Recents in Beach

השנה הגרועה של הנשיא אובמה

מדי שנה, לקראת סופה, נוהג נשיא ארה"ב לערוך מסיבת עיתונאים מיוחדת לסיכום השנה החולפת מחדר התדריכים שבבית הלבן. השנה, ערך הנשיא את המסע"ת ביום שישי ה-20 בדצמבר, רגע לפני החגים ויציאתו לחופשה.

השנה גם באופן חריג היה כמעט מוסכם על הכל שזו ככל הנראה השנה הגרועה ביותר בתקופת כהונתו של הנשיא. התחושה הזו אף עלתה מול פני הנשיא, כאשר במהלך המסע"ת נשאל אובמה על ידי כתבת סוכנות הידיעות AP, בבוטות ובפשטות: "האם זו הייתה השנה הגרועה ביותר בנשיאותך?"

"לא כך אני חושב עליה", חייך הנשיא אובמה מיד בבואו להשיב, "הסקרים שלי עלו וירדו רבות, אך אילו הייתי מעוניין בסקרים לא הייתי מתמודד על הנשיאות. ידעתי שתהיינה עליות וירידות".



כנראה שהשנה האחרונה כללה בעיקר ירידות.

הנשיא אובמה החל את שנתו הראשונה בכהונה השנייה שלו בטקס ההשבעה שנערך ב-21 בינואר, כשאחוזי התמיכה בו בציבור באותה העת עמדו אז על 52% על פי ממוצע סקרי "Gallup". מאז, החל רצף פרשיות שהעיבו על הממשל ושהביא את התמיכה בעומד בראשו לשיא שלילי של 41% בחודש נובמבר האחרון. הנה, אם כן, השנה של אובמה:

המצוק הפיסקלי - כמעט שכחנו איך השנה הזו התחילה באיום המפורסם של "נפילה מהמצוק" עקב שורה של קיצוצים והעלאות מיסים שהיו צפויים להיכנס לתוקף באופן אוטומטי ב-1 בינואר ושהיו עתידים להביא לעלייה באבטלה ולמיתון חריף בכלכלה האמריקנית לולא היו מבוטלים. הממשל הדמוקרטי והקונגרס הרפובליקני היו חלוקים אז באשר לפתרון המשבר, וזה הגיע רק באיחור של יממה כאשר הצעת הפשרה עברה את הליך החקיקה ברגע האחרון.

המינויים בקבינט - לאחר בחירות 2012 הודיעו כמה מזכירים בכירים בקבינט האמריקני על רצונם לעזוב את הממשל. מזכירת המדינה הילרי קלינטון הודיעה על סיום תפקידה, מזכיר ההגנה ליאון פאנטה קיבל החלטה זהה וכך גם מזכיר האוצר, מזכיר המסחר, מזכירת הגנת המולדת ועוד. אובמה התקשה אז למנות מחליפים לאלו, בעת שהרפובליקנים הביעו התנגדות חריפה להצעתו למנות את צ'אק הייגל לשר ההגנה ואת סוזן רייס לשרת החוץ. לבסוף התפשר עימם.

הפיגוע במרתון בוסטון - זה היה אירוע נוסף שבו ספג הנשיא ביקורת על כך שנמנע מלכנות את האירוע כ"פיגוע טרור", בדומה למתקפה בקונסולייה האמריקנית בבנגאזי בשנה שעברה. ביום הפיצוצים, ה-15 באפריל, יצא הנשיא אובמה אל התקשורת כדי למסור הודעה לציבור בדבר האירועים, אך נמנע מלהגדיר אותם במדויק. רק יממה לאחר מכן, החליט הנשיא לשוב אל התקשורת בכדי להסיר כל ספק מכך שמדובר ב"אירוע טרור", כלשונו אז.

חוקי הנשק - בכישלון ראשון לממשל בנושא הקרוב לליבו, נדחו חוקי הפיקוח על הנשק בסנאט האמריקני ב-17 באפריל. ההצבעה, שנדרשה לרוב מיוחס של 60 תומכים, לא הביאה את התומכים אל הרף הנדרש ומאז גם כלל לא שבה הצעת החוק להצבעה נוספת. אמנם נושא חוקי הנשק לא היה בין הנושאים עליהן הוכרעו הבחירות האחרונות, אבל בעקבות הטבח בניוטאון הבטיח הנשיא אובמה להביא לשינוי בתחום, ללא הצלחה, כאמור, ואף ללא התקדמות כלשהי מאז.

