בין חדשת רעות לטובות:
המונחים "חיובי" ו"שלילי" לא הוצמדו רק לבדיקות הקורונה שביצע נשיא ארצות הברית בימים האחרונים אלא גם לאירועי השבוע החולף - מצד אחד הצליח ביידן לראשונה זה זמן רב להתחיל ולקדם את האג'נדה הלאומית שלו בקונגרס האמריקני, אך מהצד השני התמודדה הכלכלה האמריקנית עם רבעון נוסף של צמיחה שלילית לצד עוד העלאת ריבית חדה שנועדה להילחם באינפלציה המסרבת לרדת.
נתחיל מהחדשות השליליות: ביום רביעי, אחרי עוד דו"ח גרוע שהראה כי האינפלציה בארה"ב המשיכה לשבור שיא חדש, הודיע הבנק הפדרלי (הפד) על העלאת ריבית חדה ב-0.75 נקודות לשיעור של 2.5%. ההעלאה הזו הצטרפה להעלאה זהה מהחודש שעבר, ושתיהן ביחד הביאו לזינוק החד ביותר בגובה הריבית מאז שנות ה-80. ריבית כה גבוהה, כמובן, מכבידה עוד יותר את העול המוטל על בעלי החוב האמריקניים בתקופה שעלויות מוצרי הצריכה שלהם רק מאמירות. עבור משפחות רבות זהו מחיר כבד מנשוא.
וישנו עוד מחיר להעלאת הריבית - האטה במשק האמריקני. זו למעשה המטרה המרכזית שבהעלאת הריבית. כבר בחלוף יום אחד מהחלטת הפד פרסם משרד הסחר את דו"ח התוצר הרבעוני שהראה כי הכלכלה בארה"ב התכווצה ב-0.9% ברבעון השני של השנה אחרי התכווצות של 1.9% ברבעון הראשון. זהו אמנם שיפור ביחס לרבעון הקודם, אך נתון גבוה יותר מהתחזיות המתונות. ומה עוד? שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית הם הדרך הנפוצה ביותר להצמיד לכלכלה המקומית את התווית המאיימת - "מיתון".
כאן מגיעות הצרות הפוליטיות. עבור הבית הלבן המונח "מיתון" נתפס כאיום תקשורתי, ומזה כמה ימים דאגו אנשי הנשיא להרגיל את העיתונאים להימנע ממנו בכל מחיר. הנשיא בעצמו נשא נאום ביום פרסום התוצר שבו הוא אמר בפשטות - "אין מיתון". מזכירת האוצר ג'נט ילן הוסיפה וקבעה שאי אפשר להשתמש במונח הזה כשהמצב הכלכלי יוצא מגדר הרגיל וכאשר "היקף המשרות ממשיך לעלות, המצב הפיננסי נותר איתן, הצרכנים עדיין מוציאים כסף והעסקים ממשיכים לפרוח". מבחינתם, זאת בסך הכל "האטה זמנית".
אלא שהמילה "זמנית" הזכירה נשכחות להרבה עיתונאים. ממש לפני שנה עמד הנשיא ביידן מול כמה מהם והבטיח שהאינפלציה המרימה ראש היא בסך הכל "זמנית" ותיעלם בקרוב. מאז ועד היום הגיעה האינפלציה לרמות שיא של 41 שנה - לכדי 9.1%; הריבית הועלתה בחדות הגבוהה ביותר מזה 40 שנה - לכדי 2.5%; הכלכלה האמריקנית התכווצה בשני רבעונים רצופים - לכדי מיתון; מחירי הדלק טיפסו וטיפסו - לכדי שיא; שוק ההון הלך ואיבד מכוחו - לכדי שפל; ובין לבין התמודדה ארה"ב עם חוסרים ובעיות באספקה.
ברור לכל שמעט מאוד מזה יכול להיות באשמתו הישירה של ביידן, שהרי כל נשיא יורש מציאות כלכלית בלתי נשלטת שמושפעת מכוחות גדולים ממנו ומתנהלת מעל ראשו. אך הייחודיות של ביידן היא בחוסר יכולתו לחזות או אפילו רק לזהות את המשבר הממשמש ובא. ואז, כאשר המשבר בכל זאת מופיע על סף דלתם של האמריקנים, בוחר הנשיא להטיל את האשמה בדיעבד על שלל גורמים חיצוניים. ולבסוף, כאשר אמריקנים רבים חווים מצב לאומי ירוד, ממשיך הנשיא לטעון שלמעשה "הכל בסדר". הניתוק הזה עולה לו ביוקר.
ועתה לחדשות החיוביות לביידן: מעבר לאותה מחלה שממנה החלים בקלות, קיבל הנשיא השבוע בשורות דרמטיות - בפעם הראשונה מאז כניסתו לתפקיד הוסר המכשול המרכזי שעמד בפני קידום התוכנית הסוציאלית הענקית שלו, Build Back Better, כאשר הסנאטור הדמוקרטי המתון ג'ו מנצ'ין הגיע להסכמות עם מנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר על תמיכה בתוכנית קטנה בהרבה אך עדיין משמעותית.
