סיכום שבועי: השבוע הדרמטי של בית המשפט העליון

ביום שני פורסם פסק דין משמעותי בנושא אפליה דתית; ביום חמישי פורסם פסק דין דרמטי בנושא הזכות לשאת נשק; וביום שישי פורסם פסק דין היסטורי בנושא הפלות מלאכותיות. בזה אחר זה העצים בית המשפט העליון של ארצות הברית לאורך השבוע את גודל האקשן עד לרגע השיא שבסיומו.



יום שישי: פסיקת ההפלות

פוסט מורחב לגבי ההיסטוריה של "רו נגד וייד" - לחצו כאן.

זו לא הייתה הכרעה מפתיעה בשום מובן שהוא, אך זו עדיין הייתה פסיקה היסטורית: בפעם הראשונה אי פעם החליט בית המשפט העליון בארה"ב לקחת מהאזרחים זכות חוקתית משמעותית שהוקנתה להם על ידי אותו הגוף ממש אך לפני 50 שנה. אומה שהתרגלה לקבל יותר ויותר זכויות ממערכת המשפט קיבלה לבסוף תזכורת לכך שכל תקדים שבית המשפט העליון מעניק, יכול בית המשפט העליון גם לקחת.

כולם יכלו לחזות את ההכרעה מהרגע שביהמ"ש העליון הסכים לדון בסוגיה. כולם יכלו להבין שזה סופי מהרגע שהודלפה הטיוטה הראשונית. ואכן: ברוב של 5 תומכים מול 4 מתנגדים החליטו שופטי העליון לבטל את פסיקת "רו נגד וייד" שהעניקה לכל אישה בארה"ב את הזכות החוקתית לבצע הפלות מלאכותיות. מעתה ואילך לא תהיה זו זכות מוגנת, וכל מדינה תוכל לקבוע האם לאפשר או לאסור הפלות בתחומה.

זהו אחד מפסקי הדין הדרמטיים ביותר שפורסמו בארה"ב בעשרות השנים האחרונות, והוא כבר עתה נחשב כאירוע הפוליטי המרכזי של השנה. בן רגע הוא הסעיר את המערכת הציבורית, הפוליטית והמשפטית בארה"ב בסוגייה שלא מצאה מנוח זה שנות דור. הפסיקה חצתה תבל ונחתה בראש הכותרות של אומות רבות. ואחרי יממה שלמה של זעם או שמחה בתוככי ארה"ב מוסכם דבר אחד: אנחנו רק בראשית האירוע.

מובן מאליו שלכל אחד ואחת מהקוראים והקוראות יש דעות מובהקות בסוגיה, וגם ברי לכל שישראלים רבים צורכים את החדשות סביב הדרמה הזו מן התקשורת הישראלית. אבל הבלוג הזה מתייחד בשניים - הוא משתדל לעסוק בעובדות היבשות ולא בדעות עליהן, והוא מקפיד על סיקור האירועים מזווית ראייה אמריקנית. זו הסיבה שלאורך הטקסט שזורים קטעי חדשות אמריקניים שמאופיינים באובייקטיביות מופרזת.

שלושת הקטעים שלהלן מתעדים את האופן שבו סוקרה ההכרעה לבטל את פסיקת רו במהדורות הערב של רשתות הטלוויזיה האמריקניות. הם מסכמים בצורה די עניינית את האירועים.

באשר לצד החוקתי - במרכז הפסיקה עמד חוק מקומי ממדינת מיסיסיפי שאסר הפלות החל מהשבוע ה-15 להיריון, בסתירה לפסיקת "רו נגד וייד" שקבעה כי אפשר לאסור הפלות רק מהשבוע ה-24 להיריון. מחוקקי החוק רצו להגיע לבית המשפט העליון כדי שהרוב השמרני שנוצר בתקופת טראמפ יוכל לנצל את ההזדמנות ולבטל את פסק הדין התקדימי. וכך הוחלט: אחרי 50 שנה שפסיקת רו הוגדרה Law of the land, החליט הרוב השמרני "ללכת עד הסוף" ולבטל אותה כליל. אין יותר זכות חוקתית לביצוע הפלות מלאכותיות.

הטיעון המשפטי יבש יותר מהדרמה שמסביב. דעת הרוב סברה כי אין מקום להכיר בזכות חוקתית שלא מוזכרת במפורש בחוקה. פסק דין רו נשען על פרשנות מרחיבה של סעיף ה"הליך הוגן" מהתיקון ה-14 לחוקה שממנו נגזרה "הזכות לפרטיות" ועמה הזכות לבצע הפלות. תחת הפרשנות הזאת נגזרו שלל חירויות אישיות - הזכות לנישואים בין-גזעיים, הזכות לשימוש באמצעי מניעה או הזכות לנישואים חד-מיניים. אלא שהעמדה הזו תמיד הייתה שנויה במחלוקת בקרב המשפטנים, והיא עוררה זעם תמידי מצד המוני שמרנים.

