האם אנחנו עומדים בפני גל אדום רפובליקני?

השאלה הזו מתגברת מיום ליום - אז בואו נקדיש לה מילים מעטות.

על שני יסודות עיקריים נשענת ההנחה הפוליטית המנבאת "גל אדום" רפובליקני בבחירות האמצע לקונגרס שייערכו בארצות הברית בעוד 10 ימים - השינוי הדרמטי בסקרים הכלליים והמקומיים לטובתם של הרפובליקנים, והחשש התמידי משגיאה אפשרית של הסקרים שאולי שוב יפריזו בכוח הדמוקרטים.

הפער בין המפלגות בממוצע Real Clear Politics:

נתחיל מהסקרים. הדרך המרכזית לבדוק את הלך הרוח של הציבור האמריקני מבלי לבלבל אותו עם שמות המועמדים או לבקש ממנו פירוט הצבעה לכל משרה היא פשוט לשאול "לאיזו מפלגה תצביעו בבחירות?" - לדמוקרטים או לרפובליקנים. התשובה לשאלה הזו נטתה ימינה לאורך השנה עד לאותה פסיקה של בית המשפט העליון שביטלה את הלכת "רו נגד וייד" שהתירה הפלות ובכך הובילה לשינוי המגמה שמאלה. על זה נוספו בשבועות שלאחר מכן שורה של הישגים שנחלו הנשיא ג'ו ביידן ומפלגתו ובכך פתחו הדמוקרטים לראשונה פער על יריביהם.

אלא שמזה חודש, רגע לפני הסוף, שוב מתהפכת התמונה. ראו את התרשים לעיל. אחוזי התמיכה במפלגה הרפובליקנית עלו בחדות, והפער על מפלגת השלטון נסק לגובה שלא נראה כמותו מאז חודש יוני. השינוי הזה נבע בעיקר מ"חזרה הביתה" של מצביעים שמרנים שישבו על הגדר וכעת התאגדו מחדש סביב מפלגתם. הליברלים כבר הספיקו להתאחד בעקבות אירועי השנה, והם לא ממש איבדו גובה במשאלים היומיים. יש לזכור שהסקרים צופים רמת עניין גבוהה בבחירות, אולי כזו שתשבור שיא של 100 שנה, כך שמפלגה חצויה לא תנצח.

לכן ההתלכדות הרפובליקנית ברגעי השיא של המערכה היא כה חשובה. כשזו תנועת המגמה אי אפשר להתפלא שהמונח "גל אדום" צובר תאוצה. גם אם מעמדם של הדמוקרטים בסקרים לא השתנה, הנהירה הרפובליקנית הביתה עשויה לבדה לספק להם תחושת ניצחון ולהעצים עוד יותר את הלך הרוח. ככל שהתופעה הזו תימשך היא תוכל לעודד אנשים נוספים להצטרף אליה ואולי תגרום לייאוש ואף לדשדוש בצד השני. התחזקות עקבית שכזאת, עד יום הבחירות, תוביל את כולנו לתהות שמא אכן מתעתד גל רפובליקני חריג לשטוף את אמריקה.

תוצאות הבחירות לקונגרס מול ממוצעי הסקרים:

נעבור כעת אל ההיסטוריה. כאשר מדברים על "גל אדום" מכוונים בעיקר לבחירות האמצע של 2014. גם אז הנשיא היה דמוקרטי וגם אז ניבאו הסקרים הכלליים קרב צמוד למדי, אלא שמערכת הבחירות ההיא הסתיימה לבסוף עם סחף של ממש לכיוון הרפובליקנים - בסנאט הם הצליחו להעביר לידיהם מספר שיא של 9 מושבים בבת אחת, ובבית הנבחרים הם העצימו את הרוב שלהם לשיא שלא היה להם כמוהו מאז מלחמות העולם. ראו את הטבלה לעיל - ממוצע הסקרים ב-2014 דומה למדי לממוצע הסקרים של 2022 (לפי נתוני Real Clear Politics).