במוקד התוכנית נמצאים שני נושאים מרכזיים שביידן קיווה לקדם מתחילת כהונתו - השקעה של 369 מיליארד דולר בנושאי איכות סביבה לצד השקעה של 64 מיליארד דולר בהרחבת תוכניות ביטוחי הבריאות. כל זה ימומן באמצעות יצירת מס מינימום לתאגידים גדולים בשיעור 15% ובאמצעות רפורמת מיסוי וסגירת פרצות מס. סך ההוצאות יעמוד על 433 מיליארד דולר וסך ההכנסות יעמוד על 739 מיליארד, כאשר העודף בסך 306 מיליארד ישמש להקטנת הגירעון הלאומי. כינוי התוכנית הוא "החוק להפחתת האינפלציה".
חלקים רבים מהתוכנית המקורית, כמו חינוך חינם לילדים או מימון טיפולי שיניים לקשישים, נותרו בחוץ, אך עדיין זו התוכנית הסוציאלית הגדולה ביותר שיכולה המפלגה הדמוקרטית לקדם בהתחשב ברוב הזעום שלה בקונגרס. כעת מתכננת המפלגה להעלות את התוכנית להצבעה בסנאט כבר בשבוע הקרוב בתקווה שכל הסנאטורים הדמוקרטים יתמכו בתוכנית. פיליבסטר על חוק תקציבי איננו אפשרי, ולכן יוכלו הדמוקרטים לקדם את התוכנית גם אם ההצבעה תהיה מפלגתית לגמרי (51-50, עם קולה שובר השיוויון של האריס).
אם התוכנית תאושר היא תצטרף לתוכנית התשתיות שביידן קידם בשנה שעברה בתמיכה דו-מפלגתית לכדי שתי התוכניות הגדולות ביותר של כהונתו. הישג כזה, 3 חודשים לפני בחירות האמצע, עשוי לעורר ולו במעט את הפלג הפרוגרסיבי של המפלגה שראה כיצד ערכיו לא מקודמים בשל התנגדות קבועה של הסנאטורים המתונים ג'ו מנצ'ין וקירסטן סינמה. סינמה, צריך לציין, עדיין לא הביעה את דעתה בנושא.
מה גרם למנצ'ין לשנות את עמדתו אחרי חודשים ארוכים של התנגדות אדוקה? לא ברור. מה שכן ידוע הוא שבזמן שהתוכנית ירדה מסדר היום הצליחו הדמוקרטים לקדם תוכנית גדולה אחרת, "חוק השבבים", שנועדה להעניק תמריצים לחברות הטכנולוגיה כדי שיקימו מפעלים בארה"ב. הרפובליקנים סירבו לתמוך בחקיקה הזו עד שיובטח להם שהתוכנית הסוציאלית של ביידן לא תקודם. מנצ'ין אכן הודיע לפני שבועיים שהוא יתנגד לתוכנית, וכך התרצו הרפובליקנים ואפשרו את קידום חוק השבבים. מיד אחרי שהחוק אושר, חזר בו מנצ'ין מהודעתו הראשונית והגיע להסכמות על קידום התוכנית הסוציאלית. האמנם נעשה פה תרגיל?
כך או כך זכתה הנשיאות של ביידן לשינוי כיוון משמעותי בתוך ימים ספורים. אחרי חודשים רבים של חוסר יכולת לקדם חוקים גדולים בקונגרס, מאז כניסתו של הנשיא לתפקיד, הצליחו הדמוקרטים להניע שני חוקים מרכזיים בתוך שבוע אחד. כעת יש בידי ביידן כמה תוכניות גדולות שהוא יוכל למכור לציבור לפני הבחירות לקונגרס בנובמבר הקרוב, או - מי יודע - לפני הבחירות הבאות לנשיאות בעוד שנתיים.
בין 2022 ל-2024:
בתום חודש של פגרה צפויים הפריימריז של בחירות האמצע להתחדש בשבוע הקרוב, כאשר תושביהן של 6 מדינות בארה"ב ילכו אל הקלפיות לבחור את המועמדים שלהם לקונגרס.
בין המדינות הללו תהיה אריזונה, שם צפויים הרפובליקנים לבחור את המועמד שיתחרה בסנאטור הדמוקרטי המכהן מארק קלי על המושב המתנדנד שלו בסנאט - זהו מושב שעשוי להכריע את השליטה בסנאט כולו. לצד זה צפוי להיערך קרב צמוד על תפקיד מושל המדינה, כשהרפובליקנים נקרעים בין שתי מתמודדות שהאחת זוכה לתמיכתו של דונלד טראמפ והשנייה זוכה לתמיכת מייק פנס. בצד השני נמצאת מתמודדת שצפויה לזכות במועמדות הדמוקרטית ואולי אפילו לחולל מהפך במרוץ למשרת המושל בנובמבר.
