Recents in Beach

סיכום שבועי: העדות נגד טראמפ והמושב ההיסטורי של ביהמ"ש העליון

שלושה אירועים מרכזיים שלטו בכותרות במהלך השבוע החולף בפוליטיקה האמריקנית - עדותה הדרמטית של קסידי האצ'ינסון נגד דונלד טראמפ בועדת ה-6 בינואר, הסיום ההיסטורי של מושב בית המשפט העליון והמסע המדיני של הנשיא ג'ו ביידן באירופה. כמדי שבוע - נסכם את האירועים:



ועדת ה-6 בינואר

בהתראה של יום, ובהתנהלות חשאית, קיימה השבוע ועדת ה-6 בינואר את השימוע הבולט ביותר עד כה במסגרת החקירה של אירועי הפריצה לקונגרס ביום אישור תוצאות הבחירות לנשיאות. במרכז השימוע עמדה רק עדה אחת, בת 25 בלבד, שהייתה אמורה למסור מידע חדש על מה שהתחולל בבית הלבן באותו היום. שמה נשמר בסודיות עד שפורסם על ידי התקשורת כמה שעות לפני הכינוס - קסידי האצ'ינסון.

האצ'ינסון עבדה כעוזרת בכירה לראש הסגל של הבית הלבן, מארק מדוז, בתקופת ממשל טראמפ. החדר שלה באגף המערבי היה מרוחק כמה צעדים מהחדר הסגלגל של הנשיא. באותו היום, יום הפריצה לקונגרס, היא הייתה במרכז העניינים והייתה עדה לחלק מהאירועים. הופעתה בפני הועדה סימנה את הפעם הראשונה שמישהו מבפנים, מתוככי הבית הלבן, הסכים לבוא ולמסור עדות בשידור חי מול האומה.

בזו אחר זו, למשך כשעתיים, סיפקה האצ'ינסון כותרת אחר כותרת - ערימה של חשיפות משמעותיות, בומבסטיות בחלקן, באשר להתנהלות טראמפ וסביבתו הקרובה אליו בימים שלפני הפריצה לקונגרס וביום ההסתערות עצמו. מן הערימה הזאת נגזרה התובנה המדהימה לפיה טראמפ לא רק ידע מה יקרה ב-6 בינואר, אלא אף גונן על המפגינים, ניסה בעצמו להצטרף אליהם ולא ניסה בשום דרך לעצור את האירועים.

כאן, להלן, תמצית הכותרות:

