משבר ההגירה:
דרך אחת, מעניינת במיוחד, לציין את חודש המודעות למורשת היספנית שהחל השבוע בארצות הברית, היא להקדיש כמה מילים להיספנים מחוצה לה שפועלים ככל יכולתם כדי להיכנס אליה.
המונים מהם, שיא בכל הזמנים, הידפקו על דלתותיה של ארה"ב בשנה האחרונה במטרה להגיע לארץ המובטחת - בין אם באופן חוקי לשם בקשת מקלט מדיני ובין אם באופן לא-חוקי כדי למצוא חיים טובים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מזה שנים רבות, כידוע, מעסיקה הסוגיה הזו את המערכת הפוליטית בארה"ב, ובתקופת הממשלים האחרונים היא הפכה לוהטת במיוחד. החלוקה ברורה: הרפובליקנים רוצים מדיניות נוקשה יותר שתערים קשיים על המהגרים מדרום, בעוד הדמוקרטים מקדמים מדיניות הגירה שמתיימרת להיות פתוחה בהרבה. הפערים הללו, יחד עם שינויי השלטון שליוו את ארה"ב בשנים האחרונות, חסמו כל דרך לקידום רפורמת הגירה מוסכמת ומשותפת.
ובהיעדר רפורמה - סטגנציה שלטונית. זרם המהגרים לארה"ב דרך מקסיקו ממשיך ללא הפרעות בעוד לממשל הפדרלי אין כל פתרון נראה באופק. זה אף הולך ומחריף: בחודש מאי נשבר שיא עם 240 אלף כניסות לארה"ב מהגבול הדרומי, ושנת 2022 עלולה להיגמר עם כ-2.5 מיליון מהגרים. הממוצע היומי עומד על כ-7 אלף נכנסים, כאשר רק 40% מהם מבקשי מקלט. מי שמשלם את המחיר של זה, בינתיים, אלו מדינות הדרום הרפובליקניות שקולטות בשטחן המוני מהגרים ונדרשות להקצות לשם כך כסף רב ומשאבים על חשבון הציבור המקומי. שם, למשך שנים, זו הפכה להיות סוגיה פוליטית מרכזית, ובעת האחרונה היא אף החלה ליצור קרע מול הממשלה הפדרלית.
בחודשים האחרונים החליטו חלק ממושלי מדינות הדרום להשיב מלחמה. הם המציאו שיטה חדשה: לשלוח את המהגרים ממקסיקו למדינות אחרות בצפון - כדי שהם יטפלו בבעיה. מתחילת השנה שלח מושל טקסס, גרג אבוט, כמות גדולה של אוטובוסים מלאים במהגרים לעבר וושינגטון הבירה או לעבר מדינות דמוקרטיות כמו קליפורניה, ניו יורק ומישיגן כדי להכריח אותן לקלוט את המהגרים בשטחן. הרי המדינות האלה מקדמות מדיניות הגירה מקלה, כך טוענים הרפובליקנים, והן אף מכריזות על עצמן מעת לעת כערי מקלט, הם אומרים, אז מדוע שלא יממשו זאת. אל השיטה החדשה הצטרף לאחרונה גם מושל אריזונה, דאג דוסי, שהתניע אוטובוסים משלו עם מהגרים נוספים שהופנו למדינות הצפון. בדרך הזאת נשלחו עד כה כ-10 אלף מהגרים למדינות הדמוקרטיות - רובם מבקשי מקלט.
בכך ניתן האות לחימום הגזרה. השבוע שודרגו הקרבות כאשר מושל פלורידה, ומתמודד פוטנציאלי לנשיאות, רון דה-סנטיס, הצטרף לשיטה והרים 2 מטוסים פרטיים מלאים במהגרים ושלח אותם לאי מרתה'ס ויניארד שבמסצ'וסטס - שם מתגוררים עשירי ארה"ב. במסיבת עיתונאים מיוחדת הוא אמר שבכוונתו לשלוח מהגרים נוספים בדרך הזו והסביר ש"זו רק ההתחלה". במקביל לכך גם החריפו צעדיו של מושל טקסס ששלח כמה אוטובוסים עם כ-100 מהגרים לביתה של סגנית הנשיא קמלה האריס שמונתה על ידי ביידן לפקח על המשבר בגבול הדרום אבל טענה השבוע בריאיון ש"הגבול מאובטח". הנשיא, צריך לציין, מעולם לא ביקר בגבול מקסיקו וספג בשל כך ביקורת מיריביו.