כמובן שלכל מערכת בחירות יש נסיבות שונות, ו-2014 הייתה חריגה בכך שכל הסנאטורים שעמדו לבחירה הגיעו מהמחזור שניצח ב-2008 ונישא על גב ההישג הענקי של ברק אובמה בבחירות לנשיאות, אבל המיקוד בסקרים של המערכה ההיא מתחדש לאור כל מה שלמדנו על התעשייה הזו מאז: הן ב-2016 (לנשיאות), הן ב-2018 (לקונגרס), והן ב-2020 (לנשיאות) העניקו הסקרים לדמוקרטים כוח גדול יותר מתוצאות האמת. במובן הזה הייתה 2014 רק הקדימון למגמה שנמשכה מאז, ולפיכך תוהים הפרשנים האם גם הפעם יחוו הסקרים שגיאה דומה.

אם הסקרים של 2022 יטעו כמו שהם טעו בכל מערכות הבחירות מאז 2014 אזי יוכלו הרפובליקנים לסיים את ליל הבחירות עם "גל אדום". איך בכלל אפשר להגדיר "גל אדום" השנה? בסנאט נגדיר גל כזה אם הרפובליקנים ישמרו על כל המושבים שלהם ויצליחו להפוך את רוב המושבים המתנדנדים הדמוקרטים (כלומר, יסיימו עם 53+ סנאטורים). בבית הנבחרים נגדיר גל אדום חריג בהיקפו אם הם ישחזרו את תוצאות 2014 (כלומר, יסיימו עם 240+ מושבים). הסיכוי לכך גובר - לא רק לפי הסקרים, אלא גם לפי התחזיות הסטטיסטיות וההערכות הפוליטיות.

מפלגת השלטון נוטה להפסיד בבחירות האמצע:

אלה, כאמור, שני היסודות העיקריים שעליהם נשענים מנבאי הגל האדום - המגמות בסקרים ושגיאתם ההיסטורית. אנחנו נצטרך להמתין עוד 10 ימים כדי לראות האם אכן צפוי לנו גל כזה.

כך או כך חשוב לזכור שהרפובליקנים לא צריכים "גל אדום" כדי להשיג ניצחון בבחירות האמצע. הפער בין המפלגות בסנאט הוא המזערי ביותר שיש - שיוויון 50-50. הפער ביניהן בבית הנבחרים הוא הקטן ביותר שאפשר לדמיין - רק 5 מושבים. לא נדרש להם "גל אדום" כדי להרשים את המערכת הפוליטית, אלא אדווה קטנה. מספר מועט של מושבים יוכל לשנות אותה מן היסוד. הסיבה שכולם בכל זאת נוהים אחרי המונח החדש-ישן היא העובדה שהדמוקרטים הצליחו לאורך השנה להפתיע אותנו בחוזק שלהם מול המועמדים הרפובליקנים שנבחרו בפריימריז. כך שאפילו אם תסתיים המערכה לבסוף בניצחון רפובליקני זעיר בשני בתי הקונגרס, יהיו כאלה שיראו בכך "גל".

אבל גל אמיתי, כמו זה שהצגנו לעיל, עשוי לחולל רעידת אדמה גדולה בהרבה. אמנם מפלגת השלטון נוטה לרוב להפסיד בבחירות האמצע, והנשיא בדרך כלל מסיים עם תווית של "ברווז צולע", אך הפעם הנשיא הוא ג'ו ביידן שלכתחילה סובל מתמיכה מגומגמת בקרב סיעתו. "גל אדום" אמיתי עשוי לחתום סופית את הגולל על האפשרות שהוא ירוץ לכהונה נוספת. צריך לזכור שבשני הפעמים הקודמות שראינו "גל אדום" (ב-2014) או "גל כחול" (ב-2006) הם הגיעו רק בכהונה האחרונה של הנשיא המכהן, כשהוא בלאו הכי היה ברווז צולע. כאן, אם יגיע גל כזה בכהונה הראשונה של ביידן, נוכל לראות את גורלו הפוליטי של הנשיא נחרץ. לכך, כמובן, מייחלים רפובליקנים רבים.

1 תגובות

  1. The amount of the unique guess then goes on one of the playing cards, and an equal amount have to be placed as a guess on the other card. The player first plays the hand to their left by standing or hitting quantity of} instances; solely then is the hand to the proper played. The two arms are thus treated individually, and the vendor settles with every on its own merits. With a pair of aces, the player is given one card for every ace and will not draw once more. Also, if a ten-card is dealt to one of these aces, the payoff is equal to as} the guess (not one and one-half to 점보카지노 one of} one|to 1}, as with a blackjack at some other time).

    השבמחק
חדש יותר ישן יותר

טופס יצירת קשר