  • כולם ידעו: האצ'ינסון תיארה דברים שאמרו לה רודי ג'וליאני, יועצו של טראמפ, ומארק מדוז, ראש הסגל, מהם אפשר להבין שסביבת טראמפ ידעה מראש שהצעידה לקונגרס עלולה להסתיים באלימות. ג'וליאני אמר לה ש"ה-6 בינואר יהיה נהדר. אנחנו נצעד לקפיטול, וטראמפ יהיה שם". מדוז, שלא הופתע מן הציטוט הזה, אמר לה לאחר מכן ש"הרבה קורה פה. הדברים יכולים להיות מאוד גרועים ב-6 בינואר".
  • הנשק של המפגינים: האצ'ינסון סיפרה כיצד השירות החשאי מצא כלי נשק בקרב המפגינים שבאו לשמוע את נאומו של טראמפ מול הבית הלבן. טראמפ הורה להסיר את המגנומטרים בכניסה למקום, מחשש לפגיעה בגודל הקהל, וטען ש"הם לא כאן כדי לפגוע בי". באותה ההזדמנות היא גם שמעה אותו אומר "הם יכולים לצעוד מכאן אל הקונגרס אחרי הנאום". בנאום עצמו הבטיח טראמפ לצעוד עמהם.
  • פשעים חמורים: האצ'ינסון טענה שהיועץ המשפטי של הבית הלבן, פט סיפולוני, התחנן אליה באופן אישי לוודא שטראמפ לא יצעד עם המפגינים לעבר הקונגרס וביקש ממנה לעדכן אותו בהתפתחויות. "יאשימו אותנו בכל הפשעים האפשריים אם נאפשר לזה לקרות", הוא אמר לה לפי עדותה.
  • תקרית הלימוזינה: האצ'ינסון השמיעה דברים שהיא בעצמה שמעה מסוכן השירות החשאי, רוברט אנגל, לפיהם טראמפ נאבק עמו בלימוזינה הנשיאותית כאשר הוסבר לו שהוא לא יוכל לנסוע לקונגרס. לדבריה, אנגל תיאר בפניה ובפני סגן ראש הסגל, טוני אורנאטו, שטראמפ ניסה לאחוז בהגה הלימוזינה, תקף אותו בגרונו, הביע תרעומת על כך שמונעים ממנו את מבוקשו, ואמר בעצבים "אני הנשיא, לעזאזל".
  • תקרית הקטשופ: האצ'ינסון העידה על מקרה שבו היא ראתה את ארוחתו של טראמפ מרוחה על קירות חדר האוכל שלו, כשנוזל הקטשופ ניגר מן הקיר, אחרי שהתובע הכללי ביל באר התראיין לסוכנות AP ואמר כי אין הוכחות לזיוף תוצאות הבחירות. על כך הוסיפה האצ'ינסון שזאת לא התקרית היחידה ושבפעמים רבות הטיח טראמפ כלים על הקיר בעצבים או משך את המפות שעל השולחן מרוב זעם.
  • "מגיע לו": האצ'ינסון עדכנה שסביבת טרמאפ לא הייתה יכלה לעשות דבר בתחילת האירוע. כאשר נכנס היועץ המשפטי, פט סיפולוני, אל חדרו של ראש הסגל, מארק מדוז, הוא קיבל תגובה בסגנון של "זה לא מעניין אותו (את טראמפ)". כשסיפולוני סיפר כי ההמונים צועקים שצריך לתלות את מייק פנס, ענה לו מדוז "שמעת בעצמך - הוא חושב שזה מגיע לו. הוא לא חושב שהמפגינים עושים משהו רע".
  • בקשת חנינות: האצ'ינסון חשפה כי ראש הסגל מארק מדוז ביקש מטראמפ חנינה, וכך גם יועצו רודי ג'וליאני. שניהם מצטרפים לשורה של אנשים מסביבת טראמפ שביקשו ממנו חנינה, ובהם גם 5 חברי קונגרס. במקרה אחר הוצגה בוועדה עדותו של מייקל פלין, שבעצמו זכה לחנינה, ובה הוא נשאל האם הוא תומך ב"העברת שלטון מסודרת". פלין השתמש בזכות השתיקה וסירב להשיב על השאלה.
  • הטרדת עדים: בסוף השימוע חשפה סגנית יו"ר הועדה, חברת הקונגרס הרפובלקינית ליז צ'ייני, שלידיה הגיעו עדויות על הטרדת שני עדים עם התכתבויות שביקשו מהם "לשמור על נאמנות". צ'ייני לא חשפה את השמות, אך בתקשורת פורסם שהאצ'ינסון היא אחת משני העדים שהוטרדו.
  • עדותה של האצ'ינסון תוארה כדרמטית על ידי כל כלי התקשורת. מעבר לחשיפת המידע החדש, ובהם גם הסיפורים הפיקנטיים שיש בהם כדי ללכוד את אוזנו של הציבור, היא בעיקר חיברה בין נקודות רבות מאירועי היום והפריכה את הטענה הקלאסית כאילו טראמפ עצמו קיווה לצעדת מחאה שקטה והאירועים בסך הכל "יצאו משליטה". טראמפ ידע שלמפגינים יש נשק, הוא מנע מגורמי הביטחון את הסרת האיום, הוא רצה לצעוד עמהם ועם הנשק שלהם אל הקונגרס, הוא זעם כשלא אפשרו לו זאת והביע חוסר עניין בהשלכות.

    ביום שלאחר העדות סתר השירות החשאי את הטענה כאילו טראמפ אחז בהגה הלימוזינה הנשיאותית או תקף את סוכן השירות רוברט אנגל. האצ'ינסון הוציאה בעקבות כך הודעה ובה היא עמדה מאחורי עדותה (אם כי זו לא הייתה עדות מגוף ראשון). בימים שלאחר מכן דיווחו כלי התקשורת שישנן עדויות לכך שהסיטואציה בלימוזנה הייתה חריפה מאוד, אך לא ברור אם האירועים התנהלו כפי ששמעה האצ'ינסון.

    כך או כך, אפקט ה"וואו" כבר הושג. ככלות הכל, מוקד עדותה של האצ'ינסון איננו מצוי בסיפורים הפיקנטיים כי אם בצבר העדויות הבעייתי על התנהלות טראמפ באותו היום. את ההתנהלות הזו היא ראתה במו עיניה, במה שממחיש את גודל ההישג שבעדותה. מבחינה היסטורית יכולה קסידי האצ'ינסון להידמות לג'ון דין מפרשת ווטרגייט או לאוליבר נורת' מפרשת איראן-קונטראס כעדים שעדותם נחקקה בעוצמה.

