מחירי הדלק בארה"ב השתלטו על הכותרות הפוליטיות בארה"ב בימים האחרונים; נשיא אוקראינה החל לפנות מעל ראשו של ביידן לאומה האמריקנית; ומייק פנס התחיל להתניע מנועים לקראת הבחירות של 2024.
מחירי הדלק בארה"ב
נושא האנרגיה השתלט על הכותרות בארה"ב בשבוע החולף - מהטלת החרם על רוסיה, דרך עליית מחירי הדלק וכלה בניסיון האמריקני למצוא חלופות אנרגיה אחרות ששלחו את ממשל ביידן לבחור בין אופציות גרועות.
חרם הדלק: אחרי לחץ משמעותי משני צדי המפה הפוליטית נאלץ ביידן להטיל השבוע איסור ייבוא תוצרי דלק מרוסיה לארה"ב - נפט, גז טבעי ופחם. עבור השוק האמריקני זו לא החלטה דרמטית, משום שהדלק הרוסי מהווה פחות מ-10% מהייבוא האמריקני, אבל יש בהחלטה כדי לגלגל את כדור השלג שבסופו יפחיתו גם מדינות אירופה את תלותן במקורות אנרגיה רוסיים. החרם מצטרף לכל הסנקציות הכלכליות שהטיל ביידן על רוסיה, אך הוא גם מייצר בידול מרכזי בין האמריקנים לאירופאים שהתעקשו עד עתה להציג חזית מאוחדת.
מחירי הדלק: ההחלטה להטיל את החרם הגיעה אחרי התייקרות משמעותית במחירי הדלק בארה"ב. השבוע נמדד המחיר הגבוה ביותר אי פעם לגלון דלק - 4.3 דולר - לאחר זינוק של 23% מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. את מחירי הדלק, כמובן, מרגישים האמריקנים בכיסם, והם עלולים לסבול מעליות מחירים של מצרכים אחרים בשל עלויות השינוע המאמירות. כל זה קורה בזמן שהאינפלציה בארה"ב ממשיכה לעלות - הנתון לחודש פברואר שפורסם השבוע היה הגבוה ביותר מאז אוקטובר, והנתון השנתי הוא הגבוה ביותר ב-40 השנים האחרונות. חשוב להדגיש שהרכיב המשמעותי ביותר באינפלציה הוא הגידול בהוצאות האנרגיה של האמריקנים.
דילמת הדלק: הגם שהדלק הרוסי הוא שולי עבור ארה"ב, ולמרות שעליות המחירים נמשכו זה חודשים רבים - החלטת החרם בכל זאת דחקה את ביידן, לפחות מבחינה ציבורית, להציג חלופות אחרות ולא פשוטות:
ונצואלה - השבוע נפגשו גורמים בכירים מהממשל האמריקני עם נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו, לראשונה זה שנים, כדי לדון עמו באפשרות של אספקת נפט לארה"ב. רק לפני כמה שנים הטילו האמריקנים סנקציות על מדורו, ובכלל לא הכירו בו כנשיא הנבחר של מדינתו. ונצואלה מחזיקה בעתודת הנפט הגדולה בתבל, ועובדה זו עשויה לחייב את ביידן להסיר את הסנקציות מעליהם תמורת שימוש בחביות הנפט שלהם.
סעודיה - השבוע פורסם שבסביבת ביידן מתכננים לו ביקור נשיאותי בסעודיה - דיווח שממנו הסתייג הבית הלבן. אם הדיווח נכון הרי שממשל ביידן עשוי לחפש חלופות נפט במדינה שאותה תקף הנשיא בשל מלחמתה בתימן ורצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MBS), לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, סירב לקיים שיחת טלפון עם ביידן. סעודיה היא ייצואנית הנפט הגדולה בעולם.
איראן - חלק מהסכם הגרעין עם איראן צפוי לכלול התחייבות איראנית להגדלת ייצוא הנפט שלה לעולם לאחר הסרת הסנקציות עליה. בהקשר הזה אפשר להבין מדוע החליטה רוסיה לתקוע מקלות בגלגלי ההסכם המסתמן ולהביא להקפאת שיחות הגרעין בימים האחרונים. במצב מיוחד שכזה התמזג האינטרס האמריקני עם זה האיראני בעד ההסכם, מול האינטרס המנוגד שמשותף כעת לרוסיה ולישראל.