סוכנות המיסים - הפרשה הרצינית הראשונה שהביכה ואיימה על ממשלו של ברק אובמה הגיעה באמצע חודש מאי, לאחר שהתברר שרשות המס האמריקנית פעלה באופן מפלה כלפי ארגונים וקבוצות פוליטיות שמרניות, עד כדי רדיפה של ממש, וזאת בניגוד מוחלט למטרתה המוצהרת על "אכיפת חוק ביושרה ובהגינות כלפי כל". בשבוע שלאחר חשיפת הפרשה, פיטר הנשיא את ראש הרשות, אם כי הפרשה לא נשכחה מאז בקלות.

האזנה לעיתונאים - בפרשה נוספת, שלימים תתברר בסך הכל כספיח קטן לפרשה הגדולה יותר של האזנות ה-NSA, התברר שהממשל האמריקני הורה לבצע מעקב אחר רשומות שיחות הטלפון של חלק מהעיתונאים העובדים בסוכנות הידיעות AP במאמץ לאתר הדלפות לעיתונות. הפרשה נחשפה לציבור כמה ימים לאחר התפוצצות הפרשה הקודמת של רשות המיסים, והחלה לסמן את שינוי המגמה באשר להתייחסות התקשורת לממשל ולסיקור האירועים.

פרשת ה-NSA - אחת ההדלפות הגדולות בתולדות ארה"ב הגיעה בתחילת חודש יוני, כאשר עובד לשעבר של הסוכנות לביטחון לאומי, אדוארד סנודן, הדליף לעיתונים בארה"ב ובבריטניה פרטים על תוכנה סודית שבאמצעותה עוקב ארגון הביון אחר שיחות טלפון וכתובות דואר אלקטרוני של אנשים פרטיים. ההדלפה הביכה אז את הממשל האמריקני ואת הסוכנות והביאה את האמון הציבורי של אזרחי ארה"ב בנשיא אובמה לשפל חסר תקדים בזמנו.

רפורמת ההגירה - זוהי נקודה שמצד אחד ניתן למנות אותה עם הישגיו של ממשל אובמה, ובה בעת עם כישלונותיו. ב-28 ביוני הצליח הסנאט האמריקני להעביר החלטה היסטורית, דו-מפלגתית, המציעה ליישם רפורמה בדרך בה מתמודדת ארה"ב עם גלי ההגירה הבלתי-חוקיים הגדולים המגיעים אליה, באופן שיביא לאזרוח מלא של 11 מיליון מהמהגרים הבלתי חוקיים השוהים בה. מאז ההצבעה ההיא בסנאט, נתקעה הרפורמה בדרך לבית הנבחרים.

השבתת הממשל ותקרת החוב - לראשונה מאז שנות ה-90', הושבת הממשל האמריקני הפדרלי בעקבות היעדר חוק תקציבי שיביא למימון פעילותו. מיליוני עובדי ציבור נשלחו החל מאוקטובר הביתה, סוכנויות ממשל נסגרו ואף הבית הלבן החל לעבוד עם סגל מצומצם - כל זאת כשברקע הממשל הדמוקרטי לא מסוגל להגיע לפשרה עם הקונגרס הרפובליקני. רק כעבור כשבועיים, ועקב חשש גדול יותר מפריצת תקרת החוב, הגיעו הצדדים להסכם ברגע האחרון.

רפורמת הבריאות - הסיפור המרכזי של השנה החולפת, ולו רק בהיותו כזה שבו תלה הממשל תקוות רבות, הוא סיפור הכישלון בביצוע רפורמת הבריאות. הרפורמה, שהייתה אמורה לאפשר לעשרות מיליוני אזרחי ארה"ב לרכוש ביטוח בריאות, נתקלה בכשלים בתפעול האתר ממנו נדרשו האזרחים לרכוש את הפוליסות ובבעיות שנוצרו בעקבות ביטולים שקיבלו מיליוני אזרחים בטענה שתוכניתם הישנה אינה עומדת בתנאי הרפורמה. מצבה של הרפורמה בכי רע.

טקס האזכרה לנלסון מנדלה - ואין כמו סיפור שולי וקטן כדי לחתום איתו את השינוי אותו עברו השנה כלי התקשורת האמריקנים בסיקורם את הנשיא אובמה. באירוע המפורסם, שלבד מיתר האירועים המגוחכים בו (כמו המתרגם לשפת הסימנים), הצליח אובמה לייצא שתי כותרות רעות מבחינתו: האחת - תמונת ה"סלפי" המפורסמת עם ראש הממשלה הבריטי וראשת הממשלה הדנית, שהביכה את כל המעורבים, והשנייה - לחיצת היד המפורסמת עם ראול קסטרו.

