים את "ועדת ה-6 בינואר" בניהול ציד מכשפות נגדו ורמז להענקת חנינה לפורצי הקונגרס.
ביום שלישי וביום חמישי תמשיך "ועדת ה-6 בינואר" עם עוד 2 שימועים פומביים.
בחירות האמצע
ביום שלישי החולף ניגשו 4 מדינות נוספות אל הקלפיות כדי להצביע בפריימריז המפלגתיים לקראת בחירות אמצע הקדנציה שיחולו בנובמבר. אלה הן הכותרות המרכזיות מיום ההצבעה:
הפריימריז לסנאט בנבדה - הסנאטורית הדמוקרטית המכהנת, קתרין קורטז מסטו, זכתה במועמדות מפלגתה ללא תחרות של ממש למרות שהכיסא שלה מתנדנד. מולה ירוץ המועמד הרפובליקני הנבחר, אדם לקסולט, שהיה התובע הכללי של המדינה וזכה לתמיכת טראמפ והממסד גם יחד. חשיבותו של המושב נגזרת מהעובדה שהוא נמנה בין 7 המושבים המתנדנדים בסנאט, ולכן הוא עשוי לקבוע את הגורל של הבית כולו. בשלב הזה הסקרים חוזים מרוץ צמוד בין שניהם, במה שאמור להדאיג את הדמוקרטים.
הפריימריז לבית הנבחרים בקרוליינה הדרומית - חבר הקונגרס טום רייס, שהיה בין עשרת הרפובליקנים שהצביעו בעד הדחת טראמפ לאחר ההסתערות על הקפיטול, הפסיד בפריימריז הפנימיים למועמד של טראמפ והודח למעשה מבית הנבחרים. הוא הראשון מבין החבורה הזו שהודח מתפקידו, והוא מצטרף ל-4 נוספים שהחליטו מראש לפרוש מהקונגרס. מנגד, חברת הקונגרס ננסי מייס שביקרה את טראמפ באופן פומבי אך נמנעה מלהצביע בעד הדחתו, הצליחה לשרוד את הפריימריז מול מועמדת אחרת של טראמפ.
הבחירות לבית הנבחרים בטקסס - לא רק פריימריז היו השבוע, אלא גם בחירות של ממש במחוז ה-34 של טקסס בבית הנבחרים. המושב הוחזק על ידי הדמוקרטים למשך עשרות שנים, אך השבוע הצליחו הרפובליקנים להפוך אותו ולהגדיל את מספר נציגיהם בבית. המחוז חולש על האזורים הדרומיים של טקסס, כך שהניצחון הרפובליקני מוצג כעדות נוספת להתחזקותם בקרב ההיספנים. כמו כן, המהפך הזה עשוי לנבא את מה שיקרה בבחירות הכלליות כאשר כל 435 המושבים של בית הנבחרים יועמדו לבחירה.