השיטה החדשה נועדה להתריס. מטרתה המרכזית הייתה ללכוד את תשומת הלב של הממשל הפדרלי (ולכן רוב המהגרים הופנו אל הבירה) ולנסות לזכות במעט מאור הזרקורים של התקשורת (ולכן נשלחו המהגרים באוטובוסים ובמטוסים). במובן הזה השיגו המושלים הללו את מבוקשם כאשר הנושא קפץ השבוע לראש הכותרות וזכה לתשומת לב הולכת וגדלה. זה גם עבד פרקטית: ביום שישי קיים הממשל הפדרלי מפגש מיוחד כדי לדון בבעיה אחרי שבוושינגטון די סי הכריזו על מצב חירום בעקבות הצפה של 8 אלף מהגרים בתחומה. בחלק ממדינות הצפון ניסו ליצור קשר ישיר עם מושלי הדרום כדי להסדיר את הסוגיה, ובחלק מהמדינות הוקמו מרכזי טיפול מיוחדים למהגרים.
לרפובליקנים יש ביקורת רבה על ממשל ביידן שלא מטפל בבעיה ולשיטתם אף מחמיר אותה. הם מונים את שגיאותיו: מאז שנכנס לתפקידו הורה הנשיא על הפסקת הבנייה של החומה בגבול מקסיקו, הוא סיים את "מצב החירום" של טראמפ שהזרים סיוע כספי למדינות הדרום, הוא ביטל את מדיניות "הפרדת המשפחות" כך שיותר מהגרים נשארו בארה"ב אם הם הגיעו עם ילדיהם, הוא עודד הגירה כאשר הבטיח לספק הגנה למבקשי מקלט וניסה לקדם אזרוח המוני של מיליוני מהגרים, והוא הסיר את מגבלות התנועה שהוטלו עליהם בארה"ב.
אבל שתי הנקודות שעוררו את הזעם הכי גדול היו ביטול מדיניות "סעיף 42" ומדיניות "Remain in Mexico". המדיניות הראשונה הותקנה בתקופת הקורונה ואפשרה לממשל, בהתאם להמלצות ה-CDC, לחסום כניסה של מהגרים ממקסיקו מחשש שהם יפיצו את הנגיף בארה"ב. את המדיניות הזו ירש ביידן מטראמפ, והוא אף האריך אותה פעמיים למורת רוחם של תומכיו, עד שלבסוף היא בוטלה לאחרונה אחרי מאבק משפטי. המדיניות השנייה הותקנה גם היא בתקופת טראמפ וקבעה כי מבקשי המקלט יישארו במקסיקו בזמן הדיון בבקשתם. מיד עם כניסתו לתפקיד הודיע ביידן על ביטול המדיניות, והיא אכן הסתיימה לאחרונה אחרי אישור של בית המשפט העליון.
בכך, טוענים הרפובליקנים, העצים ביידן את הבעיה ורק הגביר את קצב ההגירה לארה"ב. התוצאה, כאמור, היא מספרי שיא של כ-2.5 מיליון בני אדם שצפויים להגר השנה לתוך ארה"ב.
ובעוד הנושא הזה נמצא בראש הכותרות, יצאו הדמוקרטים במתקפה מילולית חריפה נגד המושלים הרפובליקנים. מהנשיא ומטה האשימו הדמוקרטים את המושלים בזלזול בחיי אדם ובשימוש ציני במהגרים ככלי משחק. כלי התקשורת דיווחו שרבים מהמהגרים כלל לא דיברו אנגלית ולא היה להם מושג שעושים בהם שימוש פוליטי. חלק מהם הוטעו לחשוב כאילו הפנייתם צפונה נועדה לסייע להם בבקשת המקלט המדיני, וכמה מהם הפסידו בשל כך את מועד ההתייצבות שנקבע להם ברשויות ההגירה. מבחינת הדמוקרטים זו הייתה חציית קו אדום של המושלים.