    ראשי ועדת ה-6 בינואר מייחלים לכך שהאצ'ינסון תפתח את הדלת לעדים נוספים מבפנים שיבואו לספר מה הם ראו באותו היום. האיש המרכזי שמעניין אותם כרגע הוא היועץ המשפטי של הבית הלבן בתקופת טראמפ, פט סיפולוני, שיוכל לשפוך אור מרובה אף יותר על מה שהתחולל בתוך החדר הסגלגל ביום שבו הקונגרס היה אמור לקבוע באופן רשמי את זהות האדם הבא שנשלח על ידי האומה לשבת בו.



    בית המשפט העליון

    השבוע האחרון של מושב בית המשפט העליון היה עמוס ומשמעותי כמעט כמו החודש האחרון לכהונתו. השופטים שיחררו מספר פסקי דין משמעותיים, נפרדו מהשופט הפורש סטיבן ברייר וקיבלו את השופטת החדשה קטנג'י בראון-ג'קסון. בכך הסתיים מושב דרמטי שצפוי להיכנס לספרי ההיסטוריה.

    שתי הפסיקות האחרונות של המושב פורסמו ביום חמישי - ושתיהן היו משמעותיות: בפסק הדין הראשון הגבילו השופטים (ברוב 6-3) את כוחה של הסוכנות להגנת הסביבה להטיל רגולציה על תחנות כוח הפולטות פחמן מזהם משום שהסמכות הזו צריכה להיגזר באופן ישיר מהקונגרס. הפסיקה הזו פוגעת במאמצי ממשל ביידן לקדם אנרגיה ירוקה ומהווה ניצחון למפעלים ולמדינות הרפובליקניות שעתרו נגד הרגולציה.

    פסק הדין השני דווקא סיפק ניצחון מפתיע עבור הדמוקרטים. השופטים פסקו (ברוב 5-4) שלממשל ביידן היה מותר לבטל את מדיניות "Remain in Mexico" של ממשל טראמפ - אותה מדיניות שקבעה כי מבקשי המקלט מדרום אמריקה יישארו במקסיקו בזמן הדיון בעניינם. לאחר שביידן הורה על ביטולה של התוכנית החליטו מדינות הדרום הרפובליקניות לעתור נגד ההחלטה, אך השופטים כעת דחו את עתירתם.

    שתי הפסיקות האלה הביאו אל קיצו מושב שלם של פסקי דין משמעותיים - בנושאי דת, בנושא הפלות, בנושא נשק ובנושאי סביבה והגירה. פסיקה בכל אחד מהנושאים הללו לבדו הייתה יכולה לאפיין את המושב כולו, אך הצתברותם יחדיו העלתה על נס עד כמה המושב הזה חריג. בפעם הראשונה מזה זמן רב שבו נחלק בית המשפט העליון באופן כה מובהק מבחינה אידאולוגית, יכול הרוב השמרני "לתת עבודה".

    ואכן, ברוב מוחלט מהפסיקות ניצלו השופטים השמרנים את הרוב ההיסטורי שיש בידם, 6 מול 3, כדי לשנות באופן דרמטי את אורח החיים של החברה האמריקנית ואת מערכת היחסים בין השלטון לחוקה. אותו מסמך מכונן ועילאי, בן קרוב ל-250 שנה, זכה בחודש האחרון למבט נוסף עם פרשנות שונה. שאלות שהעסיקו את האמריקנים זה שנות דור קיבלו מענה חדש, אך עדיין מבלי להתיר עד הסוף את הסבך.

    הכוח העצום הנתון בידי רוב אידאולוגי מובהק כמו זה שקיים כעת בעליון אינו מוגבל רק לעיצוב הסופי של פסקי הדין, אלא גם להחלטה באילו עתירות לכתחילה יש לדון. השבוע, לדוגמה, החליטו השופטים לדון בעתירה הנוגעת לחוקי הבחירות - עתירה שתקבע האם בסמכות המערכת המשפטית לפקח על חוקי הבחירות של כל מדינה ומדינה או שמא הסמכות בנושא אמורה להישאר רק בידי המחוקקים המקומיים. אם השופטים יקבלו את העתירה, שנה לפני הבחירות לנשיאות של 2024, תתחולל בארה"ב רעידת אדמה של ממש שבמסגרתה יבוטל הפיקוח המשפטי על חוקי בחירות בעייתים או על הטיית מחוזות בחירה (ג'רימנדרינג).

    עתירות כאלו מבטיחות שגם המושב הבא יהיה דרמטי כמו זה שסיימנו כעת.