השופט סמואל אליטו, שכתב את ההכרעה, הדגיש כי ביטול פסיקת רו לא נועדה לשמוט את הפרשנות המרחיבה לסעיף ה"הליך הוגן" (פרשנות שקרויה Substantive due process), ובכך הוא ביקש להרגיע את הקוראים כי אין בכוונת בית המשפט לפגוע בזכויות נוספות שאינן מוזכרות במפורש בחוקה כמו נישואים חד-מיניים. פסיקת רו, הוא כתב, הצדיקה התערבות ייחודית רק משום שהיא פגעה בחיים של מישהו אחר. מנגד כתב השופט קלרנס תומאס חוות דעת נפרדת שביקשה לבטל לחלוטין גם את כל הזכויות האחרות.

המשמעות המשפטית של פסק הדין איננה איסור לבצע הפלות מלאכותיות, אלא הסרת ההגנה החוקתית עליהן, אך בפועל מובטח ביטולן בכמחצית מהמדינות בארה"ב. בכ-10 מדינות כבר נכנסו לתוקפם חוקים שהותקנו מראש עבור הרגע הזה, ובמדינות נוספות יעשו זאת בימים הקרובים. בעוד כמה מדינות יחמירו את החוקים הנוגעים להפלות או שיצמצמו אותן באורח דרסטי. במדינות רבות ייאסרו ההפלות לחלוטין, כבר משלב העיבור, ותיחסם האפשרות לבצע את התהליך גם עבור נשים שעברו אונס או נכנסו להיריון מגילוי עריות.

מבחינה ציבורית מתחלקים האמריקנים לאלה שמציינים את "יום אסונם" ולאלה שמציינים את "יום ששונם". אלו ואלו משמשים בערבוביה ברחובות ארה"ב בהפגנות ובמחאות המוניות.

עבור הצד המפסיד התמונה עגומה עד מאוד. נשים רבות בארה"ב יאבדו כעת זכות חוקתית שליוותה אותן שנות דור ויחושו כיצד נעה מדינתם אחורה. כל אישה ממדינה רפובליקנית שתרצה לבצע הפלה תיאלץ לטלטל עצמה עד לקליניקות שבמדינות הדמוקרטיות. שופטי העליון, צריך לציין, הבהירו שאי אפשר יהיה להגדיר נסיעה כזו כ"פשע", כך שזו לפחות תהיה עבורן נחמה פורתא. עם זאת, רוב ההפלות מגיעות מנשים המצויות במעמד כלכלי נמוך שלא יכולות להרשות לעצמן את מימון הנסיעה, כך שהן תאלצנה ללדת את הילד ולהתקשות בגידולו. בד בבד עלולה להתרחש התנפלות המונית על הקליניקות במדינות הדמוקרטיות.

הצד המנצח - שמח. לא זו בלבד שבית המשפט העליון ביטל את "חרפת" רו, אלא שהוא הכיר במגבלות הפרשנות המרחיבה לחוקה, העניק ניצחון ל"תומכי החיים" ומימש בפועל את הדבר הקרוב ביותר לביטול הפלות גורף ברחבי ארה"ב. עבור שמרנים רבים, שרואים בהפלות מלאכותיות רצח של ממש, היה פסק הדין משאת נפש שחגה בליבם למשך יובל שלם. אפשר לשער שרבים מהם מייחלים לפסיקות נוספות בנושאים נוספים. הפסיקה גם המחישה עד כמה משמעותית הייתה מערכת הבחירות לנשיאות ב-2016.

ומה באשר למערכת הפוליטית? התגובות צפויות. הנשיא, מנהיגי הקונגרס, אישי ציבור - כולם אמרו את שציפו מהם לומר. לאף אחד מהם אין יכולת לשנות את הפסיקה הקיימת, ואף אחד גם לא יודע להעריך עד כמה תשפיע הפסיקה הזו וכל גל הפסיקות השמרני על מערכת הבחירות של אמצע הקדנציה. רוב הציבור, לפי הסקרים, מתנגד לביטול פסיקת רו אך גם לא רואה בכך בעיה יותר משמעותית מהכלכלה.

ההנחה הפשטנית לפיה דמוקרטים נזעמים יצאו להצביע בבחירות היא, ובכן, פשטנית, שכן היא מתעלמת מהעובדה שרבים מהם איבדו אמון ביכולתם לשלוט גם כאשר הם מחזיקים בבית הלבן, בסנאט ובבית הנבחרים. כל ניסיון לשנות את המצב הקיים על ידי הגדלת מספר השופטים בבית המשפט העליון או ביטול הפיליבסטר בסנאט רק יעצים עוד יותר את הקרע הענק בין שני המחנות הפוליטיים בארה"ב.

