רוב הסיקור התקשורתי של מערכת בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית והפריימריז הקודמים לה מתמקד כבדרך כלל במירוצים לבית העליון בקונגרס האמריקני, הסנאט, ובמירוצים לתפקידי מושלי המדינות, להם השפעה רבה על חלוקת המחוזות ועל תוצאות הבחירות. אך מוקד חשוב אחר נמצא דווקא במירוצים לבית הנבחרים, הבית התחתון, בו חברים 435 צירים המועמדים לבחירה יחדיו בכל מערכת בחירות.
הסיקור המועט שלהם מובן: המספר הגבוה למדי של הצירים המועמדים לבחירה (מול שליש בלבד ממאה חברי הסנאט) והתחושה שמחוזות הבחירה שלהם "מעוצבים מראש" באופן שמונע כל תחרות ממשית, הופכים את הסיפורים הללו לבלתי מעניינים בעליל. ואולם דווקא בשבוע שעבר התחולל באחד המירוצים ההם דרמה של ממש - אותה כינתה התקשורת האמריקנית כ"הדרמה הגדולה ביותר בפוליטיקה האמריקנית המודרנית".
הקונגרס שבגבעת הקפיטול. בצד הימני - בית הנבחרים. בצד השמאלי - הסנאט.
מה למעשה קרה? ראש הסיעה הרפובליקנית, הציר אריק קנטור, הפסיד בפריימריז המפלגתיים על המושב שלו בבית הנבחרים למועמד אלמוני ושמרני ממנו ובכך הודח בפועל ממעמדו ומתפקידו ונמנעה ממנו כעת האפשרות להתמודד בבחירות הכלליות מטעם המפלגה הרפובליקנית.
קשה שלא להפריז בגודל המאורע, שכן תפקידו של קנטור, "ראש הסיעה" ו"מנהיג הרוב", שקול למעשה למעמדו של "ראש הקואליציה" אצלינו - התפקיד הבכיר ביותר בסיעה השלטת והאדם האחראי על שמירת הסדר והבאת הנצחונות בהצבעות היומיומיות (ביחד עם עוזרו "המצליף", כמו זה המתואר בסדרה "בית הקלפים") - כל זאת על אף שהרפובליקנים כלל לא שולטים עתה בבית הלבן, אלא רק בבית התחתון שבקונגרס.
האירוע הזה, שאין שני לו בתולדות הפוליטיקה האמריקנית, הוביל את קנטור להודיע על פרישתו המיידית מתפקידו כ"מנהיג הרוב" והביא לעריכת בחירות מיוחדות למינוי חדש למשרה הרמה, בחירות שמביאות לטלטלה פנימית במפלגה שכן תפקיד "מנהיג הרוב" הוא הדרגה השנייה בחשיבותה אחרי יו"ר הבית ג'ון ביינר - תפקיד שאולי יושווה ליו"ר הכנסת אצלינו רק ללא הממלכתיות - והתפטרותו למעשה מביאה לקריסת כל הסדר הפוליטי הפנים מפלגתי, כזה שאמור לסמן את רשימת היורשים לביינר ואת ההנהגה של המפלגה בקונגרס לעתיד לבוא.
אריק קנטור יסיים את תפקידו כ"מנהיג הרוב" באוגוסט.
הסיבות להפסדו די ברורות. בתור האדם שנדרש לאכוף את המשמעת הרפובליקנית בוושינגטון של הנשיא אובמה, איבד קנטור את הקשר עם בוחריו במחוז הבחירה ה-7 של מדינת וירג'יניה, אותם בוחרים שבחרו בו לנציגם זה שבע פעמים, ובכך אפשר למתחרה אלמוני ובלתי מוכר להדיח אותו מתפקידו בתוצאה מרעישה של 56%-45%. עד כדי כך ניתק הקשר בינו לבינם, שבבוקר יום הפריימריז הרפובליקניים שהה קנטור, כמו תמיד, בגבעת הקפיטול בביצוע תפקידו, במקום לאסוף קולות במחוז הביתי שלו בקרב על חייו הפוליטיים.
ואלמלא הדחת קנטור הייתה נעשית בידי אלמוני ושמרני, קשה לתאר סיקור כה נרחב של הפרשה. העובדה שאיש הממסד הרפובליקני, אחד הבכירים ביותר בו, מפסיד למועמד תנועת "מסיבת התה" עם אמצעיהם הדלים יותר, מובילה את כולם להאמין שההכרזה על נסיגתה של התנועה במערכת הבחירות הנוכחית הייתה מוקדמת ושהמאבק בין שני הצדדים עדיין לוהט, גם אם פחות כבעבר.