הביקורת הרפובליקנית: החיפוש אחר נפט ב-3 המדינות שהוזכרו לעיל הוביל המוני רפובליקנים להאשים את ביידן בהסתמכות על דיקטטורים זרים על פני שימוש במקורות אנרגיה אמריקניים. הם דחקו בנשיא להגביר את ייצור האנרגיה בארה"ב או לשחרר חביות מעתודות הנפט האמריקניות. חלק מהם ביקרו את ביידן על ביטול הרחבת צינור "קיסטון" שמוביל נפט בין קנדה לארה"ב ועל הרגולציה המוטלת בשוק האנרגיה. רפובליקנים רבים רואים במצב הנוכחי הוכחה לצורך בדלק מאובנים והם נוגחים בדמוקרטים שמקדמים בשנים האחרונות מעבר הדרגתי למקורות אנרגיה ירוקה. ביידן עצמו, כך נראה, לא מעוניין כרגע להגביר את ייצור הנפט על הרקע הזה.
המעשים בשטח: בעוד הממשל הפדרלי לא מציג כעת תוכנית סדורה בנושא, ובזמן שמחירי הדלק מורגשים בכל כיס, נוצרות יוזמות מקומיות - בחלק מהמדינות בארה"ב הודיעו המושלים כי הם מתכננים להשהות לזמן קצוב את המס על הדלק וגם לבקש מהקונגרס לבטל את המס הפדרלי עליו כדי להוריד את המחירים.
זלנסקי והאמריקנים
השבוע ראינו שינוי מסוים בהתנהלותו של נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי מול ארה"ב בניסיונו לדלג מעל ממשל ביידן ולפנות ישירות לאומה האמריקנית. הממשל הזה, בינתיים, לא שועה לתחינותיו המרכזיות.
פונה לאמריקנים: ביום שבת שעבר קיים זלנסקי שיחה עם כ-300 סנאטורים וצירים מבית הנבחרים וביקש מהם להגביר את הסיוע לאוקראינה - גם בנשק וכלי טיס. ביום שלישי הוא התראיין למהדורת הערב של ABC, שהיא הנצפית ביותר באמריקה, כדי לפנות ללב הצופים ולדבר בזכות "החירות". בשני המהלכים האלה ביקש זלנסקי לפנות באופן ישיר לשניים ממוקדי הכוח החשובים של הפוליטיקה האמריקנית - הציבור והקונגרס.
דוחק באמריקנים: לצד כל האירועים דוחק זלנסקי בממשל ביידן לקבל החלטות בנושאים נפיצים שמהם מסתייג הממשל. הנושא הראשון הוא קביעת "אזור אסור לטיסה" מעל אוקראינה באופן שיחייב את מדינות המערב ליירט מטוסים רוסיים שייכנסו לשטח המדינה - האוקראינים מבקשים זאת בכל לשון אבל האמריקנים רואים בכך מעורבות צבאית ולכן מסרבים לבקשה בתוקף. הנושא השני הוא אספקת מטוסי קרב פולנים לאוקריאנה דרך בסיסי ארה"ב באירופה - האוקראינים והפולנים מוכנים לעסקה כזו אך האמריקנים מתנגדים לה.
סנקציות נוספות: מה ממשל ביידן כן מוכן לעשות? להטיל עוד סנקציות על רוסיה. ביום שישי הודיע ביידן על איסור ייבוא מוצרים פופולריים כמו וודקה, קוויאר ויהלומים מרוסיה לארה"ב. במקביל הוא הגיע להסכמה עם מדינות ה-G7 על הסרת התואר "מדינה מועדפת" מרוסיה באופן שיאפשר הטלת מכסים גבוהים על מוצריה.
נשק כימי? בין שתי עמדות שונות ליהטט ביידן ביומיים האחרונים - מצד אחד הוא הופיע בפני עמיתיו הדמוקרטים והזהיר אותם מלתמוך במעורבות אמריקנית במלחמה באוקראינה משום שהדבר ייחשב כ"מלחמת עולם שלישית". הוא עשה זאת בשל לחץ גובר מצד הקונגרס לאשר את בקשתה של אוקראינה לקבל את מטוסי הקרב שפולין מוכנה להעביר לרשותה דרך בסיסי ארה"ב. מהצד השני טען ביידן שרוסיה תשלם "מחיר כבד" אם תשמש בנשק כימי באוקראינה. מהו אותו המחיר הכבד? אף אחד לא יודע לנחש, אבל דבר אחד כן ברור - התפתחות כזו תגדיל עוד יותר את הלחץ שכבר מתגבר לאטו להעמיק את המעורבות האמריקנית במלחמה באוקראינה.
פנס 2024?
בזמן האחרון נראה שסגן הנשיא לשעבר מייק פנס התניע מנועים לקראת 2024. הוא הגביר את הופעותיו, הגדיל את מספר ראיונותיו, נפגש עם תורמים חשובים, והחל לצאת בפומבי נגד הבוס שלו לשעבר.
