"הצפות במימדים תנ"כיים" זה הביטוי שהצמיד מושל פלורידה רון דה-סנטיס להרס העצום שהותיר אחריו הוריקן "איאן" במדינתו. הרוחות היו עוצמתיות יותר משחשבו בהתחלה והפסקות החשמל היכו במיליוני תושבים, אבל היו אלו כצפוי גלי המים שעלו מן הים או ירדו מן השמיים כדי להנפיק מפי המושל את ההשוואה לעידן התנ"כי. כאשר המונים נעקרו ממקומם, כשממדי האובדן הולכים ומתגלים, וכשההרס נהיה גדול מנשוא, איך אפשר שלא להקביל את האירוע למבול המקראי? עבור אומה הקשורה בעבותות למסורת היהודית-נוצרית זו השוואה מתבקשת.
עם הנימה הזאת בראשנו נעלה תהיה: האם ישנה חלקת אדמה נוספת עלי גלובוס שעליה ממיט אותו אל כביר כה רבים מאיתניו הנוראיים כמו אמריקה הצפונית? האם הפלנטה שלנו מכילה מדינה נוספת הסובלת מאותו מגוון עצום של אסונות טבע כמו ארצות הברית? הרי יש מדינות טרופיות הסובלות מהוריקנים וטייפונים, אבל לא מסערות שלג. יש מדינות על קווי שבר הסובלות מרעידות אדמה, אבל לא מסופות טורנדו. יש מדינות חוף הסובלות מהצפות ושיטפונות, אבל לא מגלי קור מקפיאים. יש מדינות מדבר הסובלות מגלי חום, אבל לא משריפות יער.
בארה"ב, ארץ רחבת ידיים, יש הכל מהכל. כאילו כונסו האסונות כולם אל תוך חלקה אחת. זה אירוני וטראגי בו זמנית שאחת האומות הכי דתיות ביקום סובלת מפגעי טבע כה רבים. על מה חטאם?
אין מקום בארה"ב שבו תצליחו לחמוק מהטבע. גרים בניו אינגלנד? אתם תסבלו בכל חורף מסערות שלג עוצמתיות; גרים בחוף המזרחי? אתם תתייסרו בכל שנה משיטפונות ומהצפות; גרים במפרץ מקסיקו? אתם תספגו בכל סתיו סופות הוריקן אימתניות; גרים במרכז המדינה? אתם תיפגעו בכל אביב מסופות טורנדו מאיימות; גרים בחוף המערבי? אתם תרגישו בכל קיץ את שריפות הענק ביערות; גרים בגבול עם קנדה? אתם תתמודדו מעת לעת עם גלי קור ומפולות; גרים בבקעות או בעמקים? אתם תקבלו מפעם לפעם גלי חום ובצורות; גרים במישורים הגדולים? אתם תחוו בחייכם רעידות אדמה מטרידות; גרים אולי בהוואי? אתם תחיו את חייכם תחת סכנות צונאמי תמידיות.
הביטו במפה לעיל. ארצות הברית היא ארץ הסכנות הבלתי נגמרות. אין ממש לאן לברוח, אין ממש לאן להימלט. אנשים כה רבים חולמים "להצליח באמריקה" מבלי להקדיש מבט לכל מה שכרוך בכך. אין יום שעובר - בחורף, בקיץ, בצהריים - שבו נעדרים איתני הטבע ממהדורות החדשות. תמיד יש איזה אירוע אחד, או כמה, שמשתלט על הכותרות. לעתים ישנו שילוב הרמוני של כמה אירועים מקבילים. אולי צרת רבים היא אכן חצי נחמה.
לכל אזור יש את העונה הפעילה שלו ולכל מדינה יש נהלי התגוננות משלה. אם חשקה נפשכם לגור שם, תצטרכו ללמוד מראש על הסכנות בסביבתכם ולהתכונן לעונות הפעילות במקומכם. תהיו חייבים לעקוב אחרי התחזיות ולהישמע להוראות שהממשל המקומי מעביר. יש סיכוי ממשי שתמצאו את עצמכם אורזים את הבית כולו בדרככם לנוס מהאסון הממשמש ובא. יש מספיק אנשים בארה"ב שכבר איבדו את כל רכושם ואת כל עולמם.
את הגורמים והסיבות לייחודיות של ארה"ב מול איתני הטבע נשאיר לאלה הבקיאים בסודות המטאורולוגיה. דבר אחד בכל זאת רצוי להבהיר: שינויי האקלים לא יצרו זאת. כל מכות הטבע הללו התקיימו בארה"ב עוד מימים ימימה. אולי הצליחה ההתחממות הגלובלית לשבש את מאפייני הכדור ולהשפיע על מידת התדירות, או האלימות, של פגעי הטבע, אבל האסונות היו תמיד. מסקנות לגבי התגברותם או התחזקותם נשאיר למחקרים.
כך או כך המחיר כיום קשה למדי. מעבר לאובדן של חיי האדם, שמגיע מדי שנה למאות אנשים, ומעבר להרס שנזרע בכל פעם לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, גובים איתני הטבע הללו גם מחיר כלכלי. בכל שנה מפרסם NOAA (מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי) דו"ח הקרוי "אסונות של מיליארד דולר" המונה את כל אותם הפגעים שעלו למשלמי המסים יותר ממיליארד דולר. ראו לעיל את הסיכום הדרמטי והחריג משנת 2021.
אם כן - נחזור לשאלה הראשית: על מה חטאם? מה עשו אנשי הארץ הזאת שכך עונשם? ובכן, כמעט מתבקש לומר בנימה הדתית ההיא שאומה שהשתמשה בטיעונים דתיים כדי להשמיד המוני אדם, אולי מיליונים, מילידי המקום, מקבלת בסוף את שכרה. אפשר גם לקרוא לזה "קארמה". וקארמה, כידוע, is a beach.
אבל - וזה החלק העיקרי של הפוסט - יש להתמודדות הזאת גם זווית מעט אחרת: האומה הזאת מעולם לא אמרה נואש. לא משנה כמה קשים כיום איתני הטבע או כמה נוקשים היו אז תנאי יישוב הארץ, האמריקנים סירבו להרים ידיים. הם לכתחילה הגיעו אל "העולם החדש", למרות כל הסכנות שנכרכו במאמץ, כדי לבנות מדינה מזן חדש. כל האמצעים עבור המטרה ההיא היו כשרים - בין אם בהשמדת אינדיאנים ובין אם בייבוא עבדים. אם אכן מהווים אסונות הטבע הללו את עונשם, הם לא ממש מתרגשים. צריך מעט יותר מפגעי טבע כדי להרשים אותם.
ואכן, מדינת החזון ההיא גדלה להיות המעצמה הגדולה בעולם והמתקדמת מכולן. מעצמות בדרך כלל קורסות מבפנים, אבל דווקא פגעי טבע כאלה גורמים לאמריקנים להתאחד בכל פעם מחדש. איך שהוא אוהבת האומה הזאת את האתגרים ואת המאבקים. ביטא את זה הנשיא ג'ון קנדי לפני הנחיתה על הירח: "אנחנו עושים את הדברים האלה לא מפני שהם קלים, אלא מפני שהם קשים". זה ציטוט תמציתי שמתאר את התפיסה כולה.
הם אוהבים לקרוא לזה "הרוח האמריקנית" (The American Spirit). אולי יש בה משהו שעוזר להם לשרוד את הכל.