הדמוקרטים גם טענו שזו הייתה "תחבולה פוליטית" המעידה על חוסר רצון אמיתי לפתור את הבעיה. שהרי, לטענתם, היו אלה חברי הקונגרס הרפובליקנים שמנעו גיבוש רפורמת הגירה מוסכמת. זאת גם ההוכחה הברורה, מבחינתם, למדיניות ה"גזענית" של המפלגה הרפובליקנית שמסרבת לקלוט הגירה היספנית. שורת המחץ, כצפוי, היא שארה"ב נבנתה על ידי מהגרים ופסל החירות מבקש "שלח אליי את העניים ואת חסרי הבית". רבים מתושבי הערים הליברליות שעליהם הונחתו המהגרים קיבלו אותם בהפתעה אבל החלו לסייע להם באופן מיידי.
כך או כך שבה הסוגיה הזו כעת אל מרכז תשומת הלב הציבורית, ולא נראה שהיא הולכת להיעלם בקרוב. תחום ההגירה הוא המועדף על הרפובליקנים, לצד המצב הכלכלי, כנושא מרכזי לקראת הבחירות. התרגיל של שליחת מהגרים צפונה אכן עבד, והנה גם אנחנו סוף סוף דנים בו. הוא גם יחייב את ממשל ביידן, ואת הדמוקרטים כולם, לתור אחר פתרונות מעשיים בהיעדר אפשרות לקדם רפורמת הגירה. ומבקשי המקלט ההיספנים? הם גילו בדרך הקשה איך חוגגים את "חודש המודעות למורשת היספנית" בארה"ב: כמו במועדים רבים - בוויכוחים פוליטיים.
המצב הכלכלי:
העסק הזה, אם כן, רחוק מלהיגמר. מבחינה פוליטית הגיעו הנתונים הללו בתזמון גרוע מאוד עבור ביידן - חודשיים לפני בחירות האמצע. מזה כמה חודשים האשימו אותו הרפובליקנים בהוצאות גבוהות, שלשיטתם מעלות את האינפלציה, והם עטו בגיחוך על העובדה שהתוכנית הסוציאלית הגדולה שלו, שנחנכה השבוע אחרי אישורה בקונגרס, כונתה "התוכנית להורדת האינפלציה". הבית הלבן, מנגד, הצביע על כך שמחירי הדלק ממשיכים לרדת ברציפות ושמדד האינפלציה הכללי המשיך לרדת במישור השנתי. כך או כך, העלאת ריבית חדה לפני הבחירות מבטיחה לאמריקנים עוד מספר שבועות של דיון ציבורי במצב הכלכלה בזמן שרבים מהם כבר יתחילו את הליך ההצבעה.
פרשיות טראמפ:
כבר למחרת הגיש משרד המשפטים עתירה לבית המשפט הפדרלי לערעורים על ההחלטה להמשיך עם הקפאת החקירה הפלילית. בערעור טענו אנשי המשרד כי ההקפאה הזו משבשת את פעילות החקירה ועלולה לפגוע באינטרס הביטחוני של ארה"ב כי היא תימנע אפשרות לאחזר מסמכים מסווגים נוספים שאולי מצויים במאר-א-לאגו. הליך הערעור צפוי למשוך את הסוגיה הזו עוד כמה שבועות קדימה, והוא לא מבטיח ניצחון למשרד המשפטים שכן רוב השופטים בבית המשפט הפדרלי לערעורים של פלורידה מונו לתפקידם על ידי טראמפ. גם בית המשפט העליון, שמהווה את התחנה הבאה בקרב המשפטי הזה, מורכב מרוב שמרני ומשלושה שופטים שמונו על ידי טראמפ.