כעת, לאחר התפטרות קנטור (יש לציין שהוא ימשיך לכהן כציר מן המניין עד לתום כהונתו אחרי הבחירות), ערכו אמש הרפובליקנים בחירות מיוחדות לירושת מקומו. את תפקידו כ"מנהיג הרוב" ימלא החל מאוגוסט קווין מקארתי ששימש עד עתה כ"מצליף", ואת מקום "המצליף" יירש סטיב סקאליס.
האשכול המקורי ברוטר - rotter.net/forum/scoops1/108335.shtml
הסיקור המועט שלהם מובן: המספר הגבוה למדי של הצירים המועמדים לבחירה (מול שליש בלבד ממאה חברי הסנאט) והתחושה שמחוזות הבחירה שלהם "מעוצבים מראש" באופן שמונע כל תחרות ממשית, הופכים את הסיפורים הללו לבלתי מעניינים בעליל. ואולם דווקא בשבוע שעבר התחולל באחד המירוצים ההם דרמה של ממש - אותה כינתה התקשורת האמריקנית כ"הדרמה הגדולה ביותר בפוליטיקה האמריקנית המודרנית".
מה למעשה קרה? ראש הסיעה הרפובליקנית, הציר אריק קנטור, הפסיד בפריימריז המפלגתיים על המושב שלו בבית הנבחרים למועמד אלמוני ושמרני ממנו ובכך הודח בפועל ממעמדו ומתפקידו ונמנעה ממנו כעת האפשרות להתמודד בבחירות הכלליות מטעם המפלגה הרפובליקנית.
קשה שלא להפריז בגודל המאורע, שכן תפקידו של קנטור, "ראש הסיעה" ו"מנהיג הרוב", שקול למעשה למעמדו של "ראש הקואליציה" אצלינו - התפקיד הבכיר ביותר בסיעה השלטת והאדם האחראי על שמירת הסדר והבאת הנצחונות בהצבעות היומיומיות (ביחד עם עוזרו "המצליף", כמו זה המתואר בסדרה "בית הקלפים") - כל זאת על אף שהרפובליקנים כלל לא שולטים עתה בבית הלבן, אלא רק בבית התחתון שבקונגרס.
האירוע הזה, שאין שני לו בתולדות הפוליטיקה האמריקנית, הוביל את קנטור להודיע על פרישתו המיידית מתפקידו כ"מנהיג הרוב" והביא לעריכת בחירות מיוחדות למינוי חדש למשרה הרמה, בחירות שמביאות לטלטלה פנימית במפלגה שכן תפקיד "מנהיג הרוב" הוא הדרגה השנייה בחשיבותה אחרי יו"ר הבית ג'ון ביינר - תפקיד שאולי יושווה ליו"ר הכנסת אצלינו רק ללא הממלכתיות - והתפטרותו למעשה מביאה לקריסת כל הסדר הפוליטי הפנים מפלגתי, כזה שאמור לסמן את רשימת היורשים לביינר ואת ההנהגה של המפלגה בקונגרס לעתיד לבוא.
הסיבות להפסדו די ברורות. בתור האדם שנדרש לאכוף את המשמעת הרפובליקנית בוושינגטון של הנשיא אובמה, איבד קנטור את הקשר עם בוחריו במחוז הבחירה ה-7 של מדינת וירג'יניה, אותם בוחרים שבחרו בו לנציגם זה שבע פעמים, ובכך אפשר למתחרה אלמוני ובלתי מוכר להדיח אותו מתפקידו בתוצאה מרעישה של 56%-45%. עד כדי כך ניתק הקשר בינו לבינם, שבבוקר יום הפריימריז הרפובליקניים שהה קנטור, כמו תמיד, בגבעת הקפיטול בביצוע תפקידו, במקום לאסוף קולות במחוז הביתי שלו בקרב על חייו הפוליטיים.
ואלמלא הדחת קנטור הייתה נעשית בידי אלמוני ושמרני, קשה לתאר סיקור כה נרחב של הפרשה. העובדה שאיש הממסד הרפובליקני, אחד הבכירים ביותר בו, מפסיד למועמד תנועת "מסיבת התה" עם אמצעיהם הדלים יותר, מובילה את כולם להאמין שההכרזה על נסיגתה של התנועה במערכת הבחירות הנוכחית הייתה מוקדמת ושהמאבק בין שני הצדדים עדיין לוהט, גם אם פחות כבעבר.
כעת, לאחר התפטרות קנטור (יש לציין שהוא ימשיך לכהן כציר מן המניין עד לתום כהונתו אחרי הבחירות), ערכו אמש הרפובליקנים בחירות מיוחדות לירושת מקומו. את תפקידו כ"מנהיג הרוב" ימלא החל מאוגוסט קווין מקארתי ששימש עד עתה כ"מצליף", ואת מקום "המצליף" יירש סטיב סקאליס.
האשכול המקורי ברוטר - rotter.net/forum/scoops1/108335.shtml