Recents in Beach

העימות הדמוקרטי הראשון שבר את שיא הצפייה של המפלגה

מעולם לא נרשמו אחוזי צפייה גבוהים יותר לעימות פריימריז דמוקרטי מאשר אלה שנרשמו ביום חמישי האחרון, בערב השני של העימות הדמוקרטי הפותח את מערכת הבחירות לנשיאות של 2020.

כ-18.1 מיליון אמריקנים התיישבו מול מסך הטלוויזיה המסורתי כדי לצפות בעימות שכינס אל במה אחת את ג'ו ביידן, ברני סנדרס, קמלה האריס ופיט בוטיג'ג' ביום חמישי החולף. על פי נתוני "נילסן" מדובר בשיא היסטורי לעימות דמוקרטי שהצליח להתעלות על השיא הקודם שנקבע אך בעימות הדמוקרטי הראשון של מערכת הבחירות הקודמת. בעימות ההוא, ששודר ב-CNN, צפו 15.5 מיליון איש בחודש אוקטובר 2015.

במקרה הנוכחי היה מדובר בעימות שנערך בחודש יוני, בזמן קיצי ובתקופה מוקדמת הרבה יותר, אבל שודר במקביל ב-3 רשתות שידור שונות ולכן נהנה לכאורה מפוטנציאל צופים גבוה יותר.

הלילה הראשון של העימות שודר ביום רביעי החולף, והביא אל הבימה את אליזבת וורן, קורי בוקר וחוליאן קסטרו. עם כוכבים פחות זוהרים השיג הלילה הזה של העימות כ-15.3 מיליון צופים באותם כלי תקשורת. אמנם הערב לא הצליח לשבור את השיא המפלגתי מהבחירות הקודמות אבל הוא כן הצליח להתקרב אליו.

עם זאת, אף אחד מהעימותים לא שבר את השיא המוחלט של עימותי הפריימריז, 24 מיליון צופים, שנקבע בעימות הראשון של המפלגה הרפובליקנית בחודש אוגוסט 2015 בערוץ Fox News.

רשת שידור הלילה הראשון הלילה השני
NBC 8,668,000 10,573,000
MSNBC 5,873,000 6,681,000
Telemundo 719,000 840,000
סה"כ 15,260,000 18,094,000

אבל עם כל הכבוד לטלוויזיה, בשנת 2019 ישנן דרכים אחרות לצפות בעימות. המספרים הרשמיים מראים שהגיל החציוני של הצופים בעימות ברשת NBC עמד על 60 - כלומר, מחצית מהצופים היו מעל הגיל הזה (!) וכל המחצית הנותרת הייתה מתחתיו. זהו רמז גדול לפער בין דרכי צריכת התוכן של מבוגרים וצעירים בעידן הנוכחי.

על פי הודעה לעיתונות של NBC השיגו שני העימותים כ-9 מיליון צופים בכלל הפלטפורמות האינטרנטיות הקיימות שהזרימו את העימות בשידור חי - באתרי הבית של כל הרשתות המדוברות, באפליקציות שלהן למכשירים הניידים, ובסטרימינג החופשי באתרי הרשתות החברתיות (ביוטיוב, בפייסבוק ובטוויטר).

חשוב להזכיר שאין יכולת של ממש לשלב או להשוות בין הנתונים מהטלוויזיה ומהאינטרנט, בהיעדר שיטה אחידה עבור שתיהן. עוד חשוב להדגיש שנתוני הדיגיטל ברשתות החברתיות נוטים להיות מופרזים - הן יוטיוב והן פייסבוק מגדירות בצורה חופשית מאוד את המונח "צפייה", שלעתים נחשבת ככזו גם אם היא נמשכת לשניות בודדות, באופן שלא דומה להגדרה היותר נוקשה בטלוויזיה, שם המדד מתבסס על כמה דקות צפייה.

ובכל זאת, עד כה השיג הלילה הראשון של העימות 3.1 מיליון צפיות ביוטיוב, 5.1 מיליון צפיות בפייסבוק ומיליון צפיות בטוויטר. הלילה השני של העימות השיג עד עתה 2.8 מיליון צפיות ביוטיוב, 5.5 מיליון צפיות בפייסבוק וכחצי מיליון צפיות בטוויטר (שם השידור קרס במהלך העימות הזה). הנתונים מהרשתות החברתיות מתייחסים למשדר המלא, ולא לקטעים ממנו שזכו לעוד מאות אלפי צפיות ולעשרות אלפי שיתופים.

בזמן אמת בדק עבדכם הנאמן את מספר הצופים ברשתות החברתיות ומצא כי לעימות הראשון היו בשעות השיא 350 אלף צופים בשידור החי ביוטיוב, 60 אלף צופים בפייסבוק ו-25 אלף צופים בטוויטר. למחרת, בעימות השני, היו ברגעי השיא 500 אלף צופי זמן אמת ביוטיוב, 60 אלף כאלה בפייסבוק ו-20 אלף בטוויטר.



סיפור שבירת שיא הצופים עבור הדמוקרטים בבחירות האלה, כמו גם שבירת השיא של הרפובליקנים מהבחירות הקודמות, מסיט את הכתבה הזו מלהתעסק רק בנתוני רייטינג אלא בתופעה פנומנלית ומסקרנת הרבה יותר: עניין הולך וגובר מצד הציבור האמריקני באירועים פוליטיים כאלו המשתקפים מבעד למסך.

כמעט קשה לזכור שעד לפני 2008 היו עימותי הפריימריז חלק שולי למדי במערכת הבחירות עם מספר צופים מועט, כאשר רק מאז והלאה הלך מספר הצופים וגדל עד לשיאים הנשברים פעם אחר פעם.

בבחירות 2008 השיג העימות הכי נצפה, רפובליקני או דמוקרטי, שיא של 10.7 מיליון צופים בחודש אפריל של שנת הבחירות. ב-2012 השיג עימות הפריימריז הכי נצפה 7.6 מיליון צופים לפני אסיפת הבחירות של איווה. בבחירות האחרונות נשבר שיא כל הזמנים עבור הרפובליקנים עם 24 מיליון צופים באמצע הקיץ, ובבחירות האלה נשבר שיא כל הזמנים עבור הדמוקרטים עם 18 מיליון צופים כחצי שנה לפני התחלת ההצבעה.

לכל אלה מצטרף השיא ההיסטורי שנשבר בעימות הבחירות הכללי בין דונלד טראמפ להילרי קלינטון מספר שבועות לפני יום הבחירות הכלליות, עימות בו צפו מעל ל-81 מיליון איש בארה"ב.

שתי נקודות מבט אפשר למצוא בסוגיה הזאת - האחת תניח שמדובר בעניין כן ואמיתי מצד אלקטורל המעורב יותר מתמיד בעתידו וחש צורך לממש את העניין הזה באמצעות צפייה בעימותים מתוך מטרה לסמן בזכותם את המועמד המועדף. זהו מעין סיור בשוק הדעות כדי לקבל את המרכולת הפוליטית הטובה ביותר.

נקודת המבט השנייה תניח שמה שמושך את הצופים זה בסך הכל ה"אקשן" שמתאים לעידן הטלוויזיוני/אינטרנטי של ימינו. נחיל הצופים ההמוני שמגיע אל העימות לא מחפש אידאולוגיה או עמדות אמיתיות, אלא תחרות של מירוץ סוסים או מופע של קרב גלדיאטורים. לאמור: ראיתם איך האריס הכניסה לו?

תגובות לכתבה

0 תגובות