כל האירועים הללו, יחדיו ולחוד, מהווים את ההסבר לצניחה בפופולריות של הנשיא אובמה בציבור ובתקשורת.



אבל לא הכל היה רע מבחינת הנשיא, והממשל האמריקני יכול לזקוף לזכותו, מראות עיניו, כמה הישגים השנה:

נאום הניצחון - אהבה התקשורת לעשות את האנלוגיה בין נאום הניצחון של אובמה בשנת 2008 לבין נאום הניצחון שלו בשנת 2012. אז, בשנת 2008, עמד הנשיא האפרו-אמריקני הראשון כשמסביבו זכוכית משוריינת. בנובמבר 2012, לעומת זאת, עמד אובמה אל מול ההמון בלא כל חוצץ - כסמל לניצחון ולשינוי שהביא עימו בעת בחירתו ההיסטורית.

ביקור בישראל - זהו נושא טעון מבחינת הישראלים, אך מזווית אמריקנית, ובעיקר מבחינת השלטון, הביקור של הנשיא אובמה בישראל בחודש מרץ הוכתר כהצלחה - ישראל התנצלה בפני טורקיה, נסוגה מהרעיון לתקוף באיראן ונכנסה למשא ומתן עם הפלסטינים באופן שאליו ביקשו האמריקנים להגיע, ללא הועיל, במהלך כל השנים האחרונות.

הכרה בנישואים חד-מיניים - אין בביטול "החוק להגנת הנישואים" הישג של הממשל, שהרי מדובר בהחלטה היסטורית של בית המשפט העליון בארה"ב, ואולם עדיין מדובר בצעד נוסף לעבר הכרה בזוגות חד-מיניים ברמה הפדרלית, כזו שלבטח הבית הלבן הדמוקרטי היה רוצה לקדם אילו היה מסוגל. החוק, שמנע הכרה בזוגות כאלו, בוטל ב-27 ביוני.

סוריה ואיראן - אלו עוד נושאים בעייתיים שבהם, נראה להאמין, הממשל דווקא מרוצה מהתוצאה. בנושא הסורי, לאחר השימוש בנשק הכימי בקיץ, היה נדמה לכל שארה"ב בדרך למתקפה נגד המשטר, אך זו לבסוף נמנעה בזכות ירידה מתוחכמת למדי מהעץ. בנושא האיראני, הצליח הממשל להגיע להסכם מדיני שקובר את האופציה הצבאית.

סוף לפיליבסטר - ב-21 בנובמבר הצליחה המפלגה הדמוקרטית לבטל את האפשרות לשאת נאומי פיליבסטר אינסופיים באשר למינויים של הנשיא, כשהם מפנים בכך את הדרך להקלה משמעותית באופן מינוי מועמדי אובמה לקבינט ולבתי המשפט. גם כאן מלאכתם של הצדיקים נעשתה בידי אחרים, כאשר המהלך כולו בוצע ללא התערבות הבית הלבן.

תחום הכלכלה - מי היה מאמין שדווקא בנושאי הכלכלה, אלה שהיו בראש הקמפיין האחרון לנשיאות, ייהנה ממשל אובמה ממעט נחת. על פי הנתונים היבשים, שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 7%, הנמוך ביותר בחצי העשור האחרון, והצמיחה ברבעון השלישי השנה עומדת על 4% - השיעור הגבוה מזה שנתיים.

רפורמת הבריאות - על אף כל הכישלונות, החל מה-1 בינואר 2014, יקבלו כמה מיליוני מאזרחי ארה"ב ביטוח בריאות חדש. בהמשך השנה, בחודש מרץ הקרוב, ייכנס לתוקפו הקנס הצפוי לכל אדם שלא יחזיק בביטוח העונה לדרישות הרפורמה, ובכך למעשה תושלם המהפכה הגדולה ביותר של ממשל אובמה בכל שנותיו.

בסיכום הכל, הייתה זו שנה לא טובה לנשיא ולממשל, ובהתחשב בכך שהשנה הבאה המתרגשת עלינו תכלול בתוכה את מערכת בחירות אמצע הקדנציה המשמעותית, הרי שלא נותר לנו אלא לאחל לנשיא, בכנות ובהגינות - שנה טובה!

תגובות לכתבה

0 תגובות