    ובסופו של המושב ההיסטורי - עוד קצת היסטוריה. ביום האחרון לכהונת המושב הושבעה קטנג'י בראון-ג'קסון בתור השופטת ה-104 של בית המשפט העליון וכתחליף לשופט הפורש סטיבן ברייר. מינויה לא יפגע ברוב השמרני, אבל הוא עדיין יספק חידושים: ג'קסון היא האישה השחורה הראשונה אי פעם בספסלי בית המשפט, והאישה השישית בכלל. ארבע שופטות מתוך ה-6 הללו יושבות כרגע, בו-זמנית, על כס השיפוט, במה שמהווה את שיא כל הזמנים לייצוג נשי בעליון. כמו כן, המחנה הליברלי כולו מורכב כעת משופטות המייצגות מיעוטים שונים (סוניה סוטומיור - היספנית; אלנה קייגן - יהודיה; קטנג'י בראון-ג'קסון - שחורה).

    כל השיאים הללו עבור נשים די מתגמדים למול ההחלטה ההיא, לבטל את פסיקת "רו נגד וייד". גם בשבוע החולף שלט האירוע הזה בכותרות, כאשר מדינות רבות החלו ליישם בשטחן חוקים האוסרים הפלות מלאכותיות - חלקן אוסרות את התהליך לחלוטין וחלקן מגבילות אותו באורח דרמטי. אלא שבשבוע החולף החליטו כמה שופטים מכמה מדינות לעצור את החוקים הללו מסיבות שונות ולמנוע את כניסתם לתוקף. ההחלטות האלה, גם אם הן זמניות, מעידות עד כמה המאבק המשפטי בסוגיה הזו רחוק מסיום.

    במישור הפוליטי הודיע השבוע ביידן על תמיכתו בשינוי כללי הפיליבסטר בסנאט כדי לקדם חקיקה שתגן על הזכות לפרטיות (ועמה הזכות להפלות והזכות לנישואים חד-מיניים). לא ברור עד כמה הצעד הזה ישים, אך בכל מקרה הוא מהווה שינוי בעמדתו של ביידן שהתנגד בעבר לביטול הפיליבסטר. עבור המוני אנשים ונשים התומכים בהפלות מלאכותיות - זהו צעד שמגיע מאוחר מדי.



    המסע המדיני לאירופה

    כל האירועים מבית לקחו את אור הזרקורים מהנשיא ביידן בעודו נמצא במסע מדיני בן 6 ימים באירופה, שם הוא נפגש עם ראשי 7 המדינות המתועשות בעולם ועם ראשי ארגון נאט"ו.

    בועידת G7, שנערכה בגרמניה, הגיעו ביידן ויתר המנהיגים להסכמות באשר להטלת סנקציות נוספות על רוסיה - חרם על ייבוא זהב רוסי וקביעת מחיר גג בינלאומי לדלק. בנוסף לכך הסכימו המנהיגים כי בעת הזאת, לאור משבר האנרגיה, ניתן להמשיך ולהשקיע בגז טבעי מזהם על אף הרצון העתידי לקדם אנרגיה ירוקה. כמו כן הוחלט לקדם תוכנית השקעה במדינות נחשלות שתתחרה בתוכנית שמציעה סין.

    על כל זה החליטה ארה"ב להוסיף לאוקראינה סיוע כספי חדש בסך מיליארד דולר ולספק לה מערכת הגנה מתקדמת נגד טילים ברקע המתקפות של רוסיה על מטרות אזרחיות בתוכה. לאורך השבוע שלו באירופה טרח ביידן להבהיר שהוא ימשיך לתמוך באוקראינה כל זמן שהמלחמה עם רוסיה תימשך.

    בועידת נאט"ו, שנערכה בספרד, ראינו את אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתולדות הארגון - ההסכם לצירופן של שוודיה ופינלנד. ביידן התהדר בהישג הזה, הגם שהוא ואירופה נאלצו לשלם על כך מחיר יקר לטורקיה, והוא הגדיר זאת כהפסד משמעותי לרוסיה וכעדות לחוזקו של המערב. בד בבד הודיע הנשיא על הגדלת הכוחות האמריקניים המוצבים על אדמת אירופה ועל הקמת בסיס צבאי נוסף בפולין.

    לקראת סוף השבוע חזר ביידן לארה"ב ולבעיות הרבות המציפות את האמריקנים בבית. רבים מהם לא עקבו אחרי מסעו, ולהמונים כלל לא אכפת מהביקור הזה. ביקורו הבא מחוץ לגבולות ארה"ב יהיה באמצע החודש, אז הוא יגיע לישראל ולסעודיה בתקווה לקצור הישגים נוספים בדמות מיסוד היחסים בין שתי המדינות והגברת ייצור הדלק המזרח תיכוני. גם כאן יהיה גופו במזרח, אך ליבו בסוף מערב.



    תגובות לכתבה

    0 תגובות