השבוע החולף עמד בסימן התמונות מבוצ'ה שהשפיעו על החברה האמריקנית, המינוי ההיסטורי לבית המשפט העליון, הביקור הזוהר של אובמה בבית הלבן והצרות המשפטיות הבלתי נגמרות של טראמפ.
המלחמה באוקראינה
התמונות מבוצ'ה שפורסמו השבוע הותירו חותם משמעותי על החברה האמריקנית. הסיקור התקשורתי שלהן בארה"ב היה גדול מימדים וחריג, הן עוררו בציבור הרבה רגשות כאב שבוטאו ברשתות החברתיות, ובפעם הראשונה עלו בעקבותיהן שאלות מצד עיתונאים מדוע ארה"ב איננה מוכנה להתערב במלחמה. הבית הלבן ומשרדי החוץ וההגנה גם התבקשו להסביר מדוע אין באירועים האלה משום "ג'נוסייד". בעקבות התמונות החריף ביידן את הרטוריקה שלו כלפי פוטין - קרא לו שוב "פושע מלחמה" וטען שצריך לקיים נגדו משפט בינלאומי.
סנקציות נוספות: לאור התמונות מבוצ'ה, ובמידה רבה בגללן, חזרו האמריקנים לסבב סנקציות נוסף - סנקציות נגד שני הבנקים הגדולים ביותר של רוסיה, סנקציות נגד השקעה כלכלית חדשה ברוסיה וסנקציות אישיות על משפחותיהם של בכירי השלטון (ובהם בנותיו של פוטין). אל הסנקציות הללו הצטרפה השבוע לוחמה דיפלומטית נגד רוסיה - העצרת הכללית של האו"ם הדיחה אותה ממועצת זכויות האדם, והבית הלבן הביע הזדהות עם התהיה סביב חברותה במועצת הביטחון. הממשל האמריקני תמך בעבר בסילוק רוסיה מחברות ב-G20.
סיוע צבאי: בשבועות האחרונים היה אפשר לחוש כיצד גוברת אט-אט התמיכה האמריקנית במעורבות רבה יותר במלחמה. האירועים מבוצ'ה, כך נראה, הגבירו עוד יותר את התחושה הזו - אם כי עדיין לא ברמה כזו שתגרור את ארה"ב למעורבות ישירה. מה כן עושים האמריקנים? מספקים לאוקראינה נשק מתקדם בפעם הראשונה. השבוע הם סייעו לאוקראינים בהעברת טנקים מתוצרת סובייטית (אחרי שבועות של סירוב לספק להם מטוסים), וסיפקו לאוקראינה מל"טים מתאבדים שאף הובילו לאימונים של אוקראינים על אדמת ארה"ב.
קריאת המפה: מתחילת המלחמה התהדרה ארה"ב במודיעין המדויק שלה וביכולתה לחזות את התנהלות רוסיה, אלא שהשבוע נראה שנסדק בכך משהו - הבית הלבן טען פעם אחר פעם שאין הוכחות לנסיגת רוסיה מקייב, למרות שהרוסים אכן נסוגו; הממשל האמריקני סירב לטעון שרוסיה מתמקדת באזור דונבאס, עד שהשבוע הם החליטו להכיר בכך; וכמובן שהנשיא עצמו הזהיר מפני שימוש בנשק כימי, שעדיין לא נמצא. האמריקנים, שעד עתה העצימו את כוחה של רוסיה, נעים כעת לעבר העמדה המקובלת לפיה רוסיה דווקא מצויה במשבר.
השבוע של הדמוקרטים
המינוי לעליון: ביידן רשם השבוע הישג מכובד עם אישור מינויה ההיסטורי של קטנג'י בראון-ג'קסון לבית המשפט העליון. היא צפויה להיות האישה השחורה הראשונה אי פעם שתכהן בתפקיד אחרי 115 שופטי עליון שישבו על הספסל הזה לאורך השנים - רק 5 מהם היו נשים ורק 2 מהם היו שחורים. אל התפקיד עתידה ג'קסון להיכנס בחודש יולי אחרי סיום כהונתו של השופט הפורש סטיבן ברייר בתום המושב הנוכחי של ביהמ"ש. עם השבעתה היא תהיה אחת מ-4 שופטות מתוך 9 - שיא היסטורי. עם זאת, מאזן הכוחות לא ישתנה - 6 שמרנים מול 3 ליברלים.
למרות המימד ההיסטורי שבמינוי, רק 3 סנאטורים רפובליקנים הצטרפו אל יתר 50 הדמוקרטים כדי להצביע בעדה - שלושתם הגיעו מהפלג המתון יותר של מפלגתם (סוזן קולינס, ליסה מרקאוסקי ומיט רומני) ורק אחת מהן עומדת לבחירות השנה (מרקאוסקי באלסקה). מבין כולם נותר רק הסנאטור רומני באולם המליאה כדי למחוא כפיים לכבוד המינוי. ההצבעה הצמודה הזו, 53-47, משקפת עידן מפולג שבו כבר אי אפשר לאשר מינויים לעליון ברוב גדול ודו-מפלגתי כפי שהיה נהוג בעבר - אפילו לא במינויים בעלי משמעות היסטורית.