סיבה נוספת למוקד שתופסת אריזונה, מעבר לבחירות הצמודות לסנאט ולתפקיד המושל, היא מלחמת הפרוקסי שמנהלים טראמפ ופנס ביניהם לאורך השבועות האחרונים. בקרב האחרון שנערך בין השניים, בג'ורג'יה, הצליח המועמד של פנס לנצח את המועמד של טראמפ בפריימריז לתפקיד מושל המדינה. כעת, באריזונה, ייבחן כוחם מחדש כשהפעם ועדת החקירה לאירועי ה-6 בינואר נמצאת ברקע.
והקרב לא מוגבל רק לג'ורג'יה ולאריזונה. השבוע הגיעו טראמפ ופנס לוושינגטון הבירה כדי להשתתף בועידות שמרניות מתחרות. עבור טראמפ זה היה הביקור הראשון בבירה מאז אותו ינואר 2021 שבו ההמונים הסתערו על הקונגרס ושבסיומו הוא נאלץ לעזוב את הבית הלבן. בנאומו מול חברי ועדת "אמריקה תחילה" הדגיש טראמפ פעם נוספת שהוא למעשה ניצח בבחירות האחרונות ורמז שהוא צפוי להתמודד גם בבחירות הבאות. פנס, לעומתו, הדגיש לקהל המאזינים שלו עד כמה חשוב להביט קדימה ולא אחורה.
המלחמה הזו, כך נראה, הולכת ומתחזקת בזמן שאירועי ה-6 בינואר ממשיכים לרדוף את שניהם. בעקבות השימועים הפומביים של הועדה הזו פרסמו שני כלי תקשורת שמרניים, שניהם בבעלות רופרט מרדוק, במרחק שעה זה מזה, מאמרים שתוקפים את טראמפ. ב"וול סטריט ג'ורנל" נטען שטראמפ לא עבר את מבחן המנהיגות ביום הפריצה לקונגרס, וב"ניו יורק פוסט" קבעו שטראמפ לא ראוי לכהונה נוספת.
ועדת ה-6 בינואר, שבינתיים נמצאת בפגרה, ממשיכה לספק כותרות גם ברקע: חברי הועדה מתעתדים לראיין את השרים לשעבר מייק פומפיאו וסטיב מנוצ'ין באשר לרצונם להדיח את טראמפ באמצעות התיקון ה-25 לחוקה, והם כבר שוחחו עם מי שהיה ראש הסגל של טראמפ לשעבר מיק מולבני. במקביל לכך מתנהלת חקירה פלילית של משרד המשפטים האמריקני שעשויה להגיע אף לטראמפ עצמו, והשבוע פורסם ששניים מעובדיו הבכירים של פנס, בהם גם ראש הסגל שלו מארק שורט, שיתפו פעולה עם החקירה.
ומה באשר לצד הדמוקרטי? גם שם עוסקים כבר עכשיו בבחירות לנשיאות של 2024. לפי דיווח של NBC, שנסמך על שורה של שיחות עם גורמים בתוך הבית הלבן, נראה שביידן ואנשיו חוששים מתחרות פנימית לקראת הבחירות הבאות ועוקבים בדריכות אחרי כמה פוליטיקאים דמוקרטים בולטים - בהם מושל קליפורניה גווין ניוסם ומושל אילינוי ג'יי בי פריצקר. אנשי הנשיא, לפי הדיווח, פועלים מיד לעמעם את האיום.
בכך למעשה מתעלמים בבית הלבן משורת הכותרות הכלכליות הגרועות שהובאו בראש הפוסט הזה או מתוצאות הסקרים שמראים כי רוב מוחלט מהדמוקרטים לא היו רוצים לראות את ביידן רץ לכהונה נוספת. אפילו הסקרים הכלליים, שמציבים את ביידן כנשיא הכי לא פופולרי בתולדות ארה"ב, לא מונעים מאנשי הנשיא לנוע קדימה מתוך איזו אמונה שמול טראמפ יעדיפו הדמוקרטים לשוב הביתה ולתמוך בנשיא.
אמנם מכאן ועד נובמבר 2024 יש יותר משנתיים, אך חשוב לזכור שההבחירות לנשיאות בארה"ב מתחילות הרבה לפני זה. כן, תאמינו או לא, כך אמור להיראות הלו"ז: המתמודדים משתי המפלגות צפויים להכריז על מרוץ לנשיאות באביב-קיץ 2023, להשתתף בעימותי הפריימריז בסתיו 2023, להתמודד בבחירות המקדימות בחורף-אביב 2024 ואולי לזכות בתפקיד המועמד לנשיאות בועידות המפלגות בקיץ 2024.
במילים אחרות, לביידן יש פחות משנה להכריע באשר לכהונה שנייה.