הביקור בישראל: דרך נפוצה לפוליטיקאי רפובליקני לרמוז שהוא מתעתד לרוץ לנשיאות היא ביקור רשמי בישראל - זה מה שמייק פנס עשה בשבוע האחרון כשביקר עם רעייתו בארץ הקודש. במהלך הביקור נפגש פנס עם רה"מ בנט ועם הנשיא הרצוג, הוא התארח בכותל המערבי, הוא התראיין ל"ישראל היום" כדי לתקוף את ההסכם המתגבש של ארה"ב והמעצמות מול איראן, והוא נשא נאום בטקס קבלת ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת אריאל שבו הבטיח שהנשיא הרפובליקני הבא - ברומזו שזה עשוי להיות הוא - "יקרע את ההסכם" ביומו הראשון בתפקיד.
התמיכה הכספית: במקביל לכל זה פורסם באתר Axios שפנס הגיע ארצה בטיסה שהעמידה לרשותו מרים אדלסון, מן התורמות החשובות ביותר למפלגה הרפובליקנית שבבעלותה "ישראל היום". כיסים עמוקים הם הדבר הנחוץ ביותר עבור כל מועמד רפובליקני לנשיאות שירצה להתמודד מול טראמפ. לפי דיווח אחר נפגש פנס עם אדלסון במהלך ביקורו בארץ. כל זה מעלה את התהיה האם אדלסון עשויה להמר על פנס כמועמד הרפובליקני הבא לנשיאות ולבצע בארה"ב מעין "העברת שרביט" כפי שראינו מצדה בישראל (מנתניהו לבנט).
שוב נגד טראמפ: עם סיום ביקורו בארץ יצא פנס לסיור בגבול אוקראינה-פולין כדי להיפגש עם הפליטים שנמלטו מאוקראינה בשל הפלישה הרוסית. להבדיל מישראל, באוקראינה חולק פנס תפיסת עולם שונה מזו של טראמפ - והוא טורח להדגיש זאת. בשבוע שעבר הוא הופיע בפני תורמים רפובליקנים ואמר להם שבמפלגה הרפובליקנית אין מקום לתומכי פוטין - זה הגיע אחרי שטראמפ כינה את פוטין "גאון". החץ הזה התווסף לחץ קודם שפנס ירה לפני חודש כשאמר ש"טראמפ טועה" בטענתו כי אפשר היה להפוך את תוצאות הבחירות.
הסקרים לא טובים: למרות הכל, פנס לא מהווה כרגע תחרות של ממש לטראמפ. למעשה, הסקרים מציבים אותו כרגע הרבה אחרי טראמפ ואחרי מושל פלורידה רון דה-סנטיס. דה-סנטיס, צריך להזכיר, זכה ל-60% תמיכה במשאל שנערך בועידת CPAC מול 1% בלבד שפנס קיבל בתסריט שבו טראמפ לא ירוץ לנשיאות.
כותרות נוספות
הספר של בר: השבוע יצא לאור ספרו החדש של ויליאם בר, מי שהיה התובע הכללי בתקופת טראמפ, תחת השם "One Damn Thing After Another". הספר סוקר את כהונתו של בר וכולל כמה כותרות באשר להתנהלות האישית של טראמפ - אחת מהן מגיעה בתחילת הספר כאשר בר מתאר כיצד טראמפ קיבל בחמת זעם את הצעתו להתפטר לאחר שהוא טען בפניו שאין הוכחות לכך שהבחירות לנשיאות זויפו. מיד עם פרסום הספר יצא בר לסדרת ראיונות שבהם הוא נאלץ להתמודד עם ההאשמה הקבועה שהוא עיצב את משרד המשפטים ככלי הגנה עבור טראמפ. באחד הראיונות, לרשת NBC, הוא הביע תקווה שטראמפ לא יהיה המועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2024, אך בה בעת הוא הבהיר שהוא יעדיף להצביע עבורו מאשר למי מהדמוקרטים שיעמוד מולו.
החוקים התקציביים: הקונגרס האמריקני אישר השבוע את תקציב המדינה ("Spending Bill") לשנת הכספים 2022. גובהו של התקציב הוא 1.5 טריליון דולר ובתוכו השקעה בתוכניות רבות של הממשל לצד מימון חירום בסך 14 מיליארד דולר לאוקראינה. התקציב זכה לתמיכה דו-מפלגתית, כפי שנהוג, לאחר שהרפובליקנים הצליחו להוציא ממנו מימון לתוכנית הקורונה החדשה של ביידן והצליחו להכניס לתוכו העלאה של תקציב הביטחון. ההצבעה על תקציב הביטחון עברה בנפרד והבטיחה מימון בגובה מיליארד דולר למערכת "כיפת ברזל" - מימון שהיה תקוע בסנאט למשך חודשים רבים. החוק יעבור לחתימת ביידן וימנע השבתות ממשל עד ספטמבר.