ביקור אובמה: אירוע נוסף שהסב נחת לביידן השבוע הוא ביקורו של הנשיא לשעבר ברק אובמה בבית הלבן. אובמה קפץ לביקור ראשון, אחרי 5 שנים, כדי לקדם את רפורמת הבריאות שהוא אישר לפני מעל לעשור וכדי לעמוד לצד ביידן בעודו חותם על הרחבתה. אך עם כל הכבוד לרפורמה, הביקור נועד באותה המידה לסייע לביידן לשפר את מצבו הפוליטי ולהתיז משהו מהפופולריות של הנשיא לשעבר לעבר הנשיא המכהן. לפי הדיווחים בתקשורת האמריקנית צפוי אובמה להגביר את הופעותיו הפוליטיות לקראת בחירות אמצע הקדנציה.
הביקור היה משעשע. אובמה התבדח על חשבונו של ביידן כשקרא לו "סגן הנשיא ביידן" והתייחס לפליטת הפה שלו לפיה הרפורמה היא "big fucking deal". ביידן, מצדו, הצטרף להומור כשהציג עצמו כ"ג'ו ביידן, סגן הנשיא של אובמה". מעבר לשעשוע, הנפיק האירוע בבית הלבן שורת סרטונים חתוכים שצצו ברשתות החברתיות ובתקשורת השמרנית וניסו להציג את ביידן כאדם מבודד בצל אור הזרקורים של הבוס שלו לשעבר.
התקדמות בחקיקה: עוד כמה אירועים מהשבוע שביידן יכול להתגאות בהם - הוא חתם על רפורמה דו-מפלגתית שאמורה לשפר את שירותי הדואר בארה"ב, והוא האריך פעם נוספת את ההוראה שמאפשרת לסטודנטים להסיר את דאגתם מהחובות שלהם. בין לבין גם הוסכם השבוע על מסגרת חקיקה ל"חוק הקורונה" שיממן את פעילות הממשל בנושא הזה, אם כי החקיקה הזאת נתקעה לבסוף בשל התנגדות של פוליטיקאים מימין ומשמאל להחלטת ביידן לאפשר כניסת מהגרים לארה"ב שכניסתם נאסרה עד כה בשל החשש מהתפרצות קורונה.
התפרצות הקורונה: את וושינגטון די סי שוטף לאחרונה גל של התפרצות קורונה, והגל הזה איננו פוסח גם על המערכת הפוליטית. השבוע הודיעה ננסי פלוסי על בדיקה חיובית לנגיף, וכך גם הודיעו שורת בכירים מהממשל הביצועי ומהקונגרס. כל אלה מציבים שעון עצר לשאלה מתי יידבק הנשיא בעצמו. העובדה הזו לא הייתה מטרידה אלמלא היינו רואים את גילאי ההנהגה הפוליטית בארה"ב ואת חולשת החיסון הרביעי.
השבוע של הרפובליקנים
הצרות של טראמפ: בתמציתיות - השבוע דווח שמשרד המשפטים האמריקני מתכנן לחקור את התנהלות טראמפ סביב החומרים המסווגים שהוא לקח מהבית הלבן מיד עם סיום תפקידו; השבוע פורסם שהתובעת הכללית בניו יורק מבקשת להאשים את טראמפ בביזיון בית המשפט בשל סירובו למסור מסמכים לרשויות; השבוע נודע שהתביעה הכללית במנהטן ממשיכה בחקירה הפלילית נגד טראמפ בחשד לעבירות כלכליות ב"ארגון טראמפ" על אף התפטרות חלק מהחוקרים; ומעל לכל השבוע פורסם שאיוונקה טראמפ מסרה עדות בפני ועדת החקירה של אירועי הפריצה לקונגרס ב-6 בינואר - היא הבכירה ביותר שמשתפת פעולה עם החקירה.
4 מ-6: השבוע הודיע חבר בית הנבחרים הרפובליקני פרד אפטון, המכהן מטעם מישיגן, על פרישתו מהקונגרס אחרי 35 שנות שירות. פרישתו מעוררת תשומת לב משום שהוא הפורש מספר 4 מבין 10 חברי בית הנבחרים שהצביעו בעד הדחת טראמפ בשנה שעברה. אמנם אפטון פרש גם בשל נסיבות פנימיות שהביאו לחלוקה מחדש של מחוז הבחירה שלו והכריחו אותו להתמודד מול חבר קונגרס אחר שתומך בטראמפ, אך פרישתו עדיין מציבה לחץ על רפובליקנים נוספים שהתנגדו לטראמפ לעזוב את החיים הפוליטיים. טראמפ עצמו טורח לדחוק מתנגדים פוטנציאליים בכל עצרת בחירות שהוא מקיים, והוא עלץ בעקבות הידיעה הזו.
חזרתה של פיילין: שרה פיילין הודיעה השבוע על רצונה לחזור לפוליטיקה אחרי 13 שנה מחוצה לה. בכוונתה להתמודד על המושב הפנוי של אלסקה בבית הנבחרים שבו כיהן חבר הקונגרס דון יאנג עד למותו. פיילין כיהנה בעבר כמושלת אלסקה, והיא זכתה תוך יום לתמיכה של דונלד טראמפ, ולכן יש לה סיכוי רב להיבחר לתפקיד. אך גם אם היא תזכה במושב באוגוסט הקרוב היא תיאלץ להתמודד עליו פעם נוספת בנובמבר.