זוהי במידה רבה הטרגדיה הכי גדולה של עידן ביידן.



יום חמישי: פסיקת הנשק

ההכרעה השנייה בחשיבותה שסיפק השבוע בית המשפט העליון מוגדרת כפסיקה המשמעותית ביותר מהעשור האחרון בנושא התיקון השני לחוקה האמריקנית והזכות לשאת נשק. בפעם הראשונה אי פעם קבעו שופטי העליון שלכל אזרח יש את הזכות לשאת אקדח במרחב הציבורי כדי להגן על עצמו.

במרכז הדיון עמד חוק בן 100 שנה מניו יורק שקבע כי כל אדם הרוצה לשאת אקדח חבוי מחוץ לביתו נדרש להוציא רישיון עם "סיבה ראויה". הפרשנות המודרנית לחוק קבעה כי הגנה עצמית אינה יכולה להיחשב "סיבה ראויה" לשם הוצאת הרישיון אם היא איננה נובעת מחשש ממשי. שני תושבים מניו יורק עתרו נגד הפרשנות הזו בטענה שהיא מפרה את הזכות שלהם לשאת נשק כפי שקבוע בתיקון השני לחוקה.

בפסק הדין קבעו רוב השופטים כי החוק של ניו יורק אכן סותר את החוקה ומפר את הזכות של אזרחים שומרי חוק לשאת נשק במרחב הציבורי למטרות הגנה עצמית. השופטים טענו כי אין שום זכות חוקתית אחרת שמצריכה "צידוק מיוחד" כדי לממש אותה, ולכן אין היתר להצמיד דרישות כאלה גם לזכות לשאת נשק. עוד הוסיפו השופטים וקבעו כי כל מגבלה על נשיאת נשק צריכה לעמוד עין בעין עם "המסורת ההיסטורית" בתחום. מהצד השני קבעו השופטים כי כל מדינה עדיין רשאית להטיל מגבלות על הוצאת הרישיון לנשיאת אקדח (כמו בדיקות רקע לפני מתן הרישיון) או לאסור נשיאת נשק במקומות "רגישים" (כמו בתי ספר או בנייני ממשל).

פסק הדין התקבל ברוב של 6 שמרנים מול 3 ליברלים. את דעת הרוב כתב השופט הותיק ביותר על ספסלי העליון, קלרנס תומאס, שגם ציין ביום פרסום ההכרעה את יום הולדתו ה-74.

הגם שהפסיקה עוסקת בעניין מקומי וספציפי, היא מהווה ניצחון גדול ללובי הנשק משום שהיא מרחיבה עוד יותר את הזכויות הקבועות בתיקון השני לחוקה. הפסיקה המשמעותית הקודמת הייתה בשנת 2008, אז נקבע לראשונה כי כל אזרח רשאי לשאת נשק למטרות הגנה עצמית בתוך כותלי ביתו, אך כעת מורחבת הזכות הזאת גם אל המרחב הציבורי. 8 מדינות, שבהן חיים רבע מהאמריקנים, יושפעו מההכרעה.

פסק הדין מגיע בזמן שארה"ב מתמודדת עם גל של אירועי ירי - בהם גם מעשי הטבח ההמוניים ביובלדי ובבאפלו (שנמצאת בניו יורק). השופטים הליברלים נקבו באירועי הירי הללו כדי להצדיק את דחיית התביעה, אך הרוב השמרני טען כנגדם שהטבח בבפאלו התרחש למרות נוכחותו של החוק הקיים.

התגובות במערכת הפוליטית לא איחרו לבוא: הנשיא ביידן הביע אכזבה מ"ההחלטה הגרועה" הזו. מושלת ניו יורק קאת'י הוקול כינתה את הפסיקה "מזעזעת לחלוטין". ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס טען שפסק הדין ידמה את ניו יורק "למערב הפרוע". ה-NRA, לובי הנשק, הכתיר את הפסיקה כ"ניצחון".

ובתוך כמה שעות מפרסום פסק הדין סיפקה סוגיית הנשק כותרת נוספת - 65 סנאטורים, מהם 15 רפובליקנים, הצביעו בעד רפורמת הנשק הגדולה ביותר שנראתה בארה"ב בעשרות השנים האחרונות במטרה למנוע מעשי טבח נוספים כמו זה שהתרחש ביובלדי. יום למחרת אישר בית הנבחרים את ההצעה הדו-מפלגתית ברוב של 243 תומכים, בהם 14 רפובליקנים. לאחר מכן חתם הנשיא על החוק באופן רשמי.

התוכנית מורכבת מכמה חלקים - הרחבה של בדיקות רקע לרוכשי נשק מתחת לגיל 21 על ידי שימוש בחוות דעת פסיכיאטריות או רישומים פליליים קודמים, תמרוץ מדינות בארה"ב לחוקק חוקי "דגל אדום" שיאפשרו החרמה של נשק מאדם מסוכן, הגברת המלחמה בסחר לא חוקי וברכישת נשק על ידי אנשי קש, מימון תוכניות רפואיות בתחומי בריאות הנפש וכן הגדלת התקצוב עבור מערכות הגנה במוסדות חינוך.

אין צל של ספק שהתוכנית הזו לא עונה על כל הדרישות המשמעותיות שהדמוקרטים היו רוצים לממש, אך גם אין צל של ספק שהיא הרחבה ביותר שאפשר לחוקק באקלים הפוליטי הנוכחי.



יום שני: פסיקות דתיות

עוד פסיקה מעניינת מבית המשפט העליון הגיעה בתחילת השבוע כאשר רוב השופטים החליטו לבטל חוק מקומי ממדינת מיין שהפלה תלמידים הרוצים ללמוד בתי ספר המספקים שיעורי דת.

החוק הזה נולד מבעיה המאפיינת את מיין - ישנן משפחות רבות ברחבי המדינה המתגוררות באזורים רחוקים ללא בתי ספר ציבוריים ולכן נאלצות לשלוח את ילדיהן למוסדות פרטיים יקרים בהרבה. בשל כך החליטה המדינה לסייע לתלמידים הללו ולממן באופן חלקי את שכר הלימוד שלהם באמצעות שוברים הניתנים לפדיון, אלא שהתוכנית מנעה מהם להשתמש בשוברים האלה כדי לממן לימודים בבתי ספר דתיים.

כמה הורים עתרו נגד התוכנית בטענה שהיא מפרה את חופש הדת שלהם. מנגד טענה מיין שהיא רק מקיימת את עקרונות הפרדת הדת מהמדינה. ברוב של 6 שמרנים מול 3 ליברלים קיבלו השופטים את העתירה ופסקו כי תוכנית הסיוע אכן יצרה אפליה דתית בניגוד לחוקה ולכן דינה להתבטל.

במקביל לכך צפוי ביהמ"ש לשחרר בקרוב פסיקה נוספת בעניין דתי - האם מותר לבית ספר ציבורי למנוע ממאמן ספורט להתפלל בפומבי בתוך מגרש המשחקים של בית הספר.



השבוע הבא: מה הלאה?

נותר עוד שבוע נוסף עד לסיום המושב השנתי של בית המשפט העליון, והמערכת הפוליטית עדיין ממתינה לשני פסקי דין משמעותיים נוספים - פסיקה בנושא הגירה ופסיקה בנושא אקלים. שתי הפסיקות הללו יוכלו לקבוע את מגבלות כוחו של הממשל הפדרלי בהטלת רגולציה או בשינוי תוכנית קיימת.

בנושא ההגירה צפוי ביהמ"ש לקבוע האם היה לממשל ביידן סמכות לבטל תוכנית הגירה מתקופת טראמפ שקבעה כי כל אדם מדרום אמריקה המבקש מקלט מדיני בארה"ב ייאלץ להישאר במקסיקו בזמן הדיון בעניינו. טקסס עתרה נגד ביטול התוכנית בטענה שרשויות ההגירה לא מסוגלות לשאת כמות כה רבה של מבקשי מקלט ולכן רבים מהם ישוחררו בשטחה. בית משפט פדרלי קיבל העתירה והשיב את התוכנית של טראמפ על כנה, אך ממשל ביידן ערער על ההחלטה. כעת עשוי הרוב השמרני בעליון לאשש אותה מחדש.

בנושא האקלים צפוי ביהמ"ש לקבוע האם יש לסוכנות להגנת הסביבה (ה-EPA) סמכות להטיל רגולציה באשר להיקף פליטות הפחמן של תחנות כוח בארה"ב, והאם יש לקונגרס סמכות להעניק לסוכנות כוח שכזה. הפסיקה עשויה לפגוע משמעותית באג'נדת האקלים של ממשל ביידן.

ושורה תחתונה כללית: חודש יוני תמיד מביא עמו שלל הכרעות משמעותיות שנשמרות עד לסוף המושב של בית המשפט העליון - אבל חודש עמוס כמו יוני הנוכחי לא ראינו זמן רב. המסקנה הבולטת מכל זה היא ששופטי העליון השמרנים באו לעבוד, וההספק שלהם עד כה יוצא מגדר הרגיל.



הוספת תגובה

חדש יותר ישן יותר

טופס